חפשי את המטמון

מ"ט ימים מונות אנו בין פסח לשבועות. שבעת השבועות ואף כל יום משבעת ימי השבוע מקביל לאחד הספירות (כמובא בנוסחי התפילה). לפניכן, על קצה המזלג, תמצית עניינה של הספירה בנפש, והעבודה הפנימית שההתעצמות איתה יכולה להביא

 

חסד. הכוח המלווה ומעצים את המידות כולן הוא מידת ה'חסד'. החסד הינה תנועה בנפש של התפשטות – תנועה מבפנים החוצה והשפעה בלי גבול. ממידה זו באה האפשרות לתת ולהיטיב לכל מה ומי שסובב אותנו. פנימיות מידת החסד היא אהבה. אהבה לסובבים אותנו, ובנקודה הפנימית ביותר – אהבה לה'.

גבורה. מהות הגבורה היא צמצום ההשפעה או מניעתה בכלל. זהו הכוח להציב גבולות לעצמנו ולסובבים אותנו. בנפשנו, נבנית היכולת להתגבר – לעשות מה שצריך גם כשקשה או אין רצון. מחוצה לנו, מגבילה הגבורה את הנתינה, למי ולמה נכון וראוי לתת. פנימיות מידת הגבורה היא היראה. יראת שמים מולידה את הדקדוק בדינים, והכוח להימנע ממה שאסור.

תפארת. החסד והגבורה מושכים לקטבים שונים – ימין ושמאל. נקודת האמצע, בה שתי המידות הללו מגיעות לאיזון נכון, היא מידת התפארת, "כליל תפארת". בנפש מתבטאת ההתכללות הזו ברחמים, שמהותם יחס אמפטי למי שזקוק. במידת התפארת מתכללות גם המידות כולן, וניכר בה יופי הכלול מריבוי הגוונים. יופי זה מוסיף פאר לריבונו של עולם, ועל כך ראוי לפארו ולשבחו.

נצח. במידה זו מתחילה הפניה של האדם החוצה, לתחילת ביטוי של רגשותיו-מידותיו הפנימיות. תחילת הפניה היא בחיפוש עצות מתאימות, ואחר כך בתנועת הליכה בדרך למימוש הפנים. הליכה מתמדת לנצח, ניצוח על המלאכה, וניצחון במלחמות שיבואו, כולן מופעים של מידת הנצח. לצורך כל אלו יש להתאזר בביטחון עצמי, כאשר ביטחון עצמי מתוקן בנוי על ביטחון בה' הנותן לנו כח לעשות חיל.

הוד. המידה המתלווה למידת הנצח, היא מידת ההוד. שתי המידות גם יחד, כשתי רגליים, מעמידות את מבנה הספירות כולם. היכולת להתמיד וללכת עד הסוף כרוכה בתמימות, שהיא פנימיות ההוד. התמימות מאפשרת לאדם להודות על כל הטוב ולהתוודות בכנות גם על קיום הרע שבקרבו. במידת ההוד מתבטלים אנו לריבונו של עולם, שהוד והדר לבושו.

יסוד. במידת היסוד מתעורר הרצון להשפיע על המציאות ולהתענג מכך. היכולת להשפיע כרוכה בהתקשרות; התקשרות לצדיק יסוד עולם ממנו מקבלים שפע, והתקשרות למי  שרוצים להעניק ולהשפיע לו. קשירת הברית תלויה בשמירתה מקשרי סרק, ומאפשרת לקשר להגיע למקום פורה ויוצר. ביסוד מתנקזות המידות כולם, בדרך לפרוץ החוצה ולהשאיר חותם על המציאות.

מלכות. המידה הנקבית בין המידות, ופנים כפולות לה. מחד, אין לה משלה כלום, וכל מהותה קבלה מהמידות שמעליה. מאידך, היא הבונה את העולמות תחתיה, ומאפשרת למציאות להתהוות. מהותה הפנימית של המלכות היא השפלות, ההכרה הענווה בכך שכל השפע מגיע מלמעלה. מתוך שפלות וזיקה זו למלכו של עולם, מקבלים אנו יפוי כח לעשות ולחולל, כבני ובנות מלך. בנקודה זו יכולים אנו להתמזג בכנסת ישראל, ולהזדהות עם השכינה, המתעוררת וקמה מעפרה. 

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION