תורת החסידות עולה ארצה

לכבוד יום הולדתו השבעים של רבנו הרב יצחק גינזבורג שליט"א (בתאריך כ"ח בחשון), אנו מנסים לעמוד על קוים עיקריים בתורתו, בברכות לעוד הרבה שנים פוריות וארוכות.

מראשיתה היתה כרוכה החסידות מניה וביה עם חלום שיבת ציון. הבעל-שם-טוב מייסד החסידות לא רק החל להפיץ תורה ואור של גאולה, אלא אף ניסה לעלות לארץ ישראל. אך בכל הגרסאות של הסיפור מסעו נבלם באופן בלתי צפוי. מהשמים אותתו לו שטרם הגיעה השעה לכך.

והנה, מי שמבקש בימינו להגשים את חלומו הישן של הבעש"ט ולהעלות את תורת החסידות לארץ ישראל הוא הרב יצחק גינזבורג. הוא עושה זאת בשני מובנים: כפשוטו, בכך שהוא חי ופועל בארץ, ואף מעורה בסוגיות חיי הציבור והמדינה; וכמדרשו, בכך שהוא מבקש לקרב את תורת החסידות להגשמת יעודה המשיחי – החיאת החיים היהודיים במלוא שיעור הקומה שלהם, כך שיהוו מגדלור של קדושה ועבודת ה' גם לכל העמים.

מעוף הציפור

הביטוי "לעלות ארצה" נושא הפכים: יש בו ממד של עליה וממד של ירידה. המעבר לארץ ישראל הינו מצד אחד עלית מדרגה ביחס לארצות אומות העולם, מעבר מעולמות שהם בבחינת חולין לאתר מיוחד של קדושה, ומצד שני מהווה צעד של נחיתה על האדמה, מעבר ממרחב תלוש ובלתי מחייב לקרקע של עבודה ושליחות. ניתן לראות כי בהעלאת החסידות לארץ ישראל מחולל הרב גינזבורג את שתי התנועות האלו גם יחד ביחס לדורות הקודמים.

נפתח בממד העליה. העלאת החסידות פירושה הוספת קומה חדשה וגבוהה יותר לתורתה, המעמיקה את השגתנו בה. פן זה מתבטא בשיטת הרב להשקיף על כל סוגיה ונושא בהם הוא עוסק 'מלמעלה' כביכול, ממעוף הציפור, באופן המשקיף על מלוא התמונה ותופס את כל פרטיה.

מבט העל הזה מאפשר שלושה דברים מרכזיים, השבים ומופיעים כמוטיבים חוזרים בשיעוריו וספריו של הרב:

א. חשיפת מבנים ודפוסים. כאשר מסתכלים על דברים מלמעלה או מרחוק, רואים את המבנה הכללי שלהם. באותו אופן, מבקש הרב גינזבורג לחשוף את הדפוסים הפנימיים הנחים בתשתיתם של תופעות, יהיו אלו תופעות בתורה, בחברה, בתולדות עם ישראל או אף בטבע. את דפוסים אלו הוא מבקש לפרש לפי התבניות הבסיסיות בקבלה, בעיקר ארבע אותיות שם הוי"ה ועשר הספירות, דרכן ניתן לבאר את משמעותם הפנימית.

ב. ליכוד נקודות מבט שונות. כאשר אנו ניצבים על פני השטח, כל אחד מאתנו רואה תמונה אחרת של המציאות. העליה למעוף הציפור מאפשרת לשלב את נקודות המבט הללו לכדי מכלול הגדול מסך חלקיו, ולהראות שהן משלימות, לא סותרות. באותו אופן, עורך הרב סינתזות (המכונות בקבלה "פרצופים") של פירושים, דעות, השקפות והיבטים, באופן המגלה כי כל אחד מהם מהווה פאה אחת מיהלום משוכלל ורב פנים.  

ג. הקְבלה בין מערכות שונות. מבט-על מאפשר גם לזהות גם דמיון בין דברים שעל פניו נדמים כנפרדים זה מזה, ובכך לחשוף זיקות סמויות ביניהם. מורגלת בפיו של הרב האמירה כי המשמעות הראשונית של המלה קבלה אינה מלשון לקבל אלא מלשון להקביל: חכמת הקבלה חושפת הקבלות נסתרות בין תופעות שונות, מעצימה בכך את החוויה כי לכולן שורש משותף אחד. כל הקְבלה בונה שלב נוסף בסולם המטפס אל האחד.

למטה מעשרה טפחים

נעבור לממד הירידה או הנחיתה שבתורת הרב גינזבורג. במספר תחומים ניתן לראות שהיא ממשיכה את אור החסידות מטה לכיוון המציאות, עד שיחדור "למטה מעשרה טפחים" – אל עובי הקורה של העולם הזה. נושאים שהדורות הקודמים עסקו בהם באופן כללי וסכמטי בלבד, זוכים אצלו להתייחסות מפורטת הרבה יותר (שאנו מוזמנים להמשיך ולפתח הלאה).

ניתן להצביע על ארבעה כיוונים עיקריים בהם פיתח הרב גינזבורג את תורת החסידות והוריד אותה למישורים מפורטים ומעשיים יותר (לא במקרה, ארבעתם זכו למדורים בעלון זה):

  • איחוד התורה והמדע. הרבה מגדולי ישראל, ביניהם הרבי מליובאוויטש, הרב קוק ועוד, דיברו בדורות האחרונים על חשיבות חיבור תמונת העולם התורנית עם זו המדעית. חזון זה, ששורשו בספר הזוהר, רואה את הקדוש-ברוך-הוא כמדבר אלינו בשני ערוצים – דרך התורה השמיימית מחד גיסא, ודרך הטבע והשכל הארציים מאידך גיסא. הרב גינזבורג מבקש להוליך חזון זה מספר צעדים קדימה, ביצירת קישורים רבים בין התורה לבין תחומים ותיאוריות מדעיים ספציפיים, בתחומי המתמטיקה, הפיזיקה, הכימיה ועוד. הרב אף שרטט חזון של "מכללה תורנית" בה נלמדים המקצועות האקדמאיים השונים מנקודת מבט תורנית ובשילוב עם ידע תורני.

  • תורת הנפש. החסידות כולה היא תורת נפש, החושפת את הפן הנפשי של כל חלקי התורה. אך משימה בפני עצמה היא פיתוחה של תורת נפש מתוך החסידות. בתחום זה נעשו על-ידי הרב מספר צעדים משמעותיים: הוא סיכם, סידר ופיתח את הידע המצטבר בכתבי החסידות אודות מבנה הנפש; הוא הרחיב עד מאד בדבר המושגים היסודיים שטבע הבעש"ט, "הכנעה, הבדלה והמתקה"; הוא חידד את ההבדל המשמעותי בין מושג ה"ביטול" החב"די לבין מושג ה"שפלות" המהווה אמצעי להשיגו; ועוד. לפני מספר שנים הקימו תלמידי הרב את "בית הספר לתורת הנפש", המתרגם את הוראותיו בתחום לכדי לימוד עיוני וסדנאי מתקדם וכן יעוץ נפשי בפועל.

  • שכינה ביניהם. המודעות ההולכת וגוברת לנפש בדורות האחרונים, לצד השינוי הניכר במעמד האשה, הפכו את העבודה על תיקונם ושיפורם של מערכות היחסים הזוגיות לצורך חיוני. מתוך רגישות רבה לנושא זה, ואמונה כי פנימיות התורה טומנת בחובה אוצר בלום של השראה ותובנות היכולות להפרות אותו, הקדיש הרב גינזבורג חלק ניכר משיעוריו וספריו לשכלול השפה הנפשית והרגשית באמצעותה ניתן לגשת לתחום מערכות היחסים הזוגיות. בתורות אלו ניכר במיוחד האיזון בין הפן הרוחני-שמיימי של בני הזוג, היותם נשמות הקשורות בשורשן ומבקשות לגלות אותו, לבין הפן הרגשי-ארצי, היותם אנשים בשר ודם העמלים לרקימת קשר מתוך החיים בעולם הזה.

  • מלכות ישראל. שיבת חלקים ניכרים מעם ישראל לארצו והקמת מדינת ישראל עוררו מחדש את סוגית הריבונות היהודית והחיים הציבוריים לפי התורה. מסדרת כרכי "מלכות ישראל" המספקים התבוננות חסידית מעמיקה בשלוש המצוות הציבוריות, דרך ספר "תיקון המדינה" הפורש מצע לשיפור והעלאה של החברה הישראלית והנהגתה, ועד לספרים העוסקים בדמותו של המנהיג ה'משיחי' המתוקן, שוקד הרב על תרגום התורה החסידית, העוסקת בעיקר בתיקון הפרט, לתחום תיקון הכלל והחברה. בהדרכתו הוקמה התנועה החברתית "דרך חיים", השואפת לקידום עיצובם של החיים הציבוריים בארץ ישראל בהתאם לתורה ולרוח היהדות.

בנוסף לנושאים אלו תורם הרב רבות גם לעצם התפתחותה של פנימיות התורה, מעמיק ומשכלל את רעיונותיה וכלי ההתבוננות שלה. ספריו הראשונים ("הספרים החומים" בפי התלמידים, החל מהראשון והיסודי מכל "סוד ה' ליראיו"), אותם כתב בעצמו ללא תיווך של עורכים ומעבדים, מכילים אוצר בלום של חידושים בקבלה וחסידות, הנוטלים רבים מהתכנים הקלאסיים שלהם, מפתחים אותם ופותחים אופקים חדשים להתבוננות בהם.

אמת ויֹפי

לסיום, יש להצביע על פן נוסף ומשמעותי, הניכר פחות בספרי הרב גינזבורג אך מורגש היטב לכל הנוכחים בשיעוריו: השילוב בין החשיבה המובנית והשיטתית לבין המרכיב החופשי והמשתעשע שבה.

השימוש התכוף בתבניות ומודלים קבליים עלול בקלות להוביל לכדי חשיבה חיצונית ו'מכאנית', המקריבה את הרגישות לתוכן הפנימי לטובת התרגשות מצורה חיצונית. אך השימוש שעושה הרב במבנים של התורה מלווה בכל עת בנגיעה ישירה בממד הפנימי של כל אחד מפרטיהם – בתכנים הרוחניים והנפשיים שהוא מסמל. דבר זה מתבטא בכך שהיישום של מודל לגבי תוכן מסוים לעולם אינו נעשה באופן אוטומטי, אלא מתוך 'חוש' המתאים אותו לנושא הנידון, ולצד הסברים מילוליים מסברים את הדעת המבארים את הזיקה שנעשתה. איזון זה מפיח רוח חיה ונושמת, מלאה חן ושעשוע, בהתבוננות המבנית והמסודרת.

נשיאת הפכים זו מתבטאת אצל הרב גינזבורג אולי יותר מכל בשימוש הנרחב שהוא עושה בגימטריא. הרב ניחן ביכולת גבוהה לתרגם במהירות בין מלים למספרים ולחשוף שלל זיקות ויחסים בין מלים ופסוקים (רבים מהם מסועפים ומתקדמים מהחידושים הגימטריים של כל מי שעסק בכך קודם לכן בתולדות היהדות). אכן, אחד מחידושיו הגדולים הוא יישום הענף המתמטי המכונה "מספרים צורניים" בתחום התורה, וחשיפת מגוון סדרות חשבוניות במלות התורה (הצגה מסודרת של תחום זה נמצאת בספר "עיניך ברכות בחשבון").

הגימטריא ניצבת על קו התפר בין מספרים למלים, בין חשיבה כמותית לחשיבה איכותית. היא אינה מדע מדויק, אף לא שירה ערטילאית, אלא שילוב ייחודי בין השניים – מחול של מתמטיקה ואסתטיקה. הדילוג רצוא ושוב בין שני שדות אלו מפעיל בכל רגע בו-זמנית את הצד המבני-כמותי של המחשבה ואת הצד התוכני-איכותי שלה. בתחום זה יותר מכל מתבטא המתח בתורת הרב בין השיטה והשטות, בין החשיבה הלוגית המשורטטת בקוים ישרים לבין קו השעשוע האינטואיטיבי המטייל בינותם. מתח זה מבקש לשקף שניות עמוקה ביהדות, שהיא עצמה משתקפת טוב מכל במשוואה גימטרית: אם מחברים אמת ועוד יֹפי (441 ו-100 בהתאמה, מספרים השייכים שניהם למשפחה ה'מיוחסת' של מספרים ריבועיים) מקבלים את התוצאה ישראל. היעוד של ישראל הוא לשלב בין האמת והיופי.

* * *

הרב גינזבורג רואה עצמו כשליחו של הרבי מליובאוויטש. בשיחה המפורסמת מכ"ח ניסן תשנ"א אמר הרבי, "הדבר היחידי שיכולני לעשות – למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכולתכם... להביא בפועל את משיח צדקנו". הרב מבקש להרים את הכפפה שהשליך הרבי בשיחה זו. הרבי מליובאוויטש, התשיעי לחסידות מהבעש"ט, אמר פעם כי הדור העשירי, דור תלמידיו, יהיה דור הגאולה. אין זמן הולם יותר איפוא לסגור מעגל עם דורו של הבעש"ט ולהגשים את חלומו – להעלות את תורת החסידות לארץ ישראל ולהפריח עמה את היהדות במלוא תפארתה.

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION