ועמך כולם בוחרים

האיזון בין יסוד הידיעה ליסוד הבחירה משתנה מדור לדור. ככל שמתקרבים לגאולה, והצד הנשי במציאות עולה, גם יסוד הבחירה נעשה מודגש יותר - ועלינו להפוך לבוחרים פעילים.

 

את פרדוקס הידיעה והבחירה מבטא רבי עקיבא במשפט נושא-ההפכים "הכל צפוי והרשות נתונה". נשיאת ההפכים הזו היא נישואין – מפגש וחיבור בין יסוד הידיעה הזכרי ויסוד הבחירה הנקבי. האיש מתבונן מלמעלה למטה (במבט של "תורה מן השמים") ורואה ש"הכל צפוי" (בלשון זכר) ואילו האשה חווה את המציאות מלמטה למעלה (בתנועת תפלה) ורואה ש"הרשות נתונה" (בלשון נקבה). לדוגמה, בחנוכה, התורה (בגמרא) מדגישה את נס פך השמן השמימי, שאינו ביד אדם, והתפלה ("על הנסים") מדגישה את נס הנצחון במלחמה שהתעוררה בגבורת החשמונאים מלמטה (כשההתעוררות למלחמה וחלק עיקרי ממסירות הנפש היו בידי נשים). כמובן, כך גם בשרש יחסי האיש והאשה – "הכל צפוי" לאיש העליון, "יחיד הוא ויודע הכל", ו"הרשות נתונה" לכנסת ישראל.

איזון שני היסודות משתנה מאדם לאדם ומזמן לזמן: עבור רוב האנשים הידיעה היא העיקר – מציאות חייהם נחווית כמוכתבת וידועה מראש ואת הבחירה, אם ישנה, כמדודה ומצומצמת בגבולות הידועים. אך אצל הצדיקים העיקר הוא כח הבחירה, הגובר גם על הידיעה האלקית, שהרי "צדיק גוזר והקב"ה מקיים, הקב"ה גוזר וצדיק מבטל". וכן, ביחס לעבר גובר יסוד הידיעה (מה שקרה הוא מה שהיה אמור לקרות) ויסוד הבחירה נראה כנוגע בעיקר לעתיד (בהכרעות שעלי לקבל).

האריז"ל מלמד כי ככל שהעולם מתקדם עולה מעמד האשה – אם בתחלה קומתה נמוכה יותר מהאיש והיא כפופה לו (ברמות משתנות), הרי בהמשך היא עולה להיות שוה לו ובסופו של דבר גם גבוהה ממנו ("אשת חיל עטרת בעלה"). ביחסי ידיעה ובחירה, ככל שמתקדמים אל העתיד יסוד הבחירה נעשה עיקרי באיזון-הנישואין של "הכל צפוי והרשות נתונה" – כל אחד צריך להרגיש שחייו אינם 'מוכתבים', "לצאת מאצטגנינות שלו" התולה את מצבו בגזרת שמים, ולחוש כי חייו נתונים בידיו שלו. לקראת הגאולה צריך להתגלות כי "ועמך כֻלם צדיקים" – 'עמך כולם בוחרים' ומשפיעים על חייהם ועל המציאות כולה.

כיצד? הרי חז"ל מלמדים שאפילו "בני, חיי ומזוני" אינם תלויים בזכויות אלא במזל, ובוודאי הדברים נכונים ביחס לתכונות האדם המולדות (הגופניות והנפשיות). אכן, "מזל" אינו גזרת-גורל חיצונית, אלא שרש הנשמה הלא-מודע של האדם, עמו נמלך ה' בטרם הבריאה, בכלל ובפרט, ובאותו שרש-המזל בוחר האדם לעצמו את מציאותו ואת תנאי חייו. המודעות לכך – המאפיינת צדיקים, שמודעים גם לרבדי הנשמה העליונים – משנה את ההסתכלות על המציאות: אני בוחר לעצמי את תנאי חיי, ממבט-על חודר של שרש נשמתי, מתוך הידיעה שדווקא מהם אוכל להצמיח את המיטב. לכן, אל לי לברוח מהבחירות שלי, אלא לחשוף את העומק שלהן, ודווקא כך לחולל את כל השינויים הרצויים לי. ככל שמסתכלים כך על המציאות כולה, ניתן לקום, לשנות ולהביא גאולה – "זכו [בבחירה ועשיה אנושית] – 'אחישנה'".

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION