מכון גל עיני
נכתב עלידי
חַג שָׂמֵחַ יְלָדִים!
אֵיזֶה מַרְאֶה מַרְהִיב! כָּל שָׁנָה אֲנִי מְחַכֶּה לִרְאוֹת אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַלֵּל וְהַקָּפַת הַהוֹשַׁעֲנוֹת. מַרְאֶה הַלּוּלָבִים הַמִּזְדַּקְּרִים וְרֵיחָם הַמְּשַׁכֵּר שֶׁל הָאֶתְרוֹגִים וְהַהֲדַסִּים מַזְכִּיר לִי שָׂדֶה מְלַבְלֵב.
שִׂיאוֹ שֶׁל הַמַּרְאֶה הַמַּרְהִיב הוּא לְלֹא סָפֵק בִּשְׁעַת הַנִּעְנוּעִים. הַיַּעַר הַמּוֹרִיק שֶׁצָּמַח לוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מַתְחִיל לָנוּעַ בְּהַתְאָמָה, כְּמוֹ בִּשְׁעַת סְעָרָה, לְכָל עֵבֶר – דָּרוֹם, צָפוֹן, קָדִימָה, מַעְלָה וּמַטָּה וּלְאָחוֹר. וְהַנִּעְנוּעַ הַזֶּה מַזְכִּיר לִי רִקּוּד הֲמוֹנִי – "אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר"!
לְהִתְפַּלֵּל עִם אַרְבַּעַת הַמִּינִים
נִעְנוּעֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל אַרְבַּעַת הַמִּינִים מַזְכִּירִים לָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ, אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ. חֲזַ"ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ כִּי הַמִּינִים בְּצוּרָתָם הַשּׁוֹנָה דּוֹמִים לְאֶבְרֵי גּוּפֵנוּ הַשּׁוֹנִים: עֲלֵי הַהֲדַס הַמְּעֻגָּלִים מַזְכִּירִים לָנוּ אֶת זוּג הָעֵינַיִם; עֲלֵי הָעֲרָבָה הַמְּשׁוּכִים אֶת הַשְּׂפָתַיִם; הַלּוּלָב הַנִּצָּב בִּזְקִיפוּת וּמִתַּמֵּר כְּלַפֵּי מַעְלָה אֶת עַמּוּד הַשִּׁדְרָה הַמְּשַׁוֶּה לָנוּ עֲמִידָה זְקוּפָה; וְהָאֶתְרוֹג הַמְּהֻדָּר אֶת הַלֵּב הַפּוֹעֵם בְּקִרְבֵּנוּ.
מַהוּ הַמְּכַנֶּה הַמְּשֻׁתָּף לְאֵבָרִים אֵלּוּ? מַדּוּעַ לֹא נִבְחֲרוּ, לְמָשָׁל, הָאֶצְבָּעוֹת?
אֵבָרִים אֵלּוּ הֵם הַשֻּׁתָּפִים הַפְּעִילִים בְּיוֹתֵר בְּעֵת הַתְּפִלָּה: הָעֵינַיִם עֲצוּמוֹת אוֹ נְעוּצוֹת בַּסִּדּוּר, הַשְּׂפָתַיִם נָעוֹת, הַשִּׁדְרָה זְקוּפָה וְהַלֵּב פּוֹעֵם בִּתְשׁוּקָה. כְּלוֹמַר, הַיַּעַר הַמִּתְפַּלֵּל שֶׁנִּצְפָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בַּחַג מְלַמֵּד אוֹתִי בְּעֶצֶם עַל עַצְמִי…
בּוֹאוּ נִצְטַיֵּד בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים וְנֵצֵא לְמַסַּע הֶכֵּרוּת עִם הַתְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ!
אֶתְרוֹג – לֵב הַתְּפִלָּה
מְסַפְּרִים עַל יְהוּדִי אֶחָד שֶׁהָלַךְ לְאִטּוֹ בַּשּׁוּק וְסָבַב בֵּין הַדּוּכָנִים, תּוֹךְ שֶׁהוּא בּוֹחֵן אֶת אֵיכוּת הַסְּחוֹרָה. וְהִנֵּה, בְּאֶמְצַע בְּדִיקַת הַתַּפּוּחִים – בּוּם! הוּא חוֹטֵף אֶגְרוֹף לֶחָזֶה. הָאִישׁ הִתְעַשֵּׁת בִּמְהִירוּת, מְסוֹבֵב אֶת רֹאשׁוֹ לְאָחוֹר וְאָז הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת עַצְמוֹ מְמַלְמֵל "סְלַח לָנוּ אָבִינוּ…". אוּפְּס, יְדִידֵנוּ מְגַלֶּה כִּי הוּא בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה וּמַכַּת הָאֶגְרוֹף הָיְתָה הַכָּאָתוֹ שֶׁלּוֹ עַל הֶחָזֶה…
הַבְּדִיחָה הַמַּצְחִיקָה-עֲצוּבָה הַזּוֹ מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַלֵּב וְהַמַּחֲשָׁבוֹת אֵינָם בִּמְקוֹמָם הָרָאוּי לָהֶם אֲנַחְנוּ מַגִּיעִים מַהֵר מְאוֹד אֶל הַשּׁוּק… הָרֹאשׁ שֶׁלָּנוּ מָלֵא בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם בְּכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת, מַמָּשׁ מַבּוּל, וְדַוְקָא כַּאֲשֶׁר אָנוּ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה הֵן מִתְגַּבְּרוֹת וְסוֹחֲפוֹת אֶת הַלֵּב אֲלֵיהֶן. כְּדֵי שֶׁהַלֵּב יִהְיֶה מְכֻוָּן לַמָּקוֹם הַנָּכוֹן עָלֵינוּ לַעֲצֹר אֶת הַכֹּל, לְהֵרָגֵעַ וּלְהִתְבּוֹנֵן. "דַּע לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד"!
רְאִיתֶם פַּעַם אָדָם שֶׁלִּבּוֹ חָדַל לִפְעֹם? אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁגַּם לֹא תִּרְאוּ אַף פַּעַם. לְלֹא יָד אוֹ רֶגֶל נִתָּן לִחְיוֹת שָׁנִים אֲרֻכּוֹת, אֲבָל לְלֹא שְׁאִיבַת הַדָּם שֶׁמְּבַצֵּעַ הַלֵּב הַפּוֹעֵם נִתָּן לִחְיוֹת דַּקּוֹת סְפוּרוֹת, אוּלַי. כָּךְ הוּא בְּדִיּוּק בַּתְּפִלָּה. אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר אֶת כָּל מִלּוֹת הַתְּפִלָּה הַכְּתוּבוֹת בַּסִּדּוּר, מִבְּלִי לְהַחֲסִיר וּלְדַלֵּג עַל אַף אוֹת, וּבְכָל זֹאת יִתָּכֵן שֶׁכְּלָל לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי. לְלֹא כַּוָּנַת הַלֵּב תִּהְיֶה הַתְּפִלָּה שֶׁלִּי כְּמוֹ מֵת, גּוּף לְלֹא נְשָׁמָה. הָאֶתְרוֹג הוּא לֵב הַתְּפִלָּה.
הֲדַס – עַל מָה לְהִתְפַּלֵּל?
שָׁמַעְתִּי פַּעַם עַל מִקְרֶה מְאֹד מוּזָר: אִישׁ אֶחָד זָכָה בַּפַּיִס! אֲנִי לֹא מְדַבֵּר עַל פְּרָס 'קָטָן' שֶׁל כַּמָּה אַלְפֵי שְׁקָלִים אֶלָּא עַל סְכוּם עֲנָקִי, שֶׁל כַּמָּה וְכַמָּה מִלְיוֹנִים. כֵּיף לוֹ, נָכוֹן? הוּא יָכוֹל לְהַפְסִיק לַעֲבֹד לְפַרְנָסָתוֹ וְלֵהָנוֹת עַד סוֹף חַיָּיו מִמַּנְעַמֵּי הָעוֹלָם. אֲבָל תִּתְפַּלְּאוּ לִשְׁמֹעַ, תּוֹךְ זְמַן לֹא אָרֹךְ הָפַךְ הָאִישׁ לְבַעַל חוֹב עָצוּם. אֵיךְ? גַּם אֲנִי לֹא כָּל כָּךְ מֵבִין, אֲבָל אוֹמְרִים שֶׁבָּרֶגַע שֶׁנִּכְנַס לְכִיסוֹ הַסְּכוּם הָאַגָּדִי הוּא אִבֵּד אֶת שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיְתָה לוֹ. מַסְלוּל חַיָּיו הִשְׁתַּנָּה לְגַמְרֵי, הוּא הִתְחִיל לְבַזְבֵּז בְּלִי שׁוּם חֶשְׁבּוֹן וְכָל הַסְּכוּם הֶעָצוּם הִתְנַדֵּף וְהָלַךְ לוֹ. מָה שֶׁנִּשְׁאַר בְּיָדָיו מִלְּבַד הַחוֹבוֹת הוּא כְּאֵב לֵב אֶחָד גָּדוֹל…
לָמָּה אֲנִי נִזְכָּר בָּאִישׁ הַזֶּה? כִּי ה' מִצִּדּוֹ רוֹצֶה לְהַעֲנִיק לָנוּ שֶׁפַע, בְּלִי גְּבוּל, וְהַזְּמַן הַנָּכוֹן לְכָךְ הוