המלך בשדה – לתקן את הבינוניות

במקור המשל דימוי ה”שדה” טעון-משמעות. אדמו”ר הזקן מסביר שישנם שלשה מתחמים – עיר, שדה ומדבר. העיר היא תחום הקודש, “עיר אלקינו”, בה האדם זוכה להיות מ”רואי פני המלך” רק אם יתקדש ויתעלה. המדבר הוא תחום האיסור – “מדבר העמים” בו תועים החוטאים. השדה הוא התחום ההיתר והחולין, הממוצע בין העיר והמדבר. בשבתות ובחגים פוגשים את המלך במקומו שלו, בעיר הקודש, כשפורשים מחיי החולין ועוסקים בקדושה. החידוש באלול הוא שגם מי ששקוע בחולין, בסתמיות חיי היום-יום, יכול לפגוש שם את המלך ולהתחבר אליו. דווקא המפגש בנקודת יום-יום סתמית – ולא בשיאי הקדושה – מחולל תשובה ושינוי שיחזיקו מעמד גם באפרוריות של שאר השנה.

בשדה הטיפולי יש משמעות רבה להתייחסות דווקא לתחום הבינים, למקומות הבינוניים שבנפש האדם. הרבי הקודם מחב”ד, רבי יוסף-יצחק, מסביר ב”כללי החינוך וההדרכה” כי עבודת נפש יעילה דורשת אבחון וחלוקה של תכונות הנפש לשלש מחלקות, טוב-בינוני-רע, שבכולן צריך לטפל – את הרע צריך להסיר ולמצוא לו תחליף מתאים; את הבינוני צריך לתקן ולהפוך לטוב; ואת הטוב צריך לחזק.

באופן טבעי, יש נטיה להתמודד עם התכונות הרעות, שהן הסיבה הדחופה הגורמת לאדם לרצות שינוי ולקבל עזרה. יש גם גישות ומקרים בהם נוטים להעצים את נקודות החוזק – את התכונות הטובות שבנפש (לאידך, לפעמים דווקא ה’חריגוּת’ הטובה של אדם משבשת את חייו וצריך ללמדו להכילה במרקם חייו בצורה מתוקנת). גם האדם נוטה לזהות את עצמו עם החריג, עם הטוב וגם עם הרע שמבדל אותו מאחרים. תחום הבינים, המקום ה’נורמלי’ של האדם, נשאר מוזנח בדרך כלל. בא חודש אלול, בו המלך בשדה, ומלמד שלפעמים השינוי האמתי טמון בהתייחסות לאותו “שדה” סתמי, תחום הבינוניות שבנפש.

מטבע הדברים, התחום הבינוני הוא הרחב ביותר בנפש האדם, ורוב ההתנהלות היום-יומית מתחוללת בתוכו. לכן, לשינוי בתחום זה, אפילו שינוי קטן-יחסית, יש השפעה רבה על מכלול החיים. במדה רבה, התחום הבינוני נח לעיצוב ושינוי יותר מתחומי הטוב והרע שכן הסרת הרע והחלפתו בטוב קשות יותר מ’שדרוג הבינוניות’, ושיפור הטוב, העלאת הרף העליון בנפש, דורש יותר מאמץ וחריגה מהגבולות המוכרים מאשר גרירת האמצע לכיוון הרף העליון הנוכחי.

פעמים רבות מה שמעכב את האדם מלהתקדם, או אפילו צובע את כל חייו בצבע קודר, הוא תחושת הסתמיות – ההרגשה שרוב מה שהוא עסוק בו הוא חסר משמעות, אינו מסייע לו לממש את עצמו, להגשים את שליחותו בעולם ולשמח אותו. אז הוא מחפש את חיותו ותענוגו בנקודות טובות, שהן חריגות ומעטות-יחסית במרקם חייו, ולאידך הוא פגיע לתכונות ואירועים רעים, החורגים מפרופורציות על רקע סתמיות החיים. כשנהפוך את הסתמי לטוב, שמח ולכתחילאי כל אוירת החיים תשתנה – הטוב יפסיק להיות נדיר ויוצא-דופן ויהפוך לשיאה הטבעי של החויה היום-יומית ואילו הרע יידחק למקומו הטבעי בשוליים.

אלול הוא הזמן להתבונן בנוכחות ה’ בתחום הבינוני של חיינו – לשפר ולמקד את התפקוד היום-יומי שלנו, בצורה שמחה, רצונית ולכתחילאית, חדורת הכרה בשליחות שה’ מזמן לנו בתוכו. המלך בשדה שבתוך נפשנו, מחכה לנו שם בסבר פנים יפות ושוחקות – בואו ונצא אליו!

בט”ז אלול יתקיים יום עיון בירושלים על חיבור האמונה ועבודת ה’ לתחום המקצועי של עיסוק בנפש. פרטים והרשמה באתר תורת הנפש או 02-5662323

—

לשיעור וידאו מורחב:  torathanefesh.org