טל תחיה

בפרשת חוקת טמון הסוד של תחיית המתים, המעבר ממות לחיים.

פרשת חקת עומדת בין החיים והמוות. תחילת הפרשה עוסקת בפרה האדומה המטהרת מטומאת מת. המת הוא "אבי אבות הטומאה", אבל ניתן להטהר מטומאה זו על-ידי אפר הפרה האדומה המעורב במים החיים. בהמשך, עוברת הפרשה בחדות ממאורע למאורע: תחילה מתה מרים הנביאה, ואף הבאר מסתלקת, עד שהיא חוזרת לאחר שמשה מכה בסלע. אך מיד מתברר שבעקבות מעשה זה גם משה ואהרן ימותו במדבר, "לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם", ובהמשך אנו קוראים על מות אהרן הכהן.

אך לא רק מרים ואהרן מתים בפרשה. דור שלם מת. כל דור המדבר, שעליו נגזרה הגזרה בעקבות חטא המרגלים, מסיים לרצות את עונשו ומת במדבר. כך מפרש רש"י על הפסוק "ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צין" – "כל העדה, עדה השלמה, שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים". אם כן, הפרשה מדלגת בקלילות על שלשים-ושמונה שנות נדודים במדבר (שעליהם לא מסופר דבר!), ומגיעה אל הדור החדש שעתיד להכנס לארץ. אכן, בהמשך הפרשה נכנסים ישראל לעבר הירדן המזרחי, עד לסיום המסע הגדול מיציאת מצרים בשערי הארץ המובטחת, "בערבות מואב מעבר לירדן יריחו".

סוד התחייה

לכאורה, המוות הוא נתון שכבר אי אפשר לשנות אותו, רק להתעלם ממנו או לצמצם את השפעתו עלינו החיים. כך ניתן לחשוב שבפרשת חקת אנו עוזבים את המתים מאחור, קבורים במדבר הגדול, וממשיכים הלאה לארץ ישראל הנקראת "ארץ החיים". אך האמת היא שטמון כאן סוד עמוק יותר, סוד תחיית המתים – המתים עצמם חוזרים, המוות עצמו הופך בחזרה לחיים.

תחיית המתים קשורה לסוד הפרה האדומה המטהרת מטומאת מת, וכך פתיחת הפרשה היא הרפואה למוות המופיע בהמשך. חז"ל אומרים שטעם פרה אדומה לא התגלה אפילו לשלמה המלך החכם מכל אדם, "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", אלא למשה רבינו בלבד. אם כך, משה רבינו נושא גם את סוד תחיית המתים. לא לחנם למדו חז"ל רמז לתחיית המתים מן התורה בפסוק "אז ישיר משה" – "שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה".

אכן, בפרשתנו יש כבר התנוצצות תחיית המתים אצל משה. כיצד? שלש מתנות נתן הקב"ה לישראל במדבר: המן בזכות משה, הבאר בזכות מרים וענני הכבוד בזכות אהרן. לאחר שמתה מרים, הסתלקה הבאר שהיתה בזכותה, ושוב חזרה בזכות משה ואהרן. לאחר שאהרן מת, הסתלקו ענני הכבוד שהיו בזכותו, ושוב חזרו בזכות משה. פירוש הדבר בפנימיות, שכעת מופיעות נשמות אהרן ומרים בתוך נשמת משה (דבר הנקרא בקבלה "עיבור נשמה"). זוהי מעין תחיית המתים, כאשר מתברר שהנשמות של הצדיקים שהסתלקו נמצאות אתנו כאן, בתוך הצדיק-המנהיג החי. לאחר המדרגה הראשונית הזו, אנו עולים להאמין בתחיית המתים כפשוטה, כאשר הנשמות חוזרות לחיות בגוף ממש.

המקום העיקרי שבו מופיע הטל בתורה הוא בתיאור ירידת המן, וכך מתואר: שכבת טל היתה למטה, עליה היה מונח המן, ועליו שוב שכבת טל. כזכור, המן ירד בזכות משה רבינו, אם כך מתבקש לומר שהטל מלמעלה ומלמטה רומזים לאהרן ומרים. הטל מלמטה מזכיר את הבאר הנובעת מהארץ שהיתה בזכות מרים (ועליה נאמרה בפרשה "שירת הבאר"), והטל מלמעלה מזכיר את ענני הכבוד שהיו בזכות אהרן. אם כך, ה'אריזה' המיוחדת הזו, טל-מן-טל, היא הסוד של התאחדות נשמות שלשת האחים הגדולים בתוך נשמת משה.

טל תורה

כדי לעמוד על סוד התחייה, נעזר ברמז נאה. פרשתנו היא הפרשה השלשים-ותשע בתורה, בגימטריא טל. המושג טל מתקשר באופן ישיר לתחיית המתים, ככתוב "יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (ישעיה כו, יט) – "כי טל התחיה שאוריד עליך יהיה כטל היורד על הצמחים שמגדל אותם כן יחיו המתים על ידי טל תחיה" (פירוש מצודת דוד). ובלשון המדרש, לעתיד לבוא הקב"ה "מוריד תחיית טל ומחיה את המתים".

המלה טל עצמה רומזת לתחיית המתים: המלה לט פירושה קללה (בארמית), בבחינת מוות, והטל הופך את הקללה לחיים וברכה, אין דבר מבורך כמו הטל. עוד נשים לב שמסע בני ישראל מהר-סיני לכיוון ארץ ישראל החל בשנה השניה ליציאת מצרים בחודש אייר, עד שבחודש אב נגזר העונש על חטא המרגלים, וכך יוצא שדור המדבר נע במדבר במשך שלשים-ותשע שנה, בגימטריא לט-טל.

אך מהו "טל התחיה" הזה? מפרשים חז"ל שהכוונה ל"טל תורה", "כל המשתמש בטל תורה, טל תורה מחייהו". התורה היא היא המתנה הטובה ביותר שניתנה לנו בידי משה רבינו. מי שהוריד את התורה לארץ, מחזיק בידיו את הסוד של תחיית המתים על ידי התורה. אכן, חז"ל אומרים שטל-התורה הזה כבר פעל פעם כטל-תחייה, כאשר במתן תורה "פרחה נשמתם" של ישראל מעוצם הגילוי האלוקי, עד שהקב"ה החיה אותם באותו טל.

ומדוע דוקא בדמותו של משה רבינו גנוז סוד התחיה? כי משה מלמד את אחדות ה', "ה' אלהינו ה' אחד". כאשר חשים את אחדות ה', הכל מלא חיים, "באור פני מלך חיים", וכאשר מתרחקים ממנה יש מקום לפירוד השורר בעולם החומר ומביא את המוות. בספרי הקבלה מופיע רמז ידוע: "הוי' אחד" בגימטריא טל, זהו אותו טל תורה המחיה את המתים, טיפות טל של אחדות ה' הנוגעות בנו ומעוררות אותנו לחיים.

לפי 'לחיות עם הזמן'

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION