כנהר שאינו פוסק - ב

כתבה מקיפה על הרב יצחק גינזבורג. חלק שני: על בעלי תשובה, ניגונים נשכחים ופסיכולוגיה יהודית.

 

לחלק הראשון

ד"ר דניאל שליט, מנצח, מלחין ודוקטור למוזיקולוגיה ולפילוסופיה, היה סטודנט חילוני ששאל את מוריו באוניברסיטה אם יש עדיין מקובלים, והם אמרו לו כי האחרונים היו הרב אשלג והרב קוק, אולם פתק אקראי שמצא בדוכן חב"ד על שיעורי קבלה וחסידות בכפר חב"ד הוביל אותו למקום שחיפש. "זה היה שיעור ב'כתר שם טוב' לחילונים חיצוניים, מועמדים לחזרה בתשובה. הניסוח היה מדויק, הזיכרון מפליא, והידיעות ללא שיעור. בשיעורים אחרים, שניתנו למעוניינים, למדנו תורות של ר' נחמן, פירוש הגר"א על ספר יצירה (!), וכתבים (מצולמים ברובם) של שני חסידי חב"ד כמעט נשכחים: ר' הלל מפאריטש ור' יצחק-אייזיק מהומיל. כעת הוסיפו לזה לימוד של אחת עשרה מדרגות שלפני הצמצום במקביל לאחת עשרה מדרגות שלאחר הצמצום, ותבינו מדוע סברו אבות כפר חב"ד שחומר כזה יבלבל את צעירי הכפר מכל וכל. אבל חילונים חיצוניים - נו מילא. אחרי מה שהם עברו, לא זה מה שישבור אותם".

חוש בנגינה

הרב גינזבורג, בעצמו נגן פסנתר מחונן, מעניק ערך מיוחד לעולם הניגון כחלק מרכזי במסורת החסידית. "מוזיקה שייכת לאומנות, שהיא בכתר בנפש. יש פתגם שבלי חוש נגינה אי אפשר ללמוד חסידות ולהיות חסיד. ממש משהו עצמי. גם כתוב שהנגינה אף פעם לא בגלות, היא ממש בעוצמתה ב"לב ישראל חי". להפך, לפעמים יש בגלות ניגון געגועים שיכול להביע דברים הכי עמוקים, שגם בזמן הבית לא ניתן היה להביע באמצעות הנגינה".

יחד עם הרב, עמל שליט על תיעוד ניגוני חב"ד בלתי מוכרים מפיו של החסיד ר' אליהו ריבקין, ששרד כילד את השואה, ונותר נצר בודד מהעיירה קובליץ בה נולד. "כשר' אליה פתח את פיו, שפעו ממנו, בקולו העשיר, כל כך הרבה נשמה, לב, רגש, עדינות, דקות וגווני גוונים, עד שבשבילי זאת היתה התגלות ממש. התגלות הלב הפנימי", מספר שליט. "ההקלטה פשוט לא עלתה על דעתנו, כנראה שלא התאימה למעמד האינטימי. ישבתי מול ר' אליהו וכתבתי תווי מוסיקה מפיו. השתדלתי למצוא דרך להעלות על הכתב את הדקויות ששפעו ממנו".

"הרב יצחק עודד את ר' אליהו להיזכר בעוד ועוד ניגונים. תמיד היה ר' אליהו נזכר לא בניגון אחד, אלא בקבוצות של ניגונים. עוד שלושה, ואחרי שנכתבו - עוד ששה. ועוד ארבעה. ויום אחד, לאחר חמישים ניגונים, אמר: 'די. אין יותר'. למחרת", הוא מתקשה לספר זאת, על אף שחלפו מאז יותר משלושה עשורים, "הוא נהרג בתאונת דרכים". ששה עשר ניגונים נבחרים מהעיירה קובליץ, אף קובצו לדיסק יפהפה של נגן המיתרים נדב בכר והכנר אורן צור.

'בעלי התשובה ישתלטו על המדינה'

הרב בן ציון גרוסמן (אחיו הבכור של הרב יצחק-דוד גרוסמן ממגדל העמק) מידידיו הראשונים  של הרב גינזבורג, מספר אף הוא על אותה תקופה. "הייתי נשוי אז עם שני ילדים. הרב גינזבורג שהיה אז בן עשרים ושלוש התגורר אצלי למשך תקופה, והייתי צמוד אליו עשרים וארבע שעות ביממה. הוא פתח אצלי בבית את הישיבה הראשונה בעולם לבעלי תשובה. לא היה מושג כזה באותם ימים", הוא מספר. "הרב גינזבורג התפלל שלוש תפילות ברצף. הוא התפלל שחרית עד שעת מנחה ואחרי כן מנחה-מעריב. זו היתה חוויה עבורי לראות את תפילותיו. כאחת ההכנות לתפילה נהג לשבת על הפסנתר ולנגן. הרב חיים שלום דייטש אמר פעם בהתוועדות, שכאשר הרב מנגן, רואים את הפסנתר מתרומם עמו יחד. כל היום כמעט לא אכל, אלא רק טעם משהו ללא נטילת ידיים. מה שהחיה אותו היו הניגונים והסיפורים ששמע ממני על חסידות קרלין שהכרתי מביתי, שהיו אצלו כשלל רב. יש כמה ניגונים שהוא למד אצלי, שעד היום שרים אצלו".

הרב הוא מהדוגמאות הבולטות לבעל תשובה שהפך למורה לרבים, ובכך אולי יש להסביר כיצד חלפו דרכו כמויות עצומות של בעלי תשובה (כולל מהדמויות הבולטות ביותר) – מי בתחלת הדרך ומי באמצעה, מי לשיעור או שנים ומי לשנה-שנתיים. בין הדמויות שנכנסו לעולמה של תורה לאורך השנים אפשר למנות את בתיה לנצט, שחקנית מפורסמת בתאטרון הקאמרי ובקולנוע הישראלי, שהיתה מראשונות בעלי התשובה בארץ, הזמר דדי (דוד רפאל) בן עמי שהפך לחסיד ברסלב ועוד ועוד. גם דמויות מפתח בעולם ההחזרה בתשובה, דוגמת מייסד ומנהל ערכים הרב יוסי וליס, עו"ד דן כרמון, ניר מנוסי ועוד רבים וטובים בעולם השליחות, מרצים וראשי ישיבות לבעלי תשובה, ישבו בשיעוריו.

יחסו של הרב גינזבורג לעולם התשובה ייחודי. בתכנית רדיו לעשרת ימי תשובה השנה הוא הסביר שעם ישראל כולו נמצא בתהליך של ריקוד עם ה', כמו תנועת הקירוב והריחוק שמאפיינת את מעגל הטהרה של הבית היהודי, ובמסגרת זו ניתן להבין גם תהליכים של התרחקות מה' וחזרה בתשובה. אך אין כאן רק פלא אלקי של חזרת נשמות שהתרחקו לבוראן. מבעלי התשובה מצפה הרב להשתלב בעמדות מפתח והשפעה שיתקנו גם את המציאות הסובבת וגם את העולם הדתי. לכן הוא גורס שבראש כל מוסד או פעילות יהודית צריך תמהיל נכון ומאוזן של דתיים-מבית ושל בעלי תשובה, ובדרכו של הרבי מלובביץ' הוא מעודד את בעלי התשובה לפנות בהקדם לשליחות.

לפני מספר שנים התבטא הרב ש'נבואת הדור' היא "בעלי התשובה ישתלטו על המדינה" – רק מי שהצליח לחולל בתוך עצמו מהפכה ושינוי פנימיים יוכל לקדם את הציבוריות שלנו למהפכה ושינוי. במפגש עם ראשי קהילות של בעלי תשובה הסביר הרב כי לדעתו התסכולים והקשיים שחווים בעלי תשובה קשורים גם הם לאותה נקודה – "אם יש משהו בעייתי בממסד החרדי, זהו חוסר לקיחת האחריות על כלל העם, המנטליות היא שמירת הקהילה ודאגה לעולם עבודת ה' הפרטית. בעל תשובה בא מעולם ש'לוקח אחריות' על הגורל על עם ישראל ונכנס לעולם שמתעלם מהתחום הזה. אם הבעל-תשובה מתוסכל, במודע או שלא במודע, התסכול נובע מכך".

בין קבלה לפסיכולוגיה

עיסוקו הנרחב של הרב גינזבורג בשילוב ובהתאמה שבין תורה ומדע, ובין תורת הנפש החסידית לשיטות הפסיכולוגיה המודרנית, יצאו זה מכבר מגבולות השיעורים והספרים, וקיבלו ביטוי גם ב'בית הספר לתורת הנפש', המכשיר מזה מספר שנים מטפלים נפשיים על פי תורת החסידות, לאחר השתלמות והדרכה שמעבירים בכירי התלמידים במשך מספר שנים. תלמידים אחרים העוסקים ברפואה טבעית, משלבים אף הם בעבודתם מרכיבים ותפיסות שהגה רבם.

בשונה משיטות אחרות של לימוד פסיכולוגיה יהודית כקומה נוספת על הפסיכולוגיה הכללית, מנחה הרב גינזבורג לבנות תורת נפש שלמה ומעמיקה שמבוססת כולה על תורת החסידות שירדה לשרשי נפש האדם, בלי עירוב דברים זרים. ההתייחסות לשיטות הפסיכולוגיה הקלאסיות היא רק בשולי-השוליים, כאשר בוחנים נקודות מתוכן לאור תורת הנפש היהודית.

באיזה אופן אפשר ללמוד מפסיכולוגים של ימינו?

"עיקר העניין היום הוא לחבר בין הדיסציפלינות, זה רק על ידי הקְבלה נכונה – בירור כח המדמה. אם לאדם יש את הכלים לעשות את ההשוואות וההקבלות הנכונות, אפשר ללמוד כל דבר, אבל ללמוד לכתחילה דבר לא מבורר זה חבל, כי יכול להיווצר רושם לא נכון על ההתחלה. לכן, לפי דעתנו ושיטתנו, בכל מקצוע צריך את היסודות ללמוד בקדש – בפסיכולוגיה יש הרבה, במדעים זה פחות מפורש – ואז לבוא מוכן לברר את החול. צריך לבוא עם הראש הזה, שתפקיד התורה דווקא לרדת ולברר".

אמנם ספרים לא מעטים עוסקים בכך שאין סתירה בין התורה למדע, או שהשנים יכולים לחיות בדו-קיום, אולם הרב גינזבורג רואה בחיבור שבין התחומים משהו גבוה עוד יותר.

"החיבור בין התורה למדע הוא משהו משיחי – לקראת תיקון עולם. המקור לכך הוא דברי הזהר שאחד מסימני הגאולה הוא נביעה של 'מים עליונים' ו'מים תחתונים' וחיבור שלהם, זהו סימן שהזמן בשל", הוא אומר. "אנחנו רוצים לעשות 'זיווגים' – ליצור הפריה הדדית בין התורה למדע, כך שבסופו של דבר כל אחד יחדש בשני. כל דרך החסידות בנויה על משלים לאלקות, כאשר המשל הפנימי הוא משל הנפש והחיצוני הוא משל המדע. לפי התפיסה של הפנימיות, כל מה שמתפתח והולך בעולם בכלל הוא השפעת 'אחוריים' ממה שמתחדש בפנימיות. כל חידושי מאות השנים האחרונות – במדע, בפסיכולוגיה, במוזיקה – נובעים מתוך החסידות, ואנו רוצים לקשר זאת לשורש. מי שזוכה לטעום את העומק של החסידות, מרגיש שהוא מגמד עד אין סוף את הדברים שנראים הכי עמוקים, וההישגים הכי גדולים, במיוחד בתחום הפסיכולוגיה והבנת הנפש. לגבי מדע, פיזיקה וכדומה – מכיוון שאי אפשר עדיין למצוא אותם מפורשים בתורה צריך את ההפריה. התוכן המדעי נמצא במונחים אחרים לגמרי – בסברות עמוקות של הבנת התורה, בלבושים אחרים לגמרי".

עזרת נשים עמוסה

בשיעוריו של הרב ניתן למצוא לא פעם עזרת נשים שעמוסה לא פחות מעזרת הגברים, עובדה המלמדת היטב על  היחס החיובי של הרב לכך שנשים תלמדנה את מקצועות התורה השונים, במקום שליבן חפץ.

"כתוב שפנימיות התורה נועדה בעיקר לכך שהאדם יתקן את המידות ויקיים את שש המצוות התמידיות (האמונה בה', שלילת עבודה זרה, יחוד ה', אהבת ה', יראת ה' ו"לא תתורו"). במצוות אלו אין הבדל בין איש לאשה. כבר הרמב"ם כותב שהדרך היחידה לקיומן היא על ידי התבוננות. לכן, לגבי כל לימוד המביא לקיום מצוות אלו, אין הבדל בין איש לאשה. להפך, אשה, בזכות העובדה שאינה מחוייבת להעמיק הרבה בגמרא, יכולה יותר להתרכז בלימוד הפנימי בשביל קיום המצוות התמידיות. בנוסף, כדי שאדם יבין ויפנים שהחיים כאן זה בשביל שליחות לעם ישראל הוא צריך תורה שתכוון אותו. גם בזה נשים וגברים שווים. השיעורים מכוונים להעמיק את תודעת השליחות לתיקון העולם ששייך לנשים לא פחות מלגברים, ואדרבה – בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל. בכלל, ההלכה קובעת ש'תתאה גבר' – תודעת הנשים מכריעה את המציאות".

ומה עם לימוד גמרא? "זה בסדר גמור, אם יש נטייה לכך. יש שנרתעים מלימוד קבלה בטקסטים מקוריים, אך הרבי כתב בפירוש שאפשר, תלוי בנטייה נפשית. מי שרוצה באמת, יכולה ללמוד מה שהיא רוצה".

 

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION