קור וחום מפורים לפסח

חג הפורים קצת התבלבל. גלי קור וחום אוחזים בו חליפות. אולי הגזים בשתיית היין? ואיך כל זה מוביל לפסח? עוד לא מאוחר לפורים תורה!

בפסוק מוזכרות ארבע לשונות של שמחת פורים: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". נמצא שתכלית השמחה היא להגיע לשמחת 'ויקר'. מהי שמחת 'ויקר'? בהשראת האווירה הפורימית נרשה לעצמנו לפרק את המילה 'יקר' ל'י-קר'. באידיש, יוד-ייד זהו יהודי, וכך, באופן מפתיע, אפשר לומר שדווקא בפורים צריך להיות יהודי קר! הבעל שם טוב היה נוהג לשים את ידו הקדושה על לבם של ילדים ולברך אותם שיהיו יהודים חמים. אך כנראה שבפורים, לאחר לגימה הגונה של יין, יש לשים את היד איש על ראש רעהו ולברך אחד את השני שנזכה להיות יהודים יקרים וקרים. ראיה יפה לכך שאין כאן רק הלצה פורימית היא הקרי והכתיב של הפסוק מספר משלי (יז, כז): "...וקר רוח איש תבונה". בכתיב המילה 'וקר' מוחלפת במילה 'יקר': "יקר רוח איש תבונה".

מדוע פורים הוא חג של קרירות? היהודי הקר של המגילה הוא מרדכי היהודי. בעוד כל עבדי המלך מתפעלים ומתרגשים מן המטאור הפוליטי החדש – המן, מרדכי מתייחס אליו בשוויון נפש וקרירות מופגנת – "לא קם ולא זע ממנו", מה שממלא את המן בחום וחימה. כך גם כל יהודי צריך לגייס לעזרתו את כלי זיינו של עמלק "אשר קרך בדרך", להטיל ספק בכל הנחת יסוד קלוקלת ולהסתכל בקרירות על כל תאווה רעה.

נקודת האפס המוחלט

קרירותו של מרדכי היא קרירות מיוחדת במינה – למרות כל האזהרות, מרדכי מסרב להתרגש מכל תוצאה אפשרית של מעשיו והוא נותר איתן בקרירותו גם במחיר גזירת השמדה כללית של עם ישראל. וראה זה פלא, כבר לפני כ-150 שנה התגלה שהקור המוחלט (או 'האפס המוחלט') הוא מינוס 273 מעלות צלזיוס (ליתר דיוק: 273.15-) – אחד פחות ממרדכי – 274!

מה קורה לחומר שעובר את נקודת האפס המוחלט? פעם חשבו שמציאות כזו אינה אפשרית, אך היום אנו יודעים שמערכות מסוימות יכולות לעבור את נקודת האפס המוחלט, ולפני כמה שנים מדענים אף הצליחו לעשות זאת בתנאי מעבדה. באופן מפתיע ביותר, מערכת שמגיעה למינוס מרדכי מעלות עוברת בבת אחת משיא הקור האפשרי לחום שהוא גבוה יותר מכל מערכת אחרת! ההסבר לכך הוא שחום מוגדר כמצב בו החלקיקים מתרחקים זה מזה. לכן, כשנציב מערכת חמה מול מערכת קרה, המערכת החמה תזרום לתוך המערכת הקרה. החידוש הוא שמערכת שעברה את נקודת האפס המוחלט תזרום לתוך כל מערכת שתוצב לידה, תהא מידת חומה אשר תהא. בכך בעצם הופך החומר שנמצא במינוס מרדכי מעלות לחם יותר מכל מערכת אפשרית. במגילה, אסתר מותחת את קצות עצביו של אחשוורוש בקרירותה המוחלטת ("כאשר אבדתי אבדתי"), מזמינה אותו לעוד משתה נימוסין קר ושגרתי, עד שברגע אחד היא מנפצת את הקרח ומעבירה אותו לתכלית החום האפשרי – "והמלך קם בחמתו ממשתה היין", ובכך היא מצליחה לגבור על המן.

ומפורים לפסח

כך מובן מדוע אחרי פורים אנו באים אל שבת פרה. יהודי קר עולה בגימטריא פרה אדומה (אותה עושה משה רבינו = יהודי יקר...). רק הפרה האדומה מסוגלת לטהר מהקור הגדול ביותר – קיפאון המוות. צבעה האדום של הפרה הוא צבע החום והחיים, ולאחר שהיא נשרפת כליל היא מסוגלת להעביר את היהודי מתכלית הקור לתכלית החום. כך "ישראל שנמשלו ללבנה" מסוגלים להיוולד מחדש שבוע לאחר מכן בפרשת החודש ולעבור מקיפאון חודשי החורף הארוכים אל אביב חג הפסח. יציאת מצרים היא כל כולה חידוש ושינוי קיצוני  - עם ישראל מדלג ופוסח מתכלית השפלות הגשמית והרוחנית אל תכלית הרוממות. נזכה לכך גם אנו במהרה – "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל" בידי משיח בן דוד = יהודי קר ויהודי חם! 

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION