רבי לייב שרה'ס – חובות ושידוכים

טוב לקחת הלוואות? "עבד לוה לאיש מלוה", ומי אוהב להיות עבד? אבל רבי לייב-שרה'ס, הצדיק הפלאי, לקח הלוואות וכך נעשה מעורב בחיי המלווים ועשה להם טובות גדולות.

 

רבי לייב שרה'ס היה מהצדיקים המופלאים ביותר בחסידות. הוא נולד בשנת ה'ת"ץ, ונקרא כנראה על שם המהר"ל שהיה מצאצאיו. כינויו, שרה'ס, הוא על-שם אמו הצדקת שרה. בהיותה צעירה חמד אותה בן הפריץ המקומי, ומשנודע לה על כך התחתנה עוד באותו הלילה עם ר' יוסף, מלמד עני  וזקן בא בימים. ביודעה שבעלה צדיק נסתר הוא, בקשה את ברכתו שתזכה ממנו לזרע קודש כמוהו, וכך זכתה לר' לייב. כשהיה ר' לייב כבן 15 זכה להתקבל בחום כתלמיד הבעש"ט, ובהמשך דבק ר' לייב במגיד ממזריטש. כל ימיו שוטט ר' לייב בעולם לתור אחר יהודים הנתונים בצרה ובשביה, ועוזר להם בדרכים פלאיות כקפיצת הדרך, ויכולתו לצוות על כל אדם – ויהי הפריץ העקשן והגאה ביותר – לפעול כפי שצווה עליו. נפטר ביום ד' אדר ב', תקנ"א.

 תלמיד אחד רצה להיות מחבורתו של ר' לייב שרה'ס, וביקש כל הזמן מן החבריא שידברו עם ר' לייב בשבילו. ר' לייב דחה אותו שוב ושוב, ולבסוף אמר: אם אותו תלמיד מוכן למכור את כל נכסיו, ולהלוות לי את כספו לשנה – אזי מסכים אני שיהיה אחד מן החבריא. אותו תלמיד קבל את התנאי, מכר את כל רכושו והלווה את כל הכסף לר' לייב, ישב בבית המדרש ולמד עם תלמידי ר' לייב.
לאחר שנה, בא אליו ר' לייב עם חלק מן ההלוואה ואמר לו: תן לי את השטר המלא ותביא שטר חדש בהתאם לסכום שאני מחזיר לך עכשיו. בכסף הזה קנה בגדים מכובדים ושכור עגלה ועגלון, סע לעיר קוונא ותגיד לשדכן שם שאתה רוצה להשתדך עם פלונית. תן לו איזה מטבע בשכר טרחה ואחר כך תתגלגל.
אותו חסיד הגיע לעיירה ודיבר עם השדכן, ששמע וצחק: אותה פלונית היא יתומה יפה, עשירה מאוד וחכמה מאוד, ומנהלת בעצמה את כל עסקיה בעיר. לכן היא לא מצאה את חתנה עד היום. מי אתה לעומתה? החסיד הביא לשדכן מטבע מכובד ואמר לו: מה אכפת לך? נסה! הסכים השדכן, ובמוצאי שבת ניגש אל הבחורה ואמר לה: הגיע איזה יהודי, שאני אפילו לא מכיר אותו. אבל אני צריך להתפרנס והוא שילם לי הרבה כדי שאציע לך להשתדך איתו. עונה הבחורה: אנא ברר מי היהודי וחזור אלי.
השדכן, שהתפלא על שהיא לא דוחה אותו מעליה, הלך ובירר כמצות הנערה וחזר ואמר לה את כל הפרטים, השם והמשפחה. ענתה הבחורה: אני מסכימה לשידוך. אך בשביל שלא תהיינה בושות, תגיד לו שישכור את שש החנויות הצמודות לשלי, שיפתח איזה מרכז קניות, אני אזמין סחורה שתגיע על שמו ולאחר שיראו שהוא גביר גדול לא תהיה לי בושה להשתדך עמו וכך הכל יסתדר.
כאשר שכר אותו חסיד את החנויות (מכספה של הבחורה), הגיעו עוזריה ואמרו לה שיש כאן מישהו שמתחיל לגדול, וצריך לעשות משהו. ענתה להם: עזבו אותו, אולי הוא יסחר במשהו אחר? כאשר הגיעה הסחורה הנה זה פלא  - אותה הסחורה כמו שלה, ומשובחת מאוד... שוב העירו לה עוזריה על המתחרה החדש והיא התעלמה. כעבור כמה זמן אמרה אותה בחורה לדודה: אולי תברר לי על אותו סוחר? שמעתי שהוא רווק... כמובן שהדוד רץ מיד ובירר, ויצא השידוך אל הפועל.
לאחר שנתיים מחתונתם ישבו הבעל והאישה לשיחה. לאיזה רגע האישה התכופפה, ובאותו הרגע נכנס ר' לייב שרה'ס, זרק לו על השולחן את שאר החוב מההלוואה, ביקש את שטר החוב ויצא. האישה ראתה את ר' לייב יוצא ואמרה לבעלה: צריך ללוות אותו, הרי זה ר' לייב! אמר לה בעלה: מהיכן את מכירה את ר' לייב? ענתה לו: מדוע הסכמתי להתחתן איתך? תקופה לפני שהגעת לעיר הגיע אלי שוב ושוב זקן שקראו לו לייב בן שרה, ואמר לי שאני צריכה להתחתן עם פלוני אלמוני זה הזיווג שלי. גם אבי בא אלי בחלום ואמר לי לשמוע לדבריו, אך רק כשחליתי כמעט עד מות וכשהסכמתי להתחתן איתך הבראתי, הבנתי שיש ממש בדברי הצדיק. לכן כשהגעת רק בררתי את השם שלך וסידרתי את השידוך.

רובנו מעדיפים להיות מאלה הנותנים את ההלוואה, לא מהנוטלים אותה. הלא "עבד לווה לאיש מלווה", ומי אוהב להיות עבד? אך מדרכיו הנעלמות של הצדיק ר' לייב הייתה חיבתו הגדולה להלוואות. הוא העדיף את גלגולי הכספים שלו גם על פני כספי הפדיון מהם התפרנסו רוב הצדיקים, באומרו כי הכסף שקיבל בהלוואה הוא בוודאי שלו על פי דין תורה – מה שאין כן אם אדם נתן כסף לצדיק כדי שיתפלל עליו, ויכול להיות שהיה נושע גם בתפילת עצמו... בסיפורים רבים מתואר כיצד לווה כסף מיהודים, ולבסוף התברר, כבסיפור זה, שלא הייתה זו הלוואה אלא עושר השמור לבעליו. פעם לווה מעשיר אחד את כל כספו (שכרגיל היה מפוזר בהלוואות בין אנשי הכפר), רגע לפני שפרצה בעיירה שרפה גדולה שכילתה את רכושם של כל התושבים. אז החזיר לו רבי לייב את הכסף, והעשיר יכל לסייע לשכניו ולהשתקם בעצמו.

אף שכנראה היה יכול להשיג את מבוקשו בדרך אחרת, רצה רבי לייב להיות 'שייך' ליהודי עמו הוא עוסק, ולהיכנס לעסקיו עם כל הרצינות. בדרך כלל הביטוי החסידי הוא הפוך ומדבר על שייכות החסיד לרבי, אך רבי לייב חושף ממד פנימי יותר, בו המנהיג הוא עבד לעמו (כפי שהוסבר בואביטה לפרשת משפטים, על כך שהאשה קונה את בעלה בכך שהיא נקנית לו). רווח נוסף מכך היא המצווה המיוחדת של פריעת חוב, שאין בה שום רווח אישי וכולה לשם שמיים. בפרט אם, כרבי לייב, אוהבים להיות בעלי חוב... מכח אותה מצווה הוא מסוגל גם לפעול שידוכים, מכיוון שבכל שידוך יש מעין החזרת חוב שמיימית לנשמות החסרות, שמצאו כל אחת את הנשמה השייכת לה לפי שורשה.

חיבור נוסף של ר' לייב לשידוך המשונה, הוא דרך הוריו – אשה צעירה ונאה שנִשאה במסירות נפש למלמד זקן ועני. יש לומר שרבי לייב ראה בבני הזוג שלנו התנוצצות של אביו ואמו, ולכן התמסר כל כך לשדכם. רבי נחמן מברסלב כותב כי ראשי התיבות של הפסוק "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה" הם שידוך: רבי לייב, הכהן-הצדיק, שומר את דעת הוריו שהיא החיבור ביניהם, ובהשראתה משדך את תלמידו.

 

 

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION