כָּל הַלֵּב, כָּל הַנֶּפֶשׁ, כָּל הַ’מְאֹד’!

רָזִי יְלַמֵּד אוֹתָנוּ אֵיךְ לֶאֱהֹב אֶת ה' בְּלִי גְּבוּל

הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ מְלֵאָה בַּחֲסִידוּת!

נִפְגֹּשׁ בָּהּ רִכּוּז גָּדוֹל בִּמְיֻחָד שֶׁל הַדְרָכוֹת לְגַבֵּי הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ עִם ה’: אֶת מִצְוַת הָאֱמוּנָה בַּה’, יְסוֹד הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ – “אָנֹכִי הוי’ אֱלֹהֶיךָ”; אֶת הַצִּוּוּי עַל שְׁלִילַת עֲבוֹדָה זָרָה – “לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי”; אֶת מִצְוַת הַהַכָּרָה בְּאַחְדוּת ה’ – “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הוי’ אֱלֹהֵינוּ הוי’ אֶחָד”; אֶת מִצְוַת אַהֲבַת ה’ – “בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ”; וְאֵת מִצְוַת הַיִּרְאָה מִפָּנָיו – “אֶת הוי’ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד”.

הָאֱמֶת, קָשֶׁה לִי לְהַחְלִיט עַל אֵיזוֹ מֵהֶן נְדַבֵּר. כֻּלָּן אֲהוּבוֹת. זֶה מַזְכִּיר לִי אֶת הַשְּׁאֵלָה הַמַּרְגִּיזָה: “אֶת מִי אַתָּה אוֹהֵב יוֹתֵר – אֶת אַבָּא אוֹ אֶת אִמָּא?…  אָז כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּן אֲהוּבוֹת עָלֵינוּ – נִבְחַר אֶת מִצְוַת הָאַהֲבָה עַצְמָהּ – אַהֲבַת ה’!

רֶגַע אֶחָד! אֵיךְ בִּכְלָל אֶפְשָׁר לְצַוּוֹת עָלַי לֶאֱהֹב? מוֹיְשִׁי אָחִי אוֹהֵב אֲבַטִּיחַ וַאֲנִי תָּמִיד מַעֲדִיף מֵלוֹן, וְאֶצְלֵנוּ הַכְּלָל בַּבַּיִת הוּא “עַל טַעַם וְעַל רֵיחַ אֵין מָה לְהִתְוַכֵּחַ”, כָּל אֶחָד עִם מָה שֶׁהוּא אוֹהֵב, וְזֶהוּ. אֲנִי אַף פַּעַם לֹא מְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ בַּהַעֲדָפָה שֶׁלִּי. יַעֲזֹר לִי? אֲבָל עַל אַהֲבַת ה’ יֵשׁ בַּתּוֹרָה צִוּוּי מְפֹרָשׁ – “וְאָהַבְתָּ”!

אֶחָד מֵהַהֶסְבֵּרִים שֶׁמּוּבָאִים בַּחֲסִידוּת הוּא שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ לִקְרֹא. אָמְנָם לִקְרֹא אֶת הַפָּסוּק, גַּם בְּלִי נִקּוּד, יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד, אֲבָל הַמַּנְגִּינָה יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת אֶת כָּל הַמַּשְׁמָעוּת. בִּמְקוֹם צִוּוּי שֶׁ’נוֹחֵת’ עָלַי מִלְּמַעְלָה אֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ כְּאִחוּל! מָה הַדָּבָר הֲכִי טוֹב שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְאַחֵל לִיהוּדִי? שֶׁיִּזְכֶּה לְאַהֲבַת ה’!

בְּכָל לְבָבְךָ

עַד הֵיכָן מַגִּיעָה הָאַהֲבָה לַה’? חָזָ”ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ מִתּוֹךְ הַנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת שֶׁל אַהֲבָה – “בְּכָל לְבָבְךָ”, “בְּכָל נַפְשְׁךָ” וּ”בְּכָל מְאֹדֶךָ”.

