התראה
  • Please enter your DISQUS subdomain in order to use the 'DISQUS Comments for Joomla!' plugin. If you don't have a DISQUS account, register for one here

כח הברכה של הרבנית

על הרבנית חיה מושקא

  • הדפסה

הרבנית חיה מושקא שניאורסון נולדה בכ"ה אדר תרס"א להוריה הרבי הריי"צ והרבנית נחמה דינה, שניהם נכדי הצמח-צדק. בהוראת סבהּ, הרבי הרש"ב, נקראה חיה-מושקא ע"ש אשת אדמו"ר הצ"צ. נִשאה לרבי מנחם מענדל שניאורסון – לימים הרבי מליובאוויטש, בי"ד כסלו תרפ"ט. על יום זה התבטא הרבי כלפי החסידים "זה היום שקִשרו אותי עִמכם, ואתכם עִמי...". הרבנית ברחה מפרסום ומהבמה הציבורית, והרבתה במעשי חסד ועזרה לזולת ללא מסגרת רשמית ולעתים באנונימיות. הרבנית הסתלקה בכ"ב שבט תשמ"ח והרבי התייחס לפטירתה כסיום של תקופה והכנה לתקופה חדשה לקראת ביאת משיח. מנוחתה כבוד בבית העלמין היהודי ברובע קווינס בניו יורק.

 

שני סיפורים קצרים על הרבנית חיה מושקא:

עדות הרבי שהרבנית יכולה לקבל פ"נ ולברך

פעם אחת שלחו נשות חב"ד מתנה לרבנית, וצרפו אליה פ"נ – פדיון נפש – עבור הרבי. כשראה הרבי שאת המתנה נותנים לרבנית ואת הפ"נ לו הוא תמה – 'מה פתאום?! צריך לתת לה גם את הפ"נ!'. הרבי הסביר: 'אם אתם חושבים שאני יכול לברך, קל וחומר שהיא – הבת של הרבי הקודם – יכולה לברך. אל תתנו לי את הפ"נ, אלא לאשתי', וכך היה.

הסיפור השני:

ברכת הרבנית שהתקיימה

מעשה באחד החסידים באמריקה שהתעסק רבות במבצע תפילין. באמריקה לא יודעים האם הגבר שעובר ברחוב הוא יהודי, לכן קודם שואלים אם הוא יהודי, ואם כן מציעים לו להניח תפילין. כך נהג אותו חסיד במבצעים. פעם אחת עבר אדם שלא היה ברור אם הוא יהודי או להבדיל לא-יהודי, וכשהחסיד שאל אותו אם הוא יהודי הוא השיב בחיוב, ואף הוריד את הכובע והראה לחסיד שיש לו כיפה. זקן כנראה לא היה לו, לכן לא היה אפשר לזהות בודאות. הוסיף האיש ואמר, 'לא רק שאני יהודי, אלא שאם תרצה אספר לך סיפור שמאד תהנה ממנו'. החסיד השיב בחיוב והאיש פתח בסיפור על אמו:

לפני הרבה שנים אמי עבדה בחנות פאות לנשים בקראון-הייטס, בשכונה של ליובאוויטש, של הרבי. היה זה סלון פאות מפורסם, ולבעלת הבית קראו פריידקא. פעם אחת, כאשר פריידקא, בעלת הבית, לא היתה בחנות, ואמי שהתה בה לבד, צלצל הטלפון. כשאמי הרימה את הטלפון, מספר היהודי, מישהי שאלה אם פריידקא נמצאת, כי היא רוצה להזמין פאה. אמי אמרה שפריידקא לא נמצאת, אבל אני עובדת כאן, ואפשר לומר לי את פרטי הפאה המבוקשת. קודם כל, היא שאלה מה שמה, כדי לרשום אותו על ההזמנה. היא ענתה ששמה גברת שניאורסון, ואמי שאלה – אולי את קרובה של הרבי מליובאוויטש שזהו שמו? האשה השיבה – כן, הוא בעלי. האשה שדברה בטלפון מאד התרגשה, 'כבוד גדול עבורי לדבר איתך בטלפון'. הן דברו על כל פרטי הזמנת הפאה, ופתאום הרבנית חיה-מושקא, בעלת ההילולא של כ"ב שבט, שואלת את המוכרת – אני שומעת בקול שלך שאת עצובה, שומעת נימת עצבות בקולך, אולי תספרי לי למה את עצובה? ענתה האשה, אספר את האמת, לא הרגשתי  טוב, ולפני כמה ימים הייתי אצל רופאים שאמרו לי שלא נותר לי הרבה זמן לחיות, ח"ו, רק כמה חדשים. הרבנית שמעה וענתה בפסקנות – 'זה לא נכון! את תתרפאי רפואה שלמה ותחיי שנים רבות'. הרופאים אמרו שהיא יכולה לחיות רק עוד שלשה חדשים, והרבנית בטלפון אמרה שתחיה שנים רבות ותהיה בריאה. סיים היהודי – כבר עברו שנים רבות מאז ואמא שלי עברה כבר את גיל תשעים. ברכת הרבנית התקיימה במלואה.

כח הברכה מתוך אהבה – ירושת אברהם אבינו

הסיפור הראשון הוא בעצם עדות של הרבי על אשתו הרבנית, ולמדים ממנו כמה הרבי אהב וכבד את אשתו והעריך את כחה הרוחני. לשני הסיפורים יש כמובן נקודה משותפת: שלרבנית הצדקת, הרבנית חיה-מושקא, יש כח לברך יהודים כמו צדיק גדול – כמו שלרבי יש כח לברך, כך גם לה יש כח לברך.

מהיכן מגיע הכח להשפיע ברכה? קודם כל, לרבנית יש הרבה זכויות, היא צדקת, ויש לה גם יחוס, היא בת של רבי ואשת רבי. מה עוד? הרבנית מלאה באהבת ישראל. למי שמאד אוהב/ת יהודים יש כח לברך. אברהם אבינו היה הראשון שה' נתן לו כח לברך ושברכותיו תתקיימנה. מדוע? לכל אחד מהאבות יש מדה מיוחדת ומדתו של אברהם אבינו היא מדת החסד – הרצון האינסופי להיטיב שנובע מתוך אהבה. אברהם אבינו מצטיין במדת החסד ובמדת האהבה, ולכן, בגלל אהבתו הרבה לאנשים, ה' נתן לו את הכח לברך. כך, כל מי שיש לו הרבה חסד והרבה אהבה יכול לברך.

כל אחד ואחת מאיתנו צריכים ללמוד מהרבנית חיה-מושקא, קודם כל לאהוב יהודים, ואז ה' יתן לנו כח לברך יהודים והברכות תתקיימנה. כמובן, הברכה העיקרית היא שה' יתן לנו תיכף ומיד ממש את הגאולה האמתית והשלמה על ידי משיח צדקנו. שזכרה של הרבנית חיה מושקא יהיה עמנו, נלמד ממנה ונתחזק ממנה, ונהיה צדיקים וצדיקות כמו שהיא היתה.

(מתוך כינוס ילדות)

 

  • הדפסה