גבולות ופריצת גבולות בחינוך

 

רבי הלל מפאריטש, גדול ה'עובדים' בחב"ד, הגדיר בחריפות – "מתנגד הוא 'גבול', חסיד הוא 'בלי-גבול', רבי הוא 'בלי-גבול בגבול'". בעצם, שלשת השלבים (שסדרם תזה-אנטיתזה-סינתזה) מתארים תהליך-חיים שעבר על רבים מגדולי החסידות, בעיקר בדורות הראשונים:

הם קבלו חינוך של 'העולם הישן' – חינוך 'מתנגדי' מצמצם ומגביל – ובשלב מסוים מרדו במסגרת ופרצו בעוצמה את גבולותיה, כולל התבטאויות חריפות כנגדה והתנהגויות-תהו שגרמו השתוממות בקרב מי שחי לפי הנורמות המקובלות (כשגם קורטוב כוונת 'להכעיס' לא נעדר מההתנהגות המתמיהה...). אכן, גם אותם פורצי גבולות – שקבלו חינוך של גבול והקצינו לצד הבלי-גבול – ידעו (בשלב כזה או אחר) כי בסופו של דבר התכלית היא להגיע לאיזון, לחזור עם עוצמת הבלי-גבול אל העולם המוגבל, לפעול עליו ולהשפיע בו. זהו המעבר מ'חסיד' ל'רבי' – הרבי אכן אינו מוגבל בסדרי העולם הטבעיים, אך מתאמץ להחדיר לתוכם את אור אין סוף הבלתי מוגבל (כשבעצם קבלת ההנהגה ובנית חצר ותנועה ציבורית כבר יש גבולות מסוימים לאורות הגדולים).

גם היום ניתן לזהות את פורצי הגבולות (בנוער הגבעות ובדוגמאות נוספות) – מי שקבלו חינוך מסגרתי-ממלכתי מוגדר ומוגבל, וכתגובת נגד דווקנית מרדו ופרצו למחוזות הבלי-גבול, כשהם מתמיהים את המסגרת, מאתגרים אותה ואף מאיימים עליה. מי שעינו טובה ויש לו את הסבלנות הנדרשת בחינוך מסוגל לזהות שדווקא בקרב הנוער המתנער קיימות עוצמות שבבא העת תאפשרנה לו לחזור למסגרת עם כחות הנהגה שישפיעו לטובה על כל המערכת המוגבלת.

אכן, בהשגחה פרטית, דווקא מורנו הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן, מחוללי החסידות הכללית וחסידות חב"ד, לא עברו אותו סדר, אלא התחנכו מלכתחילה בהשראה חסידית – הבעש"ט הסתובב ביערות בהשראת צוואת אביו והתחבר לצדיקים הנסתרים ואדמו"ר הזקן גדל אצל אב ורב שהיו ממקושרי הבעש"ט (אף שהסתירו זאת ממנו בהוראתו). אצלם החסידות היא התזה היסודית, ההתנגדות שהיא מעוררת (והצורך בהגבלה בהתאם) היא האנטיתזה והדרך לסינתזה היא הפוכה. מדוע?

עבור רוב הציבור, הפתרון של הפיכה ל'רבי' אינו ישים (עד לגאולה). לכן, מציע אדמו"ר הזקן שילוב אחר: את החינוך צריך לייסד על הכרה בטוב האלקי האין סופי ובכחות הבלתי-מוגבלים הטמונים בנשמה לפני שירדה לעולם. על אותו רקע מגיעה ההכרה בגבול – בטבע הנפש הבהמית (שכמעט בלתי אפשרי להפטר ממנו) וכובד העולם – והשילוב הוא כחו של ה'בינוני' האנושי והמוגבל לגלות את הבלי-גבול ולהצמיחו מתוך הגבול ובתוכו, לגלות כיצד ניתן לעשות לו יתברך דירה בתחתונים בכל מצוה ובכל פעולת אתכפיא בעולמי המוגבל. גם היום, פריצת הגבולות שייכת ליחידים, ועבור הרוב העבודה היא ללמוד כיצד גם בלי לפרוץ את כל הגבולות ניתן לשנות, לתקן ולהפוך את המציאות.

 

 

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION