סודות חדש טבת

איך משתמשים באש הכעס, מתי טוב לקפוץ כגדי, ומה הקשר לשבט דן? - מבט קצר על סודות חודש טבת.

 רוגז ברוך

כולנו מכירים את המושג "דרך האמצע" או "שביל הזהב". זהו כלל גדול בתיקון מדות הנפש, כמו שמלמד הרמב"ם בהלכות דעות. אל תהיה קיצוני לכאן או לכאן, הדרך הנכונה היא באמצע. למשל: אל תהיה פזרן, לתת הכל ולא להשאיר לעצמך דבר, וכמובן אל תהיה קמצן. היה נדיב. אבל, אומר הרמב"ם, בכעס אסור לנקוט בדרך האמצע, "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". הכעס הוא הרסני, מתפרץ ושובר, כמו אש שורפת.

והנה הפתעה: לפי הקבלה, חוש-הנפש של חודש טבת הוא הרוגז, הכעס! כלומר, בכל זאת יש משהו טוב בכעס, זהו חוש שצריך לפתח. בנוסף, חודש טבת שייך לשבט דן, והנה דן מתאפיין בכעס כמו בברכת יעקב אבינו "יהי דן נחש עלי דרך". זהו כעס מבורך! וכך כתוב בספר הזוהר "יש רוגז שנקרא ארור ויש רוגז שנקרא ברוך".

מתי באמת הכעס הוא טוב? אומרים חז"ל: "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע" – לא להתרגז על אחרים אלא על משהו שנמצא בתוכנו-פנימה. אם כן, חוש הכעס החיובי הוא, קודם כל, לדעת למתוח ביקורת על עצמנו, לזהות את נקודות החולשה והתורפה שבנו ולא לחשוב שתמיד אנחנו צודקים. אחר כך, פשוט להתרגז ולכעוס על היצר הרע, על כל הצדדים הנמוכים והשליליים שבנו, להשפיל אותם ולא לתת להם להשתלט. כיוון נוסף שאליו מופנה הכעס החיובי הוא כנגד האויב, "הבא להרגך השכם להרגו", וזה בדיוק מה שעושה שבט דן שנמשל לנחש, כמו שמתבטא בדמותו של שמשון הגיבור משבט דן.

נכון שבכעס יש כח הרסני. בלשון הקבלה, העצמה הזו שייכת ל"עולם התוהו". לא פשוט להתעסק בכוחות כאלה, מסוכן לשחק באש. אבל בלי אש לא היינו יוצרים שום דבר! אם הכל רגוע ושלו, מלא אהבה וחיוכים – לא היתה התקדמות, כי חושבים שהכל טוב כמו שהוא. לכן צריך "רוגז ברוך", להתרגז על הרוע ולהפוך את הרוגז הזה לכוח חיובי אדיר, עצמה של תוהו שנרתמת לעשיה מתוקנת. זהו הסוד של חודש טבת, טבת בגימטריא תהו.

גדי קופץ

המזל של טבת הוא גדי. מדרש יפהפה מתאר את חיי האדם בדרך ציורית, ועל גיל הילדות נאמר "בן עשר קופץ כגדי". זהו רמז מובהק לחודש טבת, שהרי הוא החודש העשירי בשנה. אפשר להניח שרוב הקוראים כבר עברו את גיל עשר... אבל בטבת כדאי לכולם לחזור לילדות ולהתחיל לקפץ כמו גדיים. מה הכוונה?

הילד הקופץ הוא שובב לא קטן, ומן הסתם ישבור כמה דברים תוך כדי הקפיצות. בכלל, למושג שובב בתנ"ך יש משמעות שלילית, כמו "שובו בנים שובבים", חוטאים ותועים. והנה בטבת מתחילה תקופה הנקראת "שובבים" – ראשי תבות של הפרשות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים – תקופה שבה ראוי לעסוק בחזרה בתשובה על חטאים 'שובבים' ("פגם הברית").

אבל כמו שיש כעס טוב, כך יש שובבות טובה. אם אנחנו מבוגרים-ללא-תקנה, לא קופצים טפח מעל הקרקע, לא נצליח להתקדם מהמקום שבו אנחנו נמצאים. צריך קורטוב של ילדות משוחררת, מקפצת ומדלגת מעל הגבולות הרגילים, להיות שובבים טובים שמעזים לשנות את ההרגלים ועושים תשובה.

על הגדי נאמר בתורה "לא תבשל גדי בחלב אמו". אל תהפוך את הילדים הקופצים כגדיים למבוגרים רציניים וכבדים שלא מצליחים לזוז, מבושלים בחלב מרדים. הילדים האלה צריכים להיות "על האש", אש חיובית וקופצת שתהפוך את האנרגיות שלהם לכוח טוב וחיובי ששום דבר לא עומד בפניו.  

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION