סוד קרן הזווית

דווקא בדימוי האנטישמי של היהודי, כייצור בעל קרניים, מסתתרת נקודה פנימית ועצמית לכל יהודי. על קרניים, ארץ ישראל, יציבות וביטול

 

במשך הדורות, רווחה אמונה אנטישמית בין איכרי אירופה הנבערים, לפיה היהודים הם אנשים מעוותים ומפחידים אשר ממצחם מזדקרות קרניים. כידוע, אמונה זו השתלשלה מפירוש מוטעה בפסוק "כי קרן עור פני משה". רבים הבינו שמראשו של משה לא יצאו קרני הוד, אלא קרניים ממש, וכך אף פיסל אותו האומן הנודע מיכלאנג'לו. באופן מעניין, אמונה מוזרה זו מצאה את דרכה גם אל לשון הדיבור העכשווית, כך שכיום מקובל לומר על איש מפחיד ש'יש לו קרניים'. גם היום, מנסה הממסד להלחם במתנגדים אליו ע"י הצגתם כבעלי 'קרניים' – אנשים מוזרים ומפחידים שאינם ככל בני האדם, ומשך כל האמצעים כשרים להלחם בהם.

אך הקרניים אינם בהכרח דימוי שלילי. בתורת הסוד הקרניים תופסות מקום נעלה ביותר. הקרן מבטאת נקודה עצמית, דבקות נחושה וחדה שאינה יכולה להיות מוסטת ממטרתה בידי אף גורם חיצוני. לאמיתו של דבר, לכל יהודי יש קרניים – "קרן ישראל", ובחסידות כתוב שלעתיד לבוא פניו של כל יהודי יקרנו כפני משה רבינו. יש לומר שהקרניים ניתנים לנשמת כל יהודי דווקא בשעת ברית המילה שלו, אז מתגלה נקודת מסירות הנפש העצמית עבור האמת האלקית. אנשים אמיתיים מידי יכולים להיות מפחידים עבור מי שאפשר לנקודת האמת שלו להיטשטש בתעתועי עלמא דשיקרא, ומשכך הם בהחלט עלולים למצוא את עצמם יושבים מאחורי סורג ובריח.

 האין שבין פה לשם

למילה 'קרן' יש צרופים רבים בתנ"ך, אך לענייננו, הקרן החשובה ביותר שעלינו להצמיח ממצחנו היא דווקא קרן הזווית. קרן הזווית היא נקודת המעבר בין שתי דרכים, הפונות לכיוונים שונים לחלוטין. למרות שקרן הזווית היא נקודת ההתחלה או הסיום של שני הקווים הנפגשים בה, היא עצמה אינה שייכת לאף אחד משניהם. נקודת המעבר מעניין לעניין היא אין גמור, לא ניתן לתפוס אותה או לשים עליה את האצבע. בעומק, הא בהא תליא – דווקא היותה של קרן הזווית נקודת אין מאפשרת לה להיות גם נקודת מעבר. כדי לבצע מהפך אמיתי בנפש, על האדם להיות מוכן להשיל מעליו את כל מה שמעניק לו תחושת יציבות ובטחון, לעצום עיניים ולהיפתח אל האין האלקי המתנשא אל מעבר לכל מה שהוא מסוגל לתפוס ולהשיג. דווקא מתוך האין יצמח לו כיוון חדש, יצירתי ומפתיע, אליו לא היה האדם מסוגל להגיע לו היה נותר בקיבעון ישותו הראשונית.

האריז"ל מזהה את קרן הזווית עם ספירת המלכות. זו תפקידה של מלכות מתוקנת – להצעיד את נתיניה אל מעבר למגבלות המדומות של המציאות. כיום, מנהיגי המדינה שבויים בתוך הנחות יסוד מקובעות שמגלגלות אותם פעם אחר פעם אל נקודת אין מוצא, ממנה אין הם מצליחים להיחלץ. מלך אמיתי יודע שנקודת אין מוצא יכולה בעצם להיות קרן זווית, וההיפתחות לאין האלקי שמחכה בקצה הגבול המדומה של היכולת האנושית תוליד צורת הסתכלות חדשה ורעננה על המציאות.

 ארץ ישראל וסוד האין

לכן, כדי להגיע לארץ ישראל צריכים לעבור דווקא דרך מדבר האין. במהלך מסעו המופלא של ר' נחמן מברסלב לארץ ישראל, כשהגיע לאיסטנבול ועמד על סף הכניסה לארץ, הוא הקפיד להסתיר את זהותו והתנהג כאדם הפשוט שבפשוטים. בכוונת מכוון היה ר' נחמן גורם למארחיו הסקרנים לחשוב שהוא אדם מסויים אחר, ואז סותר זאת ומותיר אותם בתמיהתם. לאחר מכן הסביר שדווקא הנהגה מוזרה זו אפשרה לו להתגבר על המכשולים הרוחניים שעמדו בדרכו לארץ ישראל. לארץ ישראל הוא לא היה יכול להגיע כר' נחמן מברסלב, הצדיק המיוחס והמוכשר. כדי להגיע לארץ ישראל הוא היה צריך לעבור דרך נקודת אין מסויימת, להשיל מעליו את מדרגותיו ולקבל את חידושיה של הארץ ככלי ריקן. דווקא משום כך יכל אחר כך לומר שהתורה שגילה לאחר היותו בארץ ישראל נעלית שלא בערך על התורה שלימד לפני שהיה בארץ ישראל.

נזכה כולנו ל"צמיחת קרן לדוד עבדך" ("אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי" = אין במשולש – כלומר, סכום כל המספרים מ1 עד אין) בביאת משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.

 ---

מתוך סעודת ברית המילה של נצח-בנימין אטינגר

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION