"אלדד ומידד מתנבאים במחנה"

"אלדד ומידד מתנבאים במחנה"

רמזים מופלאים על הצמד "אלדד ומידד"

צמד השמות המופלא אלדד-מידד 'מזמין' פענוח דווקא בדרכי הרמז והסוד של התורה. הבקיאים בחכמת המספרים והיחסים ביניהם יגלו כאן פלאי פלאות (החל מהיחס הפשוט ביניהם ועד לנוסחת המספרים המחומשים שקשורה לשמות אלה), אך אנו נסתפק בכמה רמזים השייכים לספור אודותם בפרשת השבוע:

 הפרשיה המספרת על נבואת אלדד ומידד כוללת ששה פסוקים (כד-כט), שני פסוקי הקדמה המתארים את כללות האירוע וארבעה פסוקים העוסקים בהם ובנבואתם. והנה, בשני הפסוקים הראשונים יש בדיוק אלדד (טל, הוי' אחד) מילים ובארבעת הפסוקים הבאים יש מידד (חן, הוי' יחיד) מילים!

כשמחשבים את הגימטריא של כל ששת הפסוקים 21280 – עשר פעמים הביטוי החשוב והעיקרי בפרשה: ""ותנח עלהם הרוח והמה בכתֻבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה"! רק המלה מחנה (החוזרת פעמיים כמקום נבואתם) עולה בגימטריא אלדד ומידד, והביטוי "והמה בכתבים ולא יצאו האהלה" עולה אלדד מידד ועוד רוח הקדש (מתאים לסוד אותו מבאר האריז"ל, שנבואת אלדד ומידד היא שרש חלק הכתובים שבתנ"ך – "והמה בכתובים" – שלא נאמר בנבואה רגילה, כמו התורה או חלק הנביאים, אלא דווקא ברוח הקדש המתעוררת מלמטה למעלה).

מה היתה נבואתם של אלדד ומידד? הדעה המוכרת (המובאת ברש"י) היא "שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ", אך בגמרא (סנהדרין יז, א) מובאות שתי דעות נוספות – "על עסקי שליו היו מתנבאים, עלי שליו עלי שליו" ו"על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאים".

תרגום יונתן כולל יחד את שלש הדעות, ואומר שאלדד התנבא על מיתת משה, מידד התנבא על השליו ושניהם יחד התנבאו על גוג ומגוג. והנה, לשונו של הנער ה'מבוהל' מנבואתם – "אלדד ומידד מתנבאים במחנה" – עולה בדיוק שלשת הנושאים הללו: משה שלו גוג ומגוג!

בפרטות, רק את הדעה "שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ" ניתן לחלק ביניהם (על דרך ההגיון בתרגום יונתן) ולומר שאלדד (העולה טל) התנבא בעיקר ש"משה מת" ("נטלו המאורות") ומידד בעיקר ש"יהושע מכניס" (מתאים לכך שאלדד הוא סוד הדד הימני, סוד "מוליך לימין משה", שעיקר תורתו היא הגילוי מן השמים, כמו הלוח-הימני של עשרת הדברות, העוסק ב"בין אדם למקום", ומידד הוא סוד הדד השמאלי, תורת "והגית בו יומם ולילה" של יהושע, העוסקת בתיקון המציאות, כמו הלוח השמאלי-החברתי של עשרת הדברות), והרמז: כשמחשבים את השם משה במספר סדורי (כלומר, כל אות שוה למיקום שלה באלף-בית, כך: מ = 13, ש = 21, ה = 5) הוא עולה אלדד, ואילו יהושע במספר סדורי (י = 10, ה = 5, ו = 6, ש = 21, ע = 16) עולה מידד!

---

פורסם לראשונה ב"עולם קטן"

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION