התגלות טבעית

ה' מתגלה לאברהם בלשון "וירא" לפני ברית המילה וגם אחריה, ובכל זאת יש הבדל מהותי בין ההתגלויות. סדר הכנעה-הבדלה-המתקה בהתגלות ה' לאברהם מביא בסופו של דבר להתגלות מתוקה במודעות טבעית - התגלות שנותנת כח להאיר לעולם כולו.

בהיות הרבי הרש"ב בן ד' או ה' שנים נכנס אל זקנו הצמח-צדק בשבת-קדש פרשת וירא והתחיל לבכות, באמרו: "מפני מה נראה ה' אל אברהם אבינו ולנו אינו נראה?". ויענהו הצמח-צדק: כשיהודי צדיק, בגיל תשעים ותשע שנים, מחליט שעליו למול את עצמו – כדאי הוא שיתגלה אליו הקב"ה (לוח "היום יום" ט' חשון).

כבר בפרשת לך לך ה' מתגלה לאברהם, פעמיים, בלשון "וירא" – "וירא הוי' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת" ו"וירא הוי' אל אברם ויאמר אליו אני א-ל שדי התהלך לפני והיה תמים". מדוע בוכה הילד שלום-בער, לימים אדמו"ר הרש"ב, דווקא בהתגלות של "וירא אליו הוי'" בפרשתנו?

הרבי ר' בונים מפרשיסחא מסביר שלפני ברית המילה מנעה הערלה התגלות ישירה ומלאה של ה' וה' נדרש 'לצאת ממקומו' ולצמצם את עצמו למדרגת אברהם אבינו (שעוד נקרא אברם, בגימטריא "וירא הוי'", בדיוק בהתאם למדתו ומדרגתו). לעומת זאת, אחרי ברית המילה ההתגלות של ה' היא ישירות "אליו" – התגלות של ה' 'כפי שהוא' (בלי יציאה מעצמו והתאמה לזולתו) אל עצמות אברהם אבינו (ולא למדרגה מוגדרת וחיצונית שלו).

בעומק, את שלש ההתגלויות הללו אפשר להסביר לפי הסדר היסודי של הכנעה-הבדלה-המתקה:

ה"וירא הוי' אל אברם" בהבטחת הארץ לזרעו, מיד עם ההגעה לארץ ישראל (מתוך מצב של "והכנעני אז בארץ"), מעוררת אצלו בנפש הודאה מלאת הכנעה מול טובת ה', המתבטאת בבנית מזבח (המזבח הראשון שהוא בונה בארץ). התגובה של "ויבן שם מזבח להוי' הנראה אליו" עושה אותו כלי להתגלות (שמגיעה, בסופו של דבר, "אליו").

ה"וירא הוי' אל אברם" בציווי על ברית המילה שייך במובהק לעבודת ההבדלה – לברית המילה בה נבדלים מהערלה (וכאן ה"אליו" כבר קרוב ומידי יותר, "ויאמר אליו").

ה"וירא אליו הוי'", לאחר שפרש מן הערלה וזכה ל"התהלך לפני והיה תמים", הוא כבר המתקה. בעוד את שתי ההתגלויות הקודמות יוזם ה' לתכלית מובהקת של הבטחה או ציווי, בהתגלות הזו אין שום אמירה מפורשת – זהו ביקור חולים מתוך חביבות ואהבה לאברהם (שתכליתו רפואה-המתקה). ההתגלות של ה' כאן באה לאברהם הממתין לה בפתח האהל, כיוזם את המפגש עם ה' ("התהלך לפני"), והיא 'מפגש ידידותי' שאין לו תכלית מפורשת – התגלות של ה' לאברהם במודעות טבעית, כמי שנמצא סמוך לו, הולך עמו וזמין לו בכל עת. עצם ישיבת אברהם בפתח האהל, "פתח שכל העינים תלויות בו", מבטאת את כוחו אחרי המילה להאיר אור אלקי לעולם כולו (כעצת ממרא, למול בפרהסיא, כדי להאיר את העולם כולו באמונתו ובטחונו). דווקא על התגלות כזו, טבעית ומתוקה, עם כח להמתיק את העולם כולו, ראוי לבכות ולצפות "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי".

[מכאן גם הסבר לדברי הצמח-צדק שאברהם 'החליט' שעליו למול אל עצמו – המילה הגיע בציווי מלמעלה, אך לאחר הברית מתגלה למפרע כי היא חלה על רצונו הטבעי של אברהם, ומצוות ה' משתלבת לגמרי עם המודעות הטבעית שלו.]

---

[מבוסס על שיעור שבת לך לך תשפ"ג (ח"ב – קול שמחה וירא) – נדפס בגליון וירא תשפ"ג.]

TPL_BEEZ2_ADDITIONAL_INFORMATION