כנהר שאינו פוסק - ג

חלק שלישי ואחרון בכתבה על הרב גינזבורג. מקבר יוסף בשכם עד קצה הגלובוס...

לחלק א' | לחלק ב'

הרב גינזבורג מוכר במשך עשרות בשנים כנשיא ישיבת 'עוד יוסף חי', שפעלה בתנאים קשים בקבר יוסף הצדיק שבשכם, ומאז חורבנו גלתה ליישוב יצהר הסמוך. במשך מספר שנים פעל גם כולל של תלמידי הרב בבית הכנסת העתיק 'שלום על ישראל' ביריחו, שהוחזק במסירות על ידי ארנה קובוס, עד שהופקר אף הוא לידי הרשות הפלשתינית, במקביל לנטישת ציון יוסף הצדיק. מסגרת דומה התקיימה גם בבית הכנסת החבד"י העתיק על שם הרבנית מנוחה רחל שברובע היהודי בחברון, בעת שזה עוד היה נטוש ומוזנח.

ימים ראשונים בקבר יוסף

ר' ישראל אריאל מיצהר, שערך רבים מספריו המרכזיים של הרב גינזבורג, מספר על הימים הראשונים של הישיבה בשכם, שהיתה מורכבת מחבורה תוססת ודעתנית של בחורי ישיבות.

"אחרי חורבן ימית ומסירת סיני, הקים רומם אלדובי את ישיבת 'עוד יוסף חי' בקברו של יוסף הצדיק בשכם. הוא הרגיש שאנשים רוצים להעמיק את האחיזה בארץ, וראוי להיאחז בשכם שהיא העיר העברית הראשונה. במשך שנה הוא החזיק כמעט לבדו את המקום, ובשלב מסויים הגיע ל'מרכז הרב' כדי לגייס חבר'ה. ישבנו קבוצת חברים בפנימייה במרכז. זה היה לילה מלא צחוקים, חסר רצינות לחלוטין, ובכל זאת הגענו להבנה ברורה: אם אנחנו נלך לשכם - תהיה שכם, ואם לא - לא תהיה".

"היינו חבורה עם נטייה לעמקנות, מונחים מאוד בניסיון להבין מה זו בעצם שכם. חפרנו בעניין ואפילו הוצאתי חוברת שנקראת 'טבור הארץ', שניסתה להסביר את עניינה של שכם, עוד לפני שהרב הגיע לישיבה", מספר ישראל אריאל.

הקבוצה שהתגבשה אט אט, כללה דמויות שהפכו לימים לבולטות מאוד בתחום הנחלת החסידות בציבור הדתי לאומי: הרב דוד דודקביץ', הרב יהושע שפירא ואחיו הרב יצחק שפירא (הראשון שימש כמנהל 'עוד יוסף חי' ששכנע את השני שהחליט באותם שנים ללמוד תורה דווקא בתל אביב, להגיע לשכם, ולימים היוצרות התהפכו), הרב גדי בן זמרה והרב שי דאום, לשעבר רב גדוד הנח"ל החרדי שהקים לאחרונה 'גרעין תורני חסידי' בצפון תל אביב.

הרב גינזבורג היה מוכר לקבוצה מהמאבק לעצירת הנסיגה מחבל ימית, והגיע לראשונה לישיבה הבלתי שגרתית לערוך התוועדות לרגל י' שבט התשד"ם, יום הסתלקות הריי"צ.

הרב זבולון ליברמן ע"ה, אביו של ר' הלל ליברמן הי"ד, שהיה אחד מבני החבורה, שימש כדיין בקהילה החאלבית בארצות הברית, והיה תלמיד חכם גדול שלא היה חב"דניק, אבל מקורב לרבי. הרב זבולון היה אצל הרבי לפני י' שבט, יום הסתלקותו של רבי יוסף יצחק, הרבי הקודם. היה מנהג שהיו בקבוקי משקה על השולחן, וחסידים שאמרו לרבי שהם יתוועדו בי' בשבט במקום מסוים, קיבלו מהרבי בקבוק להתוועדות תוך שהרבי מוזג מכוסו לתוך הבקבוק. הרב ליברמן אמר לרבי שהתוועדות בקבר יוסף תתאים מאוד לרבי הקודם יוסף יצחק. הרבי חייך, אמר "שיהיה בשמחה רבה!", ומזג מכוסו לבקבוק.

בישיבה שפעלה בתנאים קשים, שבעקבות הסכמי אוסלו אף הפכה למובלעת ישראלית בתוך העיר הערבית העוינת, נהג הרב גינזבורג להעביר שיעורים רבים בנגלה ובפנימיות, שנשאו אופי של לימוד הדדי והתנצחות בין הרב לתלמידים הדעתניים, ולימים הפכו לספרים. בחלוף השנים, כשביקשו התלמידים מהרב גינזבורג לעמוד רשמית בראשות הישיבה, הוא ניאות לבקשה בשני תנאים בלבד: שבישיבה תונהג רק 'עבודה עברית' ושלא ייעשה שימוש בתוצרת גרמניה. דגל העבודה העברית אומץ ביישובים יצהר ובת עין, ובהמשך אף בידי יישובים נוספים.

"כשחשבנו להקים ישיבה גם ביריחו. הרב יצחק שלח על כך מכתב לרבי", מוסיף ישראל. "באותה תקופה הרבי נהג לסמן בקו את האפשרות שנכונה לדעתו מהאפשרויות שהוצגו בפניו. אפשרות אחת היתה שזו תהיה ישיבה בנוסח 'תומכי תמימים'; אפשרות שנייה - 'תומכי תמימים' עם 'לבושים של מזרוחניקים'; אפשרות שלישית: כמו בקבר יוסף. הרבי סימן את האפשרות השלישית, והבנו מכך שזה המודל שהרב יצחק אמור להנהיג".

יהדות בהודו וחסידות בספרדית

חלק מתלמידיו של הרב גינזבורג נשלחו על ידו בשנים האחרונות לפתוח בתים להפצת יהדות למטיילים הישראליים בהודו בסגנון בתי חב"ד. בראש השנה האחרון ערכו השליחים חג לארבע מאות איש בדרמסלה וארבע מאות ברישיקש. בבתי חב"ד אלה, באופן ייחודי, גם מלמדים קורסים במדיטציה יהודית לפי הדרכת הרב. אולם יש מהתלמידים מי שלקח את עניין ההפצות צעד אחד קדימה, ועוסק רבות בלימוד תורה וחסידות דווקא לגויים. כמה הנהגות מסורתיות בתחום לימוד התורה ידעו עם השנים מספר מהפכים משמעותיים אותם הובילו גדולי ישראל, מתוך הבנה כי זהו השינוי הנחוץ לדורם: כתיבת התורה שבמשך עשרות דורות נמסרה עד אז רק בעל פה; עידוד 'תורתו אומנותו' בשונה מהנהגת חז"ל שהורו להתפרנס מיגיע כפיים; מהפכת לימוד התורה לנשים כשינוי רוחני חיובי; והמהפכה הרביעית – לימוד תורה לאומות העולם.

הרב חיים פרים, מומחה לביו-כימיה שגדל כיהודי מתבולל בבואנס איירס שבארגנטינה וחזר בתשובה לפני כמה עשרות שנים, לאחר שהגיע לדמות היחידה שידעה להעניק הסבר מעמיק ומלומד על ההקבלה בין 22 סוגי חומצות האמינו, לכ"ב אותיות האל"ף-בי"ת.

הוא גוייס לתרגם את אתר 'גל עיני' ואחדים מספרי הרב לשפה הספרדית, שהצטרפה לספרים שתורגמו לאנגלית, צרפתית, רוסית ועוד. למרבה ההפתעה, האתר שפנה לקהל יעד יהודי, משך לא מעט בני נח שנחשפו ליהדות ובפרט לפנימיות התורה ובקשו להכיר ולדעת עוד ועוד. "בהנחיית הרב גינזבורג הוצאנו יותר ויותר חומרים שמדברים לבני נח בשפה ובמושגים שלהם. הכרנו להם את שבע מצוות בני נח, הסברנו להם את יסודות האמונה האוניברסאלית בקדוש ברוך הוא, וכמובן שהסברנו הרבה על חיבור תורה ומדע, תחום שמאוד משך ועניין אותם", הוא מספר. "כשהרב גינזבורג כתב ספר חסידות שמיועד לגויים, מיד תרגמתי אותו לספרדית, והוא נחל הצלחה יפה. חלק מהמדד להצלחה היה עזיבתם של רבים מהשומעים את האמונה הנוצרית והפיכתם לבני נח. יש בודדים שמבקשים אף להתגייר בשלב מסוים, וגם להם אנו מסייעים ומספקים הכוונה. ישנן עשרות אלפי כניסות מדי חודש לאתר, אלפים המנויים ברשימת תפוצה שבועית ורקורד של מאות שיעורים משודרים".

כלל הצריך לפרט ופרט הצריך לכלל

כחסיד חב"ד, שמאז ומעולם היתה מזוהה עמוקות עם ענייני ארץ ישראל, לצד תפיסת עולם שאיננה ציונית, התבטא הרב גינזבורג לא אחת במטבעות לשון חריפות כנגד חלק ממוסדות מדינת ישראל, ואף היה ממובילי הקריאה לכוחות הבטחון לסרב פקודה לפעול כנגד ישוב הארץ, הן בהתנתקות ואף שנים רבות קודם לכן – בזמן עקירת חבל ימית.

"הרבי מסר לי פעם שבכל מה שנוגע לעניינים אקטואליים עלי לקחת דוגמה מחמי. אני מנסה לתת ביטוי ושופר לדעות המאוד ברורות של הרבי בענייני שלמות הארץ".

בשנים האחרונות, היה מי שחשב שהרב מרכך את המסרים שבפיו. ממספר התוועדויות ניתן היה לקבל תחושה של עידון היחס למדינה ושל דרכי המאבק על שלמות הארץ. תנועת 'דרך חיים' שהוקמה בשנים האחרונות שהקים, המבקשת להוביל את עם ישראל להנהגת חייו הציבוריים על פי התורה מתוך אמונה בה', בשלמות התורה, שלמות העם ושלמות הארץ, פועלת גם בכלים מיינסטרימיים יותר.

"אני לא מרגיש שום שינוי בכלום", מחייך הרב בתשובה לשאלה, האם יש בכך משום עדות לשינוי בתפיסתו הציבורית. "זה כמו ים, אנחנו 'גל עיני'. יש גלים - גל עולה וגל יורד והדברים מתאזנים ומתכללים. התמונה המלאה צריכה להיות מאוזנת, ואני מתייחס כל פעם בהתאם למציאות ולקולות שעולים מהתלמידים".

"בדרך הטבע צריך לעורר את העם לתנועת שלש השלמויות", מחדד הרב. "התנועה משתדלת להשפיע על המציאות ולשנות אותה. אי אפשר לקדם את האינטרסים הלאומיים שלנו עם פשרות. תמיד יהיו אנשים טובים שישתדלו בדרך פשרה – אין בזה חידוש וזה גם לא יביא את המשיח. הדבר יכול להצליח בתור 'כיבוי שרפות', אך 'זה לא זה', כל עוד אין עדיין קול מאד מאד ברור ומפורש שהולכים 'על כל הקופה' ורוצים לשנות את פני הדברים לגמרי. ראוי לציין שכבר בשנת תש"נ זכינו לברכה חמה מהרבי מלובביץ' על הקמת תנועה כזו, "חי וקים", ו"דרך חיים" היא המשך-גלגול של התנועה שהקמנו אז".

בציבור הדתי לאומי שתמיד עסק בענייני כלל ישראל, יש בשנים האחרונות צמאון גדול לחסידות, עבודת ה' ותיקון המדות, הרבה יותר בעבודת הפרט.

"העניין הוא למצוא את האיזון בין תיקון הכלל ותיקון הפרט – 'כלל הצריך לפרט' ו'פרט הצריך לכלל'. מי שהיה עסוק בעיקר בענייני תשובה פרטית, צריך להתחבר יותר לתשובה ציבורית, עיסוק בענייני הציבור בדרך של תיקון המציאות, וכן להפך. התכל'ס של חסידות חב"ד – בהבדל מרוב הזרמים כפי שמתקבל בציבור (גם חרדים בכלל וחסידיים בפרט) – זה לצאת מריכוז בלעדי בתיקון האני, הנפש הבהמית, ולהקדיש את החיים לכלל. זה יכול להיות להקדיש את כל החיים להקים בית חב"ד ולהתמסר לקרב יהודים ליהדות, וזה יכול להיות ביישוב ארץ ישראל".

הרב שידוע כאוהב גימטריאות, מוסיף בחיוך לסיום, כי "מי שחושב שישוב הארץ לא ברשימת הערכים של חסידות חב"ד להוי ידוע ש:ישוב הארץ = חכמה בינה דעת, הענין שייך לעצם החב"ד... ויחד עם יהודים זה כבר עולה "נצח ישראל".

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION