תכשיטי הלב היהודי

 תכשיטי הלב היהודי עוצבו עפ"י הדרכתו הצמודה של הרב גינזבורג


הלב היהודי - התכשיט שיש בו סגולה לאהבה ושלום בין בני זוג

לב מבין דעת

על-פי המדרש ("אותיות דרבי עקיבא") שמה של האות למד הוא ראשי תבות: לב מבין דעת. משמעות זו מתבטאת גם בצורת האות ל, המסמלת את שאיפת הלב להתעלות לרמה גבוהה יותר של מודעות – להבין דעת. הדעת היא התכונה הנפשית היוצרת את הקשר בין אדם לקונו, בין אדם לחברו, ובפרט בין בני זוג, כמו שנאמר בתחילת הבריאה (בראשית ד, א): "והאדם ידע את חוה אשתו".      

 "צור לבבי"

המקובל הקדמון, רבי אברהם אבולעפיה זצ"ל, מסביר שהמילה לב עצמה רומזת ל-ב (כלומר שתי) אותיות ל. שתי אותיות ל העומדות זו מול זו יוצרות את צורת הלב, הצורה שיצר צור ישראל ברוך הוא – "צור לבבי וחלקי אלקים לעולם" (תהלים עג, כו).

 "פנים בפנים" – סוד חתן וכלה

התורה (הדעת האלקית) ניתנה לעם ישראל על ידי הקדוש ברוך הוא במעמד "פנים בפנים". משה רבינו שימש כשושבין החתן ב"חתונה" שבין ה' וישראל – פני משה ייצגו ו"שיקפו" את פני ה' כביכול, ועמדו מול פני עם ישראל, הצד הנקבי-המקבל. שתי פנים אלו התחברו יחדיו כדי ליצור את הלב היהודי השואף מעלה מעלה לאין-סוף – ה' יתברך עצמו. חבור זה הוא כעין חבור שבין חתן וכלה, הפונים זה אל זה ונישאים מעלה לקבל את ברכת ה' יתברך, השותף השלישי בנישואין. 

 חיבור המח והלב

צורת האות ל מורכבת מ"צוואר" – האות ו (שבראשה י) – העומד בראש "גוף" ה-ל – האות כ. צווארי שתי ה"למדין" העולים מתוך הלב (הנוצר מגופי שתי ה"למדין") מעבירים, כמו שני העורקים הראשיים בגוף האדם, כח חיים מהלב למח ומהמח ללב. שתי אותיות ה-י שבראשי ה"למדין", רומזות לשני המוחין (האונה הימנית והאונה השמאלית) – מח החכמה בעל חוש ההברקה והחידוש, ומח הבינה התופס ומפנים את כל החידושים. שתי ה"יודין" רומזות גם לשתי העינים שהן שליחות ראיית הלב, כמאמר קהלת (א, טז): "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת". 

 מבט אוהב

חז"ל מלמדים אותנו (ע"ז כח, ב) ש"ראיית העין תלויה בהבנת הלב". בקבלה, יחסים של "פנים בפנים" מסמלים את המבט האוהב של בני זוג זה בזו וזו בזה, מבט המביע את עומק האהבה היוצאת מהנקודה הפנימית שבלב – "הבנת הלב". הלב היהודי מצטייר כשתי פנים של בני זוג הבאות משני צדדים ומתאחדות יחד ליצור צורה אחת של פנים המביטות ופונות חוצה, באהבה לכל ורצון להיטיב לכל.    


תיקון חוה - התכשיט שיש בו סגולה לשמירה ובטחון

במסורת היהודית ישנם שלושה 'מגנים', כוכבים גיאומטריים: המגן הראשון הוא "מגן אברהם", הבנוי משני ריבועים וכולל 8 קודקודים; המגן השני הוא "מגן דוד", הבנוי משני משולשים וכולל 6 קודקודים; והמגן השלישי הוא "מגן שלמה", הבנוי בצורת כוכב עם 5 קודקודים.

והנה, שלושה מספרים אלו – 8, 6 ו-5 – יוצרים, כאשר מתרגמים אותם לאותיות, את השם חוה, הלא היא אם האנושות, "אם כל חי", המגלמת את תמצית הנשיות והאמהות בעולם. בקבלה מוסבר שדמות האם שומרת על האדם ונוסכת בו בטחון.

התכשיט "תיקון חוה" הוא עדיליון הבנוי משלושת המגנים הללו המונחים זה על גבי זה – בבסיס "מגן אברהם" בזהב צהוב, על גביו ובקטן יותר "מגן דוד" בזהב לבן, ועל גביו "מגן שלמה", אף הוא בזהב צהוב.

שילוב המגנים יוצר צורה גיאומטרית מרהיבה המבטאת שלמות של התפשטות לממדים השונים, ועוצמה פנימית המתפשטת מהמרכז החוצה.


תכשיט החן - התכשיט שיש בו סגולה לאיזון נכון ולמציאת חן בעיני כל

המלה חן בלשון הקדש משמעותה סימטריה ואיזון.

האות ח מבטאת את האיזון של "רצוא ושוב" – דופק החיים. צד הימין של ה-ח מסמל את תנועת ה"שוב", הירידה לתוך המציאות, וצד השמאל של ה-ח מסמל את תנועת ה"רצוא", העליה כלפי מעלה בהשתוקקות אל ה'. האות ן הסופית והארוכה מסמלת את הירידה למטה-מטה אל תוך המציאות לפעול בה באיזון נכון.

שני צדי ה-ח והאות ן יוצרים יחד את המערכת המאוזנת והסימטרית של שלושת הקוים של הספירות – ימין, שמאל ואמצע, בלשון הזוהר: "חד אריך, וחד קציר, וחד בינוני".

בתכשיט יש ביטוי מפורט לכל מערכת עשר הספירות הקדושות: המשולש על גבי ה-ח רומז כלפי מעלה, לרום, מה שלמעלה מהמציאות המורגשת שלנו. החלק העליון הזה הוא "הנסתרות", אליו שייכות הספירות כתר-חכמה-בינה, להם רומזים שלושת היהלומים הגדולים. אחר כך ישנם שבעה יהלומים קטנים יותר בשלושה קוים – בקו הימין יהלומי חסד ונצח; בקו שמאל יהלומי גבורה והוד; ובקו האמצעי יהלומי דעת, תפארת, יסוד ומלכות (כאשר יסוד ומלכות מחוברים כאן, בסוד "היכל לבנת הספיר" כידוע בקבלה).

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION