תורת בעלי התשובה

"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". הצדיקים דבקים בתורה המסורה מדור לדור ואילו בעלי התשובה זקוקים במיוחד לחיבור ישיר ואינטימי לה'. בדור של תשובה יש להקדים את החיבור הישיר וממנו להגיע לשמירת המסורת על כל דקדוקיה.

 

הפסוק אומר "כי מציון תצא תורה ודבר הוי' מירושלם". מה בין "ציון" ל"ירושלם"? מה בין "תורה" ל"דבר הוי'"? לפי המלבי"ם, "ציון" היינו לשכת הגזית שבהר הבית, ממנו פסקו הסנהדרין "תורה" לכל ישראל, ואילו "ירושלם" היא העיר, בה נמצאים הנביאים הזוכים ל"דבר הוי'" הנכון לשעתו ומקומו. כיצד שייכים הדברים הללו לעבודת ה' של כל יהודי בכל הדורות?

"ציון" היא כינוי לצדיקים (ציון בגימטריא יוסף הצדיק), חכמי התורה "המצוינים בהלכה" ובכלל היהודים הכשרים החיים תמיד לפי ההלכה. בלב כל יהודי ישנה "נקודת ציון", נקודת-צדיק, ומי שמגלה אותה וחי לפיה הוא הצדיק הנקרא "ציון".

הצדיק חי לפי ה"תורה", הוראת ה' הנצחית המסורה לנו מסיני, והוא גם המעביר את המסורת מדור לדור.

"ירושלם" היא כינוי לבעלי תשובה. מקור השם ירושלם הוא שילוב של "יראה" ו"שלם" – השמות שנתנו לה אברהם אבינו ומלכי-צדק – ומשמעותו שלמות היראה. שלמות היראה היא המצב בו אדם הוא ירא שמים, וגם שלם עם היותו כזה ושמח בכך – בעוד הצדיק מרגיש לעתים שהיראה 'כפויה' עליו, בעל תשובה בחר ביראת-שמים, שלם עמה ושמח שזכה לה (ורמז מובהק: "ודבר הוי' מירושלם" עולה "עבדו את הוי' בשמחה", העולה שמחה במילוי – שין מם חית הא – ועולה גם ד פעמים יראה, כלומר ש-יראה היא ממוצע כל מלה ב"עבדו את הוי' בשמחה" וכל אות בשמחה מלאה-שלמה). כשם שבכל יהודי ישנה "נקודת ציון", נקודת-צדיק, כך כל יהודי צריך שיהיה בקרבו בעל-תשובה, כנודע שמשיח בא "לאתבא צדיקיא בתיובתא".

בעל התשובה חי עם "דבר הוי'" – קשר ישיר ואינטימי עם ה', לפי מקומו ומצבו, שמחבר אותו לה' עוד לפני הקשר עם התורה (שהרי התורה אמרה על החוטא "יביא אשם ויתכפר לו", ודווקא "הקב"ה אמר יעשה תשובה ויתכפר לו" – התשובה בנויה על קשר ישר עם ה', מעל ומעבר לקשר דרך התורה). כמובן, גם התורה נתונה לנו מפי הגבורה, אך עבורנו היא נתפסת כ'מסורת', לעומת "דבר הוי'" הישיר והאישי בזמן הווה.

כל אדם זקוק לשתי הבחינות – אך מה קודם למה? בפסוק של מסירת התורה, מלמעלה למטה (בחינת צדיק), אנו מקדימים את התורה שמציון לדבר ה' שמירושלים, אך בתפלה, מלמטה למעלה (בחינת בעל תשובה), אנו אומרים "אלהינו [לפני] ואלהי אבותינו" ו"זה אלי ואנוהו [לפני] אלהי אבי וארוממנהו" (פסוק משירת הים, התפלה-השירה שבתורה).

בדור של תשובה אנו זקוקים קודם כל ל"דבר הוי' מירושלם" – לתורה של בעלי תשובה. הן בפרט, שצריך להתחבר ישירות לה', ביראה ושמחה, ומכח כך לתורתו. והן בכלל, הזקוק לתיקון המציאות במקומה שלה, על ידי הנהגה בעלת רוח הקדש היודעת מה "דבר הוי'" הנחוץ בזמן ובמקום הנוכחיים, ורק מתוך כך יכולה להביא את התורה מציון לעם היושב בארצו ולעולם כולו.

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION