נח פי שנים

דווקא הדמיון בפסוקים בין נח לסבא-רבא שלו, חנוך, מגלה לנו את ההבדל המהותי בין השניים. על עליה בסערה השמימה ועל התהלכות בנחת כאן בארץ

מי היה הרבי של נח? הדבר לא כתוב בפירוש בפסוקי התורה, אך לא קשה לגלות את הדמות שקדמה לנח ונראה שהוא צועד בדרכה. אבי-סבו של נח היה חנוך שהתורה מדגישה את צדקתו (בפרשת בראשית), "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים" – ממש כמו "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ". אמנם חנוך הסתלק מן העולם עוד לפני שנח נולד, אבל דמותו מהווה השראה לנח, לעומת יתר הדמויות מאדם הראשון עד נח שעליהן אין התורה אומרת דבר.

גם הדמיון הלשוני בולט: אותיות נח נמצאות בתוך חנוך. סדר האותיות המתהפך יוצר רמז יפהפה: נח מביט בחנוך ורואה את עצמו הפוך, כמו בראי, נֹחַ הופך לחֵן, ממש כמו הפסוק "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'". השלמת הרמז היא באותיות הנוספות בשם חנוך, כו, שהן הגימטריה של שם הוי' – דהיינו, כאשר נח מוצא את עצמו בחנוך הוא מוצא את חֵן ועוד הוי', מוצא חן בעיני ה'.

מהדורה מתוקנת

מה בין שתי הדמויות? שניהם מתהלכים את האלקים, אבל נח עומד במרכז העניינים, הממשיך היחיד של האנושות, מושיע בעלי החיים ומייסד העולם החדש. ואילו חנוך נראה כמי שחי בעולם משלו, ללא קשר עם בני-האדם, עד שבסופו "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים" – פשוט מסתלק מהעולם, "וְאֵינֶנּוּ" כחלום יעוף [חנוך בגימטריה חלום], כמו אליהו הנביא שעלה בסערה השמימה (בספר מלכים). חנוך מתהלך את האלקים ועולה למעלה למעלה, ואילו נח מתהלך את האלקים כאן למטה.

אם כן, נח הוא "מהדורה מתוקנת" של חנוך, אחד שמצליח לעשות טוב וישר בלי למאוס בעולם שברא אלקים, להאריך ימים ולהיות בונה עולם. חנוך נמצא יחסית ב"עולם התוהו" שנחרב, אבל נח שייך ל"עולם התיקון" ויודע ש"לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ". על הפסוק "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים" דורשים חז"ל שהכפל "נֹחַ נֹחַ" בא ללמד "נחת רוח לעליונים, נחת רוח לתחתונים". נח עושה נחת לכולם, גם לה' למעלה וגם לבני האדם למטה.

פי שנים

ראינו שחנוך מזכיר את אליהו הנביא. אם כך, נח מזכיר את אלישע הנביא, תלמידו הנאמן של אליהו וממשיך דרכו. והנה, לפני הסתלקות אליהו, בקש ממנו אלישע "וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי", ואליהו הבטיח שאם יראה אותו בהעלותו אכן יהיה כך. כיצד יתכן שהתלמיד מקבל "פי שנים" מרבו? אלא שבזמן הסתלקותו של הרב-הצדיק מתגלים בו גם חלקי נשמתו הנעלים ונעלמים. כלומר, בשעה שאליהו עולה מעולמנו בסערה, ממש ברגע ההסתלקות, מאירה נשמת אליהו עצמה "פִּי שְׁנַיִם" – החלק הארצי שהכרנו עד היום והחלק השמימי שהצטרף כעת. אלישע שזוכה (לבדו) לראות את הרגע הנשגב, הופך כעת להיות תלמיד-ממשיך של הדמות הכפולה שהתגלתה לעיניו, "פִּי שְׁנַיִם" מאליהו הנביא שהכרנו קודם.

נחזור לחנוך ונח. נח לא ראה את הסתלקות חנוך, אבל נראה שהוא חווה אותה היטב. לכן נח הופך להיות "פִּי שְׁנַיִם" מחנוך. חנוך שהכרנו התהלך את האלקים אך לא הצליח לתקן את העולם, ואילו נח מתהלך את האלקים ומציל את העולם כולו, "נֹחַ נֹחַ" לעליונים ולתחתונים, צדיק שמאיר כפליים. התורה מגדירה את נח "צַדִּיק תָּמִים", והנה תָּמִים בגימטריה פִּי שְׁנַיִם – זו מעלת התמימות, השלמות הכפולה.

ואחרי הכל, גם התיקון של נח אינו התכלית. נח, כמו חנוך, מתהלך "אֶת הָאֱלֹהִים" – מתהלך בדרך שמתוה לו אלקים, אלקים מוביל והוא אחריו. אבל בסוף פרשת נח מפציע אורו של אברהם אבינו, עליו יאמר שהוא מתהלך לפני אלקים, הוא מוביל ומצעיד את העולם לעבר העתיד והתכלית.

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION