מצעד האהבה

פנים חדשות ויפות לחודש אב, לא מה שחשבתם

 

הנה נכנס חודש אב, ואנחנו מרגישים טעם מר בפה... מי מדבר עכשיו על אהבה?

נפתח בתחילת החודש. ראש-חודש אב מופיע בתורה כיום פטירת אהרן הכהן הגדול, "בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ". כאשר מת אהרן, כל בני ישראל בכו, אבל תוך-כדי-כך הם גם מקבלים השראה מדרכו של אהרן. באמת, כאשר הצדיק מסתלק מהעולם הוא לא נעלם לגמרי. אדרבה, העבודה שלו מאירה עכשיו לכולם עוד יותר מאשר בחייו, כאשר נשמתו משוחררת ממגבלות הגוף.

ובמה מתייחד אהרן הכהן? "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבם לתורה", וכל אחד מבני-בניו של אהרן הכהן, עד היום הזה, מברך "אשר קדשנו... לברך את עמו ישראל באהבה". כל כך הרבה אהבה! הדמות האוהבת של אהרן הכהן עומדת בתחילת החודש הזה ומבטיחה לנו: אחרי כל הצרות, הכל באהבה. שימו לב שאותיות חודש אב הן האותיות העיקריות בשורש אהב.

נמשיך לתוך החודש, ונמשיך לשחק באותיות: אהב הוא התאריך ה' אב. ביום הזה נפטר רבי יצחק לוריא, האר"י הקדוש שנחשב לגדול המקובלים. האר"י מלמד את סודות התורה העמוקים ביותר, ושם – בממד הנסתר, מעבר לעולם הגלוי – אפשר לראות את הטוב הגנוז גם במאורעות הקשים ביותר, אהבה ללא תנאי.

לפני שיוצאים לדרך

ומה קורה בתשעה באב? קרוב לאלפיים שנה אנחנו צמים ומתאבלים ביום הזה שבו אירעו כל כך הרבה דברים לא טובים, החל מחטא המרגלים, דרך חורבן הבית הראשון והשני, חורבן ביתר (במרד בר כוכבא), ועוד צרות ופורענויות במשך הדורות (עד לימינו ממש). איפה כאן האהבה?

ובכל זאת, כך מספרים חז"ל: כאשר נחרב המקדש נכנסו השונאים לקודש-הקדשים ומצאו את ארון-הברית ועליו שני הכרובים בדמות זכר ונקבה חבוקים. הראו האויבים את הארון לעיני כל ולעגו: ראו מה יש לישראל בתוך המקדש שלהם...

רגע, תשאלו: ידוע שהכרובים הם סמל לקב"ה וישראל, וכאשר אנו חוטאים הכרובים מפנים את הגב זה לזה. אם כן, כיצד ברגע החורבן, שבו ה' כעס עלינו בגלל חטאינו, היו הכרובים פונים זה לזה באהבה?

החסידות נותנת הסבר עמוק לדבר: כאשר איש ואשה נאלצים להיפרד, ברגע האחרון לפני הפרידה – מתעוררת אהבה והשתוקקות עזה. לכן אומרת ההלכה שאדם חייב "לפקוד את אשתו" לפני שהוא יוצא לדרך. וכך אומר הקב"ה: אנו יוצאים לדרך ארוכה מאד, דורות רבים של חורבן וגלות. עכשיו, ברגע היציאה, דעו לכם שאני אוהב אתכם עד בלי די, והנה החיבוק האחרון, בינתיים. וגם כאשר כלפי חוץ שוררת מידת הדין, הרי עמוק בפנים לוחשת אהבה עצומה.

החיבור הסודי הזה, בשעת החורבן ממש, נותן תיכף-ומיד פרי ממשי: הוא הנשמה של מלך המשיח שנולד בתשעה באב (כמו בתיאור העתידי שההריון והלידה באים יחד). מתוך נקודת השפל העמוקה ביותר, מתחילה הצמיחה, "איש צמח שמו ומתחתיו [מהמקום העמוק] יצמח".

ירח מלא

האהבה של תשעה באב נסתרת, בינתיים. אבל מאותו המקום הנסתר, מתחילה האהבה להתגלות על פני השטח. כבר בערבית של מוצאי תשעה-באב אומרים את ברכת-הלבנה הנעשית מתוך שמחה, ותחושה של המתקת הדינים שוררת באוויר.

הלבנה-הירח ממשיך למלא תפקיד ראשי, כיון שביום מילוי הלבנה – ט"ו באב – השמחה מתפרצת ביום טוב מיוחד במינו. "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב", יום של שידוכים שבו כל אחד ואחת מוצא/ת את בחירת לבו/לבה. אין ספק שזהו חג של אהבה – אהבה יפה בין איש ואשה בארץ ואהבה נפלאה בין הקב"ה החתן וישראל הכלה, כאשר כל החטאים נמחלו ויוצאים במחול.

נחזור למלים ואותיות: מהי האהבה? במלה האהבה משובצות אותיות החודש אב בתוך האותיות ההה. והנה ההה = טו, וכך יוצא שהאהבה = טו אב.

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION