אמונה מנצחת

מהי פסגת החוויה האנושית? במזרח שואפים לנירוונה – הארה שמביאה את האדם לשלוה מאושרת. הפילוסופיה של המערב, בניסוחו של קאנט, מתארת את הפסגה כחווית-הנשגב (sublime) – התפעמות נטולת-אינטרסים מול ה’תכלית ללא תכלית’ שמורגשת בסדר וביפי הנהדרים במציאות. תיאורים אלה, שאינם כוללים בהכרח עמידה מוּדעת נוכח פני ה’, הם ה’אחור’ של בקשת דוד המלך – “אחת שאלתי מאת הוי’ אותה אבקש שבתי בבית הוי’ כל ימי חיי לחזות בנעם הוי’…”. ההתפעמות המתענגת מהגילוי האלוקי היא בהחלט נעלית ורצויה, אך האם פסגת השאיפות שלנו היא ‘נירוונה יהודית’ שכזו?

חווית “נעם הוי'” היא בעצם טעימה של גן עדן ועל מי שזוכה להגיע להארה שלה בקביעות ניתן לומר שהוא נכנס לגן עדן בחייו. חז”ל מונים תשעה אנשים ונשים, במשך כל תולדות האנושות, שנכנסו חיים לגן עדן. למרבית ההפתעה, רובן המוחלט של הדמויות בקטגוריה המרתקת הזו הן ‘דמויות-שוליים’. לא מופיעים בה האבות, משה רבינו ואהרן הכהן, דוד המלך, הנביאים שנבואתם נכתבה לדורות או גדולי התנאים. זו רשימת אנשים פחות-מפורסמים, שנכנסו לגן-עדן בזכות מעשה טוב וחשוב, ידוע יותר או פחות, בו נטלו חלק – הם הגיעו “לחזות בנעם הוי'” ונשארו בהארה לנצח. מסתבר, אפוא, שלדמויות הגדולות באמת של עם ישראל היה יעד גבוה עוד יותר מהכניסה לגן עדן בחיים.

במושגי החסידות, התענוג המופלא של “נעם הוי'” שייך לפנימיות הכתר, לרובד עמוק בעל-מודע, אך עדיין רק לראש השני של הכתר. למדרגה זו יש מקבילה גם בקליפה, ולכן היא יכולה להופיע, בצד ה’אחור’, גם כנירוונה ההודית או כ-sublime הפילוסופי. אך בקדושה יש מדרגה גבוהה עוד יותר, נטולת-מקבילות – הראש העליון של הכתר, בו גנוזה האמונה, מקור מסירות-הנפש היהודית על קידוש ה’. כך, רבי יהושע בן לוי, תלמיד חכם עצום ומרתק, נכנס חי לגן עדן – אך רבי עקיבא, גדול התנאים, עמוד התורה שבעל פה, השתוקק כל ימיו לקיים “בכל נפשך” וזכה להיות העיקרי בעשרת הרוגי מלכות.

כדי להביא את הגאולה לא די בהתכנסות לחוויה של הארה-נצחית של רוגע ושלווה – צריכים להגיע לנצחון מוחלט על המות, לתיקון מלא גם במציאות העולם התחתונה. עם זאת, בין הנכנסים לגן עדן נמצא גם המשיח. ככל שמתקרבים לגאולה יש להמיר את מסירות-הנפש של הדורות הקודמים, שדרשה חיי צער וקושי, יסורים ומות – ל”ע – במסירות-נפש מתוך רווחה ועשירות, גשמית וגם רוחנית. יש לחוות את התענוג האלוקי, להתפעם מול היפי והפלא שבמציאות ולהרגיש את “נעם הוי'”, אך עם זאת ומתוך כך לעמוד בתנועה תקיפה של הפצת האור לעולם כולו ותביעת-גאולה שלמה. במקום להכנס לגן עדן בחיים יש להפוך את העולם הזה כולו לגן עדן, “דירה בתחתונים” בה מתגלה ה’ לעיני כל חי.