 יֵשׁ לִי שְׁתֵּי אָזְנַיִם, שְׁתֵּי עֵינַיִם. גַּם יָדַיִם וְרַגְלַיִם יֵשׁ לִי שְׁתַּיִם, אֲבָל לֵב יֵשׁ לִי רַק אֶחָד. אָז לָמָּה כָּתוּב בַּתּוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת ה’ עִם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁלִּי – “בְּכָל לְבָבְךָ”? לָמָּה לֹא כָּתוּב ‘בְּלִבְּךָ’ אוֹ ‘מִלִבְּךָ’?

חֲזַ”ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ כִּי הַלֵּב שֶׁלָּנוּ בֶּאֱמֶת חָצוּי לִשְׁנַיִם. בְּחֶצְיוֹ הָאֶחָד, הַיְּמָנִי, שׁוֹכֵן הַיֵּצֶר הַטּוֹב, וְאִלּוּ בְּחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי, הַשְּׂמָאלִי, שׁוֹכֵן הַיֵּצֶר הָרַע. בָּאָה הַתּוֹרָה וּמְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ כִּי אֶת ה’ יֵשׁ לֶאֱהֹב עִם שְׁנֵי הַיְּצָרִים הַשּׁוֹכְנִים בְּתוֹךְ הַלֵּב! רֶגַע-רֶגַע, לֶאֱהֹב אֶת ה’ עִם הַיֵּצֶר הַטּוֹב אֲנִי מֵבִין. בְּעִקָּרוֹן יֵשׁ לִי חֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים, לִלְמֹד תּוֹרָה אוֹ לַעֲזֹר לְחָבֵר, אָז מָה שֶׁעָלַי לַעֲשׂוֹת הוּא לְהַגְבִּיר אֶת הַחֵשֶׁק הַזֶּה וְלִפְעֹל מִכֹּחוֹ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר, עִם כָּל הַלֵּב. זֶה נִקְרָא לַעֲבֹד אֶת ה’ עִם הַיֵּצֶר הַטּוֹב, אֲבָל מָה הַכַּוָּנָה שֶׁעָלַי לַעֲבֹד אֶת ה’ גַּם עִם… הַיֵּצֶר הָרַע?! הוּא הֲרֵי מְנַסֶּה תָּמִיד לְהַפְרִיעַ לִי!

לֶאֱהֹב אֶת ה’ עִם הַיֵּצֶר הָרַע פֵּרוּשׁוֹ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וּלְנַצֵּחַ אוֹתוֹ. בְּכָל פַּעַם שֶׁמַּגִּיעַ הַיֵּצֶר וּמְנַסֶּה לְהָסִיט אוֹתִי מֵהַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה וְהַטּוֹבָה זֶהוּ סִימָן שֶׁה’ נוֹתֵן לִי בְּרֶגַע זֶה, יַחַד עִם הַנִּסָּיוֹן, גַּם כֹּחַ לִגְבֹּר עָלָיו. “מָה הוּא עוֹמֵד פֹּה בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ? לָמָּה הוּא חוֹסֵם אוֹתִי וּמַפְרִיעַ?”. זוֹ הַהַרְגָּשָׁה בַּלֵּב שֶׁלִּי כַּאֲשֶׁר אֲנִי נִתְקָל בּוֹ. הַדְּחִיָּה שֶׁאֲנִי דּוֹחֶה אֶת הַיֵּצֶר הָרַע מְגַלָּה עַד כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב אֶת ה’.

בְּכָל נַפְשְׁךָ

כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה אוֹ מִתְגַּבֵּר וְלֹא טוֹעֵם מַמְתָּק שֶׁאֵין עָלָיו כַּשְׁרוּת מְהֻדֶּרֶת אֲנִי אוֹהֵב אֶת ה’ מִכָּל הַלֵּב, וְזוֹ מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה, אֲבָל יֵשׁ אַהֲבָה לַה’ הַרְבֵּה יוֹתֵר גְּדוֹלָה. מַהוּ הַדָּבָר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר לָאָדָם? הַחַיִּים שֶׁלּוֹ. וּמָה יוֹתֵר יָקָר מֵהַחַיִּים? ה’ בְּעַצְמוֹ. יְהוּדִי מוּכָן בְּכָל רֶגַע לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, מִשּׁוּם שֶׁאֵת ה’ הוּא אוֹהֵב יוֹתֵר מִכֹּל דָּבָר אַחֵר.

נָכוֹן, לֹא כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ הִתְבַּקֵּשׁ לְהַחְלִיט הַאִם לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפֶסֶל אוֹ לִקְפֹּץ לָאֵשׁ וּלְהִשָּׂרֵף. אֵלּוּ מִקְרִים הַשְּׁמוּרִים לַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וְלִזְמַנִּים מְיֻחָדִים, כְּמוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ אוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וּמַסְרֵקוֹת הַבַּרְזֶל, אֲבָל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לְקַבֵּל מֵהֶם דֻּגְמָה טוֹבָה עַד הֵיכָן מַגִּיעָה הָאַהֲבָה לַה’ וְלִשְׁאֹב הַשְׁרָאָה וְחֵשֶׁק לְעַצְמוֹ. אִם אֶפְשָׁר לְוַתֵּר עַל הַחַיִּים לְמַעַן ה’ הַאִם לֹא אוּכַל לְהִתְגַּבֵּר וַאֲוַתֵּר עַל הַמַּמְתָּק?

בְּכָל מְאֹדֶךָ

הַאִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר גָּדוֹל מֵאֲשֶׁר לְוַתֵּר עַל הַחַיִּים וְלִמְסֹר אוֹתָם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם? מָה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת יוֹתֵר? הָיִיתִי חוֹשֵׁב שֶׁאֵין, אֲבָל בַּפָּסוּק שֶׁלָּנוּ מוֹפִיעָה מַדְרֵגָה נוֹסֶפֶת שֶׁל אַהֲבָה לַה’ – “בְּכָל מְאֹדֶךָ”. מָה הַכַּוָּנָה שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת ה’ עִם כָּל הַ’מְּאֹד’ שֶׁלִּי?

‘מְאֹד’ פֵּרוּשׁוֹ לֹא רַק כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לִי, אֶלָּא גַּם כָּל מָה שֶׁיִּהְיֶה לִי. לֶאֱהֹב אֶת ה’ עִם הַ’מְּאֹד’ שֶׁלִּי הַכַּוָּנָה לִהְיוֹת מוּכָן לַעֲשׂוֹת עֲבוּרוֹ כָּל מָה שֶׁאֶתְבַּקֵּשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ לִדְבֹּק בּוֹ גַּם אִם יִקְרֶה לִי מָה שֶׁיִּקְרֶה. אֵין לִי שׁוּם מֻשָּׂג מָה בְּדִיּוּק יִקְרֶה אֲבָל אֲנִי מוּכָן לְהַכֹּל. אֲנִי הוֹלֵךְ לִחְיוֹת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם!

מִסְתַּבֵּר שֶׁלִּחְיוֹת כָּךְ קָשֶׁה לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר לָמוּת. רַבִּי עֲקִיבָא חִכָּה כָּל יָמָיו לְהַגִּיעַ לָרֶגַע הַגָּדוֹל בּוֹ יוּכַל לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ וְלָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. וְכָךְ הָיָה, הוּא לִמֵּד וְהֵפִיץ תּוֹרָה עַד שֶׁנֶּאֱסַר וְנִרְצַח בְּאַכְזָרִיּוּת, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא קוֹרֵא אֶת הַקְּרִיאָה הַנִּצְחִית “ה’ אֱלֹקֵינוּ ה’ אֶחָד”. אֲבָל לְאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיְתָה דֶּרֶךְ שׁוֹנָה, הוּא כְּלָל לֹא יִחֵל לָרֶגַע הַזֶּה. כַּמּוּבָן, הוּא מוּכָן הָיָה לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל רֶגַע, הוּא גַּם עָשָׂה זֹאת כְּשֶׁקָּפַץ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ שֶׁהִבְעִיר נִמְרוֹד הָרָשָׁע, אֲבָל לֹא עַל כָּךְ הָיְתָה נְתוּנָה דַּעְתּוֹ. מָה שֶׁהִטְרִיד אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ הוּא אֵיךְ אוּכַל לְפַרְסֵם אֶת שֵׁם ה’ בָּעוֹלָם? מָה עוֹד עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁעוֹד אָדָם בָּעוֹלָם יַאֲמִין בַּה’?

שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱהֹב אֶת ה’ בְּלִי גְּבוּל וּבְכָל הַ’מְּאֹד’!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי

דילוג לתוכן