מיקוד הרצון

 

ביאת המשיח תלויה ברצון. קודם כל, רצונו של הקב"ה, כפי שענה אליהו הנביא לשאלת רבי יהושע בן לוי 'מתי יבוא משיח?' – "לכשירצה אדוננו הזה!". ה' ודאי רוצה שיבוא משיח, אך בתוך מכלול הרצונות שלו לא ברור מתי בדיוק יגיע הזמן למימוש הרצון לביאת המשיח, ותפקידנו שלנו לעורר ולהמשיך את הרצון הזה למציאות התחתונה שלנו, בזמן ובמקום.

ואכן, אצל המשיח עצמו, הרצון האלוקי בביאת המשיח ממוקד ומדויק הרבה יותר – הוא רוצה לבוא מיד, ללא עיכוב של הרף-עין, והוא מצוי לשם כך בדריכות מתמדת. כך, כאשר רבי יהושע בן לוי שואל את המשיח עצמו מתי יבוא, הוא עונה לו "היום!". הוא כל כך רוצה, שהוא בטוח שאכן כך יקרה – רצונו מכתיב את תמונת העולם שלו, ובעיניו עם ישראל זכאי למשיח והעולם מוכן לגאולה.

אם כן, מדוע משיח עדיין לא בא? גם אנחנו צריכים להדבק ברצונו ובטחונו המופרז שיבוא "היום" – "היום אם בקֹלו [של המשיח האומר 'היום', קול חדור רצון ובטחון] תשמעו". "משיח בא בהֵסח הדעת" – עלינו להסיח את הדעת מכל רצון אחר, ולמקד את רצוננו בביאת המשיח בלבד.

הרצון הוא כח כביר ותקיף השייך לעל-מודע של הנפש, עד שאפשר להגדיר את כל כחות העל-מודע (אמונה-תענוג-רצון) כסוגי רצון – התענוג, שמעל הרצון, נקרא גם חפץ (השתוקקות לענין מתוך הרגשת התענוג שבו), והאמונה העליונה היא שרש כח הבחירה שבנפש (הכח היהודי הפלאי לרצות משהו באופן חפשי לגמרי, כרצונו-בחירתו של הקב"ה). כדי לממש את הרצון העל-מודע במציאות, צריך להפנים אותו אל תוך המודע – להוריד-למקד אותו גם בתוך נפשנו פנימה: שלשת סוגי הרצון שבעל-מודע משתקפים בשלשת רבדי המודע, מושכל-מורגש-מוטבע – בשכל מופיעה הבחירה (הנעשית מתוך גדלות מוחין); במורגש מופיע החפץ – קירוב או דחיה מתוך חויה רגשית עמוקה (שיש בה תענוג, "אהבה בתענוגים"); במוטבע, הדחפים האינסטינקטיביים הנדרשים לפעולה במציאות, מופיע הרצון ה'נקי', כדחף ללא חויה פנימית.

כשהרצון מגיע עד לרגלים, לספירות נצח והוד שבמוטבע, תיקונו הוא בקיום מאמר חז"ל "עשה רצונך כרצונו" ו"בטל רצונך מפני רצונך" – עלינו לעשות את רצון ה' בהתלהבות כפי שאנו עושים את רצוננו-שלנו ולבטל את רצון נפשנו להתבודד ולהתעלות לטובת העיסוק בתיקון עולם. אז יעשה ה' את רצוננו כרצונו-שלו, "ירצה אדוננו הזה" שמשיח יבוא "היום", ויבטל את "רצון אחרים" מפני רצוננו, בהסרת כל מונע ומעכב.

ה' רוצה, המשיח רוצה, וכעת גם עלינו לרצות את ביאת המשיח בכל מאודנו, לבחור את צעדינו בשום שכל בהתאם לרצון הזה, להתמלא ברגש לב עמוק ושמח שיניע אותנו לפעול ובסופו של דבר לממש את הכל במציאות מתוך בטחון חזק בה'. מתוך הרצון הזה 'תרוץ' הגאולה בחיות ובחשק עד למציאות-המלכות – "מגדל עז שם הוי' בו ירוץ צדיק ונשגב".

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION