כנהר שאינו פוסק

כתבה על הרב יצחק גינזבורג בעלון "קרוב אליך", סוכות תשע"ח. חלק ראשון: מנעורים באמריקה ועד הרב סגל ור' אשר פריינד, ועוד.

בית המדרש הגדול היה גדוש במאות אנשים ונשים, ששתו בצמא את דברי התורה והחסידות שהשמיע הרב יצחק גינזבורג במהלך התוועדות. במשך שעות ארוכות הוא כמעט ולא עצר משטף השיעור, למעט להפוגה קצרה של ניגון חסידי או אמירת 'לחיים'. איש לא הפר את השקט באולם הגדול, בגלל דיבורו השקט של הרב, הדורש ריכוז והקשבה יתירה.

רק פעוט אחד, שהסתובב כמחפש ליד מקומו של הרב, הפר לרגע את רצף השיעור המעמיק. הרב מזג בחיוך כוס מיץ מהבקבוק שעל שולחנו, והגיש לילד. "הייתי צמא, והלכתי לבקש מהרב שימזוג לי", הוא סיפר מרוצה לאביו הנבוך, שבמקרה היה אני.

החוויה האישית מההתוועדות אליה הגעתי, מאפיינת עבורי מעט את דמותו של הרב יצחק גינזבורג, שבעת ובעונה אחת היה אחוז בהתבוננות עמוקה במושגים רוחניים ומופשטים, ואף היה קשוב למלמול השקט של הילד שידע בדיוק ממי לבקש כוס מיץ. מאחר והיה נראה שהדבר לא הפריע למי מהיושבים בקהל, יש בכך כדי להעיד גם על הדינמיקה המשוחררת השוררת בינו לבין חבורת תלמידיו, המהווה פסיפס אנושי מעניין וצבעוני. חלק מהתלמידים נמצאים כאן בגלל הנגשת החסידות לעבודת הנפש בדורנו, חלק בגלל המענה לשאלות עומק אקטואליות בתורה, חלק בגלל העמדות הציבוריות הבלתי-מתפשרות וחלק בגלל רמזי התורה והגימטריאות המופלאות, כאשר בהכל נשזר 'ההומור המשוגע' של הרב, כפי שהגדיר מי מהתלמידים, הגורמת לכך שגם השיעור הרציני ביותר נקטע מדי פעם בפרצי צחוק של הקהל.

דמותו של הרב גינזבורג כפי שהיא משתקפת בציבוריות הישראלית, נקשרה בעיקר סביב עמדותיו בנושאים לאומיים ופוליטיים, שבשל הצגתן השטחית בתקשורת, סבל לא פעם מידי השלטונות.

מקובל לומר כי ניתן ללמוד רבות על דמותו של אדם מתוך הספרים הנמצאים בספרייתו, והדברים נכונים פי כמה אם הספרייה מכילה את הספרים אותם חיבר אותו אדם בעצמו. כמעט בלתי אפשרי לתאר את דמותו רבת הפנים של הרב יצחק גינזבורג, מבלי למעט בהיקפה ובקווי העומק שלה, אך העובדה שפרסם עד היום מעל מאה ועשרים ספרים (ועוד עשרות הנמצאים בתהליכי כתיבה ופרסום), עוזרת להבין קצת את עוצמת הנביעה הפנימית והעושר העצום בהגותו של הרב: החל מביאור שיטתי של ספרי קבלה, דרך ספרות החסידות לדורותיה וזרמיה, עבור במתמטיקה, רפואה טבעית ומוזיקה, ועד שזירה גאונית ועכשווית של תורה ומדע. לצד הספרים הרבים, ידוע הרב גיזנבורג גם כמלחין מחונן של מאות ניגונים, שפרצו לפלייליסט הישראלי בזכות שני אלבומים: אלבום מיוחד במינו של להקת "הלב והמעיין" עטוית השבחים וכן האלבום "שמחת עולם", בו חברו יחד שולי רנד, אהרן רזאל, ארז לב-ארי, דניאל זמיר, יוסף קרדונר, שלמה כ"ץ ואחרים.

מרכז 'גל עיני' הפועל להוצאת כתבי הרב גינזבורג, רחוק מלהיות מרכז מפואר המעוטר בשלט רשמי, וחדר העבודה של הרב איננו לשכה מעוצבת. שניהם נמצאים כיום בבית המשפחה שבפאתי כפר חב"ד. הריהוט בסלון כולו אומר פשטות נינוחה, מהספה העתיקה ועד הקירות הספונים מדפי ספרים שנראה כי נעשה בהם שימוש יומיומי. 

מלימודי הפילוסופיה לתורת חב"ד

הרב גינזבורג, אב לעשרה ילדים הפזורים בארץ ובעולם כשליחי חב"ד (וסב לכמה עשרות נכדים), יציין בעוד כחודש את יום הולדתו השבעים ושלוש. הוא נולד בארצות הברית בשנת ה'תש"ה כבן יחיד למשפחה יהודית אותה ניתן להגדיר כקונסרבטיבית בעלת זיקה גבוהה ליהדות. כנער יהודי אמריקאי הוא למד לנגן על פסנתר בגיל צעיר, וגם שיחק בייסבול ("די טוב"). באחד משיעוריו סיפר כי כאשר היה נער היה לו כלב, הוא היה מטייל עמו ושר משירי ר' שלמה קרליבך, וחשב אז כי זהו שיא היהדות...

בגיל ארבע עשרה נסעה משפחתו ארצה לשנה אחת, כדי שאביו ישלים בארץ את עבודת הדוקטורט בהנחלת הלשון העברית בה התמחה. במהלך השנה למד הנער בגימנסיה המפורסמת בשכונת רחביה הירושלמית, ובמהלכה "השתלט" על השפה העברית. בהשגחה מופלאה, התגלגלו לידו של הרב ספר 'פרקי אבות' שגרם לו להשתומם מהיושר ומהעומק שבו, וכן הספר 'מדרש ריב"ש', ספר חסידות ובו ליקוטים מדברי הבעל שם טוב. הספר העתיק, אגב, נשמר עד היום בסלון ביתו. בעקבות זאת החליט הרב לפסוע פסיעה אחת לעבר היהדות.

בחזרתו לחו"ל, בגיל חמש עשרה, התחיל הנער להתקרב ליהדות החרדית וללמוד תורה בפילדלפיה אצל אחיינו וחתנו של האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה, הרב מאיר אייזיקזון ז"ל בעל ספרי השו"ת "מבשר טוב", שהיה גאון בהלכה וצדיק בעל מסורת מגדולי החסידות. לאחר סיום התיכון למד לתואר ראשון במתמטיקה ופילוסופיה בשיקגו ואחר-כך תואר שני במתמטיקה בישיבה יוניברסיטי. באותה שנה שמע גם שיעורים מהרב סולובייצ'יק. בגיל עשרים, לאחר פטירת אמו, הוא עלה לארץ עם אביו, והפעם כדי להשתקע.

בארץ הוא החל את דרכו התורנית בישיבת קמניץ הליטאית, ובינתיים העמיק את הקשר לתורת החסידות. "כבר הכרתי אז את חב"ד", מספר הרב גינזבורג. "הקשר נוצר אז מתוך הספרים – גם הבעש"ט, גם ברסלב, גם חב"ד. פרק זמן קצר הייתי בכפר חב"ד והייתי קשור לר' שלמה חיים קסלמן, ממנו קבלתי הרבה דברים. התחלתי ללמוד עם הרב יוסף סגל, שהיה ראש כולל 'צמח-צדק' יחד עם אחיינו הרב חיים-שלום דייטש".

קשר מיוחד נרקם בינו ובין חסידי סלונים בטבריה, במהלך שנת תשכ"ז, בה הלך ללמוד בהתבודדות בטבריה. הוא שכר חדר קטן במלון ישן של הרב ר' מרדכי בוימל, מחשובי חסידי סלונים, ולמד בהתמדה לאורך כל היום בחדרו ובשטיבל העתיק של החסידות שעל שפת הכנרת. "היה לי אז קשר מאד פנימי עם כמה חסידי סלונים. יש לציין במיוחד את ר' מענדל וועג, שהייתי שומע ממנו סיפורים. כחצי מנין חסידים היו הולכים לבית זקן החסידים, שהיה מספר סיפורים בליל שבת אחרי הסעודה. את עיקר ההשראה קבלתי שם".

ארבע דמויות מפתח

עם שחרור ירושלים עלה לרובע היהודי שעוד היה בחורבנו, ולן בבית הכנסת 'צמח צדק', בית הכנסת העתיק של חסידי חב"ד בעיר העתיקה. בבית הכנסת הוא מצא את הרב משה סגל, חסיד חב"ד שהיה ממקימי האצ"ל. הרב סגל התפרסם בשל היותו 'בעל התוקע' שנאסר על ידי השלטון הבריטי לאחר שתקע בשופר בכותל המערבי במוצאי יום הכיפורים, ושוחרר רק לאחר שהרב קוק הודיע לנציב הבריטי כי לא יחדל מצומו עד לשחרור הנער.

אומץ לבו המפורסם של הרב סגל, ליווה אותו גם לאחר מלחמת ששת הימים. ימים ספורים לאחר תום המלחמה, היה הוא היהודי הראשון והיחיד שלן בין חומות העיר העתיקה, כשרובה הסטן שלו מונח ליד מיטתו.

השנים עסקו יחד בלימוד תורה ובמקביל בפינוי החורבות, וסגל יזם שיציעו לידידו הצעיר את בתו רוממיה כאשה. לפני החתונה נסע הרב גינזבורג לראשונה לשהות בחגי תשרי בחצר הרבי מלובביץ', ומאז הפך לחסיד חב"ד ברמ"ח ושס"ה. 

לאחר מלחמת ששת הימים התוודע הרב גינזבורג לצדיק הירושלמי הפלאי, ר' אושר פריינד שהשפיע עליו עמוקות. במשך השנים הבאות, הוא סייע לר' אשר להקים את ישיבתו, 'אור ירושלים', ואף השתתף בניהול מפעל החסד המפורסם 'יד עזרה' כששימש כמזכירו הראשון במשך מספר שנים.

בעקבות ארבע הדמויות שעיצבו את חייו והשקפת עולמו, הגה הרב גינזבורג שיעור מקיף ובו יצר כמנהגו, פרצוף (תבנית קבלית, על סדר אותיות שם הוי"ה) המסדר את דמויות הצדיקים השונים – רבי, משפיע, צדיק וגיבור – שכל אחד ואחת צריכים למצוא לעצמם במהלך חייהם, ועימם להזדהות. "הדברים הללו אמורים לפתור המון בלבולים שקיימים היום בתחום ההזדהות האישית", מסביר הרב, ומספר על אותן דמויות. 

"אישית, אצלי, הרבי הוא כמובן הרבי מלובביץ', המשפיע הוא ר' אושר פריינד, הצדיק הוא הרבי מנדבורנה שקרב אותי באמריקה, והגיבור הוא חמי, ר' משה סגל, שהרבי אמר לי לקחת אותו כדמות של איש מעשה".

"ר' אשר פריינד, המשפיע, ידע בעיקר להגיע לנקודת התורפה של הגאווה ולפגוע בה. את הרבי מנדברונא, אני זוכר בתור האיש הכי טוב בעולם, זה שהקרין אצלי הכי הרבה אהבת תורה ואהבת ישראל. אצל חמי ע"ה היתה את השעה שלו – "אין אדם שאין לו שעה" – הרבי אמר שהשעה שלו, בה באה גבורתו לידי ביטוי יותר מהכל, היתה התקיעה בכותל בסיום נעילה של יום כיפור, תקיעת המרד נגד הבריטים, נגד הממסד. באופן פלאי, אותה השעה היתה גם זמן הסתלקותו. אבל חוץ מהשעה שלו, כל החיים שלו היו מסירות נפש של איש מעשה. כאן זכיתי שהרבי זיהה אותו בשבילי – הרבי עצמו אמר לי שעלי ללמוד מחמי איך לחבר את עולם המחשבה לעולם המעשה. במשך תשע עשרה שנה, עד ראש השנה תשמ"ז, בכל פעם שרציתי להגיע לרבי לתשרי הרבי אמר לי לא לעזוב את הארץ, כמו שהורה גם לחמי, עד לאחר הסתלקותו של חמי". רק לאחר תקופה זו הרבי אפשר לרב לנסוע אליו לאמריקה, ושנה אחר כך החלה גם הפעילות הענפה של 'גל עיני' בחוץ לארץ, שכוללת עד כה מאות שיעורים וסמינרים של קבלה וחסידות מסביב לגלובוס, ומתבצעת היום בשיעור מיוחד לדוברי אנגלית בו צופים אלפים מכל העולם בשידור חי.

האם הרב מגדיר את עצמו כחסיד חב"ד לכל דבר ועניין? "כמובן שאני מגדיר את עצמי חסיד חב"ד. מהרבי היתה לי תשובה עיקרית שבה הרבי עודד את השעורים וגם את כתיבת השעורים והחידושים. השאלה האם זו הדרך ה'קלאסית' נובעת בוודאי מזה שיש ממד של חידוש בדברים שאני מלמד. אכן, ישנו חידוש – זו חשיפה של עוד זווית, ממד פנימי, של תורת החסידות – אך לגבי זה גופא ישנה ברכה של הרבי, שעודד אותי ללמוד ולכתוב את הדברים. לכן ממילא זה נכלל ב'מסגרת' של חב"ד".

השיעורים שמשכו את הרב ארוש והרב מלמד

מן המפורסמות, כי השיעורים הארוכים שמוסר הרב גינזבורג בפנימיות התורה, יכולים להמשך ברציפות במשך שעות ארוכות. כל מילה היוצאת מפיו נכתבת און-ליין על ידי תלמידו המסור, הרב איתיאל גלעדי. הטקסט הנכתב במהירות מסחררת ומוקרן על גבי מסך ענק, כדי להקל על השומעים, גרם לא פעם למי שהצטרפו לראשונה לשיעור, לחשוב לרגע כי הרב קורא את דבריו ממסך המחשב, ולא להפך...

הרב גינזבורג מכין את שיעוריו בשעות רבות של לימוד והעמקה, והדבר ניכר במבנה המסודר שלהם, ויחד עם זאת ברגע שהרב מתחיל ללמד או להתוועד הדברים מתחדשים וזורמים מעצמם. לפעמים הרב מניח על השולחן ספר במטרה ללמד ממנו את עיקר השיעור, אבל אחרי הקדמה שהתפתחה וגדלה לכדי כמה שעות – לא מגיעים לפתוח את הספר. היצירתיות מוצאת לה מקום להיאחז כמעט בכל דבר – בשם היין שהביא בעל הברית לשולחן, ובמפתיע שווה בגימטריא לשמו של התינוק; בשלט שהונף בקהל או הערה שזרק אחד התלמידים; בגימטריא מעוררת מחשבה ולפעמים אפילו במשפט שעלה בחלום. ההשגחה שולחת רמזים משעשעים, ואחרי שתופסים את קצה החוט – בחיוך רחב – אפשר להעמיק בו ולבנות מתוכו מבנה מפואר של תוכן פנימי ועבודה נפשית.

הספרים הראשונים שכתב הרב גינזבורג בעצמו (כמו סוד ה' ליראיו, לב לדעת ושכינה ביניהם ), שפורסמו לפני עשרות שנים, נחשבים מעמיקים במיוחד, וכאלו שנועדו ל'מיטיבי לכת', אולם בשנים האחרונות חל מהפך של ממש בהנגשת תורתו לציבור הרחב. הספרים העוטים כריכה מעוצבת וצבעונית הרבה יותר צבעוניים גם בין הכריכות – הם נכתבים בשפה מדוברת וידידותית על ידי תלמידיו, בהם גם כאלה המוכרים כתלמידי חכמים ואנשי הגות ידועים בפני עצמם, כמו הרב ישראל אריאל מיצהר, הרב יוסי פלאי, הרב משה גנוט, הרב איתיאל גלעדי, ניר מנוסי ועוד רבים.

ההנגשה העכשווית שפתחה את השער לקהלים חדשים רבים, כוללת לדוגמה גם מערך סרטונים קצרצרים ובהם רעיון חסידי מתומצת, שכל אחד מהם זוכה לעשרות אלפי צפיות.

את השיעורים הראשונים הוא החל למסור זמן קצר לפני נישואיו, ולאורך השנים הראשונות נסע לשיעורים לא פעם בטרמפים, לעיתים אפילו כדי להעביר שיעור מול אדם אחד בלבד. דמויות ידועות בעולם הרבני של הציונות הדתית, כמו הרב שג"ר זצ"ל, והרב אליעזר מלמד יבדל"א, לצד מרביצי תורה ודיינים בעולם החרדי, היו מבין אלו שחבשו את ספסלי השיעורים, אבל לא רק. גם 'מתחזקים' רבים ששמעו מפה לאוזן על קיומם של שיעורים מאתגרים בחכמת הקבלה, הפכו בזכותם לבעלי תשובה, ולדמויות משפיעות לכשעצמן.

אחת ההוראות שקיבל הרב גינזבורג מהרבי, היתה לראות כל קשר עם תלמיד כ'קשר נצחי', ובהתאם לכך הרב מרגיש קשר גם לתלמידים שעברו הלאה, ונראה כי מדובר בתחושה הדדית.

"עשיתי אצלו את הצעדים הראשונים בתורה ומצוות. הגעתי כפי שאני, עם שערות ארוכות וללא כיפה, והוא דיבר איתי ישר על ברסלב, כאילו ראה שזה מה ששייך אלי", מספר גם הרב שלום ארוש, מחשובי רבני ברסלב, שעד היום קורא לרב גינזבורג "מורי ורבי".

"זה היה שלב שבו ממש לא ידעתי כלום ביהדות והרב הסביר לי כל דבר מאפס. איך להניח תפילין, איך ללמוד דף גמרא. ראיתי אצלו בבית איך נראית שבת יהודית, פשוט אור גדול, מלא בחן ומתיקות. הרב השקיע בי שעות רבות כאילו אין לו שום דבר אחר בעולם. עד היום חקוקים אצלי עמוק בנפש דברים מאותם ימים בהם קרב אותי מאוד ולימד אותי דברים נפלאים מתורת הסוד".

פורסם בעלון קרוב אליך

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION