מעשה בשתי נשים

חיזוק בן הזוג והתמיכה בו הינם חלק מהותי בכל מערכת יחסים. בכל זאת, מציורן של שתי מערכות יחסים בפרשה אנו למדים כי עתים מה שחסר לבן הזוג הוא בדיוק ההפך...

בפרשתנו מסתתרת חידה, ובה שיעור במערכות יחסים.

כשקֹרח מתקומם נגד משה ואהרן כתוב שהצטרפו אליו שלושה חברים למרד: דתן, אבירם ואיש נוסף בשם און בן פלת. אך למרבה ההפתעה, בהמשך הסיפור מוזכרים רק שני שותפים הראשונים. און בן פלת נעלם (בנסיבות אחרות היינו אומרים 'כאילו בלעה אותו האדמה', אך כאן זה בדיוק הפוך: הוא המורד היחידי שהאדמה לא בלעה אותו...).

החידה היא איפוא, לאן נעלם און בן פלת? את הפתרון המפתיע מספקים חז"ל, ולפיו און ניצל ברגע האחרון בידי לא אחרת מאשר אשתו. מה קרה? כאשר התרברב און בן פלת באזני אשתו כיצד הצטרף לליגת המורדים של קרח, תגובתה היתה ביטוש הוגן: "מה יצא לך מזה? אם זה רב אתה תלמיד, ואם זה רב אתה תלמיד"! (מסכת סנהדרין דף קט עמ' ב והלאה).

במלים פשוטות, אשת און העמידה אותו במקומו. היא קלטה שהצטרפותו למרד נובעת משגעון גדלות אצלו, נסיון לשחק ב'פוליטיקה של גדולים' מתוך אשליה שמובטח לו כסא של כבוד במשטר חדש. אך אשת און מכירה את בעלה לפני ולפנים, ויודעת שלפחות לעת לעתה, הוא בכלל לא ב'ליגה' הזו. בין אם משה ינצח ובין אם קרח, און יישאר "תלמיד" –מישהו במעמד הנמוך יותר. אם כך, למה להתעסק במלחמות ה'גדולות' עליו? עליו לנחות מהר על האדמה ולדעת את מקומו האמיתי.

השפלה חיובית

לכאורה אשת און השפילה אותו, וזה דבר שלילי. אך למעשה ישנה גם השפלה טובה: העמדת אדם במקומו – מתוך אהבה אליו, כמובן – באופן המשיב לו את שפלות הרוח שהוא זקוק לה. השפלה חיובית זו היא במיוחד תפקיד של אשה ביחס לבעלה, והיא מקיימת את פירוש חז"ל לביטוי "עזר כנגדו": "זכה – עזר, לא זכה – כנגדו להלחם". לפי החסידות המלה "זכה" מתייחסת בכל מקום לזיכוך. כאשר האיש אינו מזוכך אלא 'מלא מעצמו', אשתו צריכה להתנגד לו. התנגדות זו נדמית כלפי חוץ כ"מלחמה", אך גבר המעוניין להזדכך מבין שלמעשה גם היא סוג של עזר: היא נועדה על מנת לזככו (עד שיהיה ראוי ל"עזר" תומך כפשוטו).

העובדה שאשת און השפילה אותו באופן מתוקן ניכרת מכך שהוא מיד משתכנע בצדקת דבריה. הדבר היחידי המטריד אותו הוא שכעת הוא כבר מחויב אל קרח בשבועה! האשה אינה מאבדת את עשתונותיה אלא מיד מוצאת דרך להוריד אותו מהעץ שטיפס עליו: היא משקה אותו יין עד שהוא משתכר ונרדם, ואז יוצאת לפתח האהל וסותרת את שערותיה. בני ישראל הצנועים, היא בטוחה, לעולם לא יתקרבו לאוהל שבפתחו יושבת אשת איש עם שיער סתור. והיא צודקת: איש לא מעיז לקרוא לאון למעמד התוכחה של המורדים, והוא ניצל מעונשם.

דרמה נשית סמויה

חז"ל מנגידים את אשת און לאשה אחרת: אשת קֹרח (שכמו אשת און כלל לא מוזכרת בפסוקים), שלפי מדרשם היא המושכת האמיתית בחוטים של המרד. מסתבר שמאחורי הקלעים של הדרמה ה'גברית' מתחוללת דרמה נשית סמויה, והיא המחוללת את הכל. חז"ל מספרים שאשת קרח היא שדחפה את בעלה לצאת למרד, מזינה אותו עוד ועוד בדברי שטנה נגד משה, ומנפחת את דימויו העצמי עד שיחוש שעליו למרוד בו.

צד זה של הסיפור ממחיש לנו את הסכנות שבגישה ההפוכה לאשת און. כשם שיש השפלה חיובית כך יש הגבהה שלילית: ניפוח הגאוה של בן הזוג באופן הגורם לו נזק ובסופו של דבר מביא אותו למפלה. חז"ל מסכמים בדרוש על פסוק ממשלי: "'חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ' זו אשתו של און בן פלת; 'וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ' זו אשתו של קרח".

אין ספק שבזוגיות חשוב מאד להאמין בבן הזוג, לחזק אותו ולרומם אותו. אך מאשת און בן פלת אנו לומדים כי לפעמים יש גם מקום לדבר ההפוך: לחבר את בן הזוג למידותיו ויכולותיו האמיתיות (מתוכן יוכל להתרומם באמת).

המקובל הרמ"ע מפאנו מגלה לנו כי לימים, התגלגלה אשת און בדמות מיכל בת שאול, אשתו של דוד המלך. בזכות שעזרה לבעלה לדעת שאין ביכולתו עדיין למלוך, היא זכתה להפוך לאשת מלך אמיתי.

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION