ישמחו השמים ותגל הארץ

מחיל אל חיל, משמחת חודש אדר אנו נכנסים לשמחת שמים וארץ של חודש ניסן, בה מתמזגים גשם ורוח, גוף ונשמה

סבתא היתה אשה שמחה. כל כך שמחה.

ההומור, הארת הפנים והצחוק, היו חלק מהותי מחייה, ממש זכתה ל"וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן" (משלי לא, כה).

לא היה זה מפני שהחיים שלה היו קלים. מגיל 12 היתה סבתא יתומה מאם, לאחר מכן היא היתה בברגן-בלזן, ואיבדה את אביה ואת רוב אחיה ואחיותיה בשואה, עברה את קפריסין, תקופת הצנע בארץ, ועוד ועוד נסיונות פרטיים.

אבל היא בחרה בחיים. ובחרה לשמוח בחיים.

על התפר בין אדר לניסן מחפשת את סוד השמחה.

משמחה לשמחה

"משנכנס אדר מרבין בשמחה", והשמחה נמשכת עד ראש חודש ניסן. או אז מאיר בעולם גילוי ישר של אותיות השם: י-ה-ו-ה. האריז"ל מלמדנו שהפסוק המרכזי ממנו עולה הצירוף הזה, ועליו יש לכוון במהלך חודש ניסן, הוא: "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ" (תהילים צו, יא). אפשר לכוון, ואפשר גם לשיר. כן, כן, במנגינה העממית המוכרת, "י-ש-מ-ח-ו ה-ש-מ-י-ם, י-ש-מ-ח-ו ה-ש-מ-י-ם, י-ש-מ-ח-ו ה-ש-מ-י-ם, ו-ת-ג-ל ה-א-ר-ץ...". תוך כדי הנקיונות, הקרצופים, והעבודות הקשות, לשיר לעצמנו שוב ושוב, ולגלות את השמחה.

מהו באמת סוד השמחה? מהי שמחת השמים וגילת הארץ?

קודם כל, ניתן לגלות את הפירוש כפשוטו – לצאת החוצה, ומה טוב – לשדה, להביט בשמים התכולים, לראות את האילנות הפורחים, לברך את ברכת האילנות, ולשמוח. לחזור לחוויות הפשוטות של החיים, לשמוח ולגיל בהם. זמיר הציפורים, זמזום הדבורים, והאדמה המכוסה בשלל גוונים, יעניקו לנו זריקת התחדשות, שבוודאי תעשה לנו טוב גם בכניסה הביתה, בתוך ד' אמות של עבודות...

ובתוך הבית פנימה, כיצד נמצא שם את השמים ואת הארץ? איך נשמח ונגיל גם שם? גילה היא עוד יותר משמחה, וכנראה שהעבודות המעשיות יכולות לפתוח בנפשנו ברז של גילה, שאפילו השמים הפתוחים אינם יכולים לפתוח. אך כדי לשמור על איזון בנפש, כדאי להתחבר גם ל'שמים' של ארציות העבודות. ה'שמים' הם הלכות הפסח, שהלימוד והעיסוק בהן יכול להעניק לנו עונג רב, ולהגביר בנו את הרצון גם לעבודות ה'ארצ'יות. גם במעשים עצמם יש שמים וארץ – גוף המצווה והענין המעשי הוא ה'ארץ', ואילו כוונת המצווה ועבודת הלב שמתלווה אליה, היא ה'שמים'.

שמים וארץ – איזון בין גוף ונשמה

השמים והארץ קיימים גם בתוכנו פנימה. הנשמה – 'שמים', ואילו הגוף – 'ארץ'. התחדשות החודש מזמינה גם לאיזון מדויק יותר בין העולם הרוחני שלנו וכוחותינו הגשמיים. לרקוד ולבטא בגוף את הפנימיות, ולהחדיר לבביות בכל דבר חומרי בו אנו עוסקים. אפילו בנשמה עצמה ישנם רבדים שונים. שורש הנשמה הוא ה'שמים', ואילו החלק המודע של נשמתנו הוא ה'ארץ'.

בחודש ניסן אנו יכולות לעשות חיבורים. חיבורים בין פנים לחוץ, בין קודש לחול, בין שמים לארץ. לגלות את השמחה ברקיע השביעי, ולגלות את הגילה במציאות בה אנו חיות, ובה נתאווה הקב"ה להיות לו דירה.

 ---

עפ"י כינוס ילדים, ג' ניסן ה'תשע"ג

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION