לדעת לרצות

ימי תחלת השנה הם ימים של רצון - רצון שמכוון את המציאות שלנו ושל העולם כולו. צריך לדעת לרצות - רצון אמתי, פנימי, מדויק ומחולל מציאות. שש שאלות שיכוונו את הרצון שלנו.

 

"אשרי העם יודעי תרועה" – ה"תרועה" דורשת ידיעה פנימית, שיש להתבונן במשמעותה (בפרט בשנת תשפ"א):

תרועה במובנה העליון היא רצון (רעוא בארמית) – "יודעי תרועה" יודעים לרצות! בר"ה אנו מעוררים את רצון ה' לבריאת עולם ומתמלאים רצונות טובים לקראת השנה החדשה מתוך ידיעה על כח הרצון – "אין לך תקיף כרצון" ו"אין דבר העומד בפני הרצון".

כדי לדעת לרצות יש לענות על שש שאלות יסוד: מתי? איפה? מה? מי? איך? כמה?

מתי לרצות? בשבת! דווקא בשבת, כש"כל מלאכתך עשויה" והאדם מרוצה, ניתן להשתחרר מכל הרצונות הקטנים של ימי השבוע ולהתפנות לרצון פנימי ואמתי. הרצונות הקטנים נובעים בעיקר מיראה, מתוך לחצי המציאות, ואילו הרצון הגדול מאהבה-משיכה לטוב האמתי.

איפה לרצות? בארץ ישראל! "למה נקרא שמה ארץ? שרצתה לעשות רצון קונה". רצון צריך לא לרחף באויר אלא להיות בארץ, עם דחף אמתי למימוש והגשמה. הרצון מושפע מהסביבה – כל ארץ 'מצמיחה' רצונות אחרים (לטוב ולמוטב) – וכדי לעורר רצון טוב ובעיקר רצון אמתי, השייך לנו בעצם, עלינו להיות בנחלתנו שלנו (העם בארצו וכל פרט בנחלתו).

כשמקיפי הזמן והמקום יוצרים סביבת-רצון נקיה מרצונות קטנים וחיצוניים, אפשר לברר – מה לרצות? מלך! המצוה הראשונה בארץ, התלויה ברצוננו-בקשתנו, "ואמרת אשימה עלי מלך", כדי "לתקן עולם במלכות שדי". גם בפרט, רצון אמתי הוא רצון מלכותי – רצון גדול ומשנה-חיים שראוי להשתעבד לו.

את מי לרצות? לכל 'מה' יש 'מי' – מי שיכול לממש את הרצון, מי שמתאים להיות מלך (או, ברצון פרטי, השליח המתאים למימוש רצוני – בדוגמה אישית, סיוע או הנחיה).

איך לרצות? כדי שהרצון יתממש במציאות צריכים ללמוד לרצות נכון – מתוך אמונה ודרך כלי השכל.

כמה לרצות? את הרצון צריכים לדעת גם להגביל – עד כמה להתעקש ומהיכן להשאיר את הדברים בידי הקב"ה וגם כמה מקום לתת בנפש לרצון וכמה מקום להותיר לדברים טובים אחרים (כי כשהרצון ממלא את כל הנפש האדם נעשה 'משוגע' על מושא רצונו, ולא מסוגל לעסוק במשהו זולתו).

מתוך כתר-הרצון באים פירושים נוספים:

"יודעי תרועה" מלשון שבירה (כמו "תרועם בשבט ברזל"), היודעים לבטל עצמם לרצון שהתגלה ולשבור-לפרק את הישות שנוצרה מהתפעלות הרצון עצמה (בטול הוא פנימיות החכמה).

"יודעי תרועה" של שמחה (פנימיות הבינה) – שמחת בירור הרצון, מיקוד הנפש וההתקדמות אל היעד.

"יודעי תרועה" של רעות והתרועעות (כח החיבור והיחוד של הדעת) – הידיעה עם מי כדאי להתרועע כדי לממש את הרצון. איזו חברותא או חבורה קדושה תתאחד בהתלהבות סביב הרצון ותחזק כל אחד לממשו (ועם מי לא כדאי להתרועע כעת, עד שאוכל להיות משפיע לגביו, משום שיפריע ויחליש את הרצון).

"יודעי תרועה" כפשוטה, היודעים להריע-להביע את המסר לעולם באופן המתקבל (בכח הדבור וההבעה של המלכות).

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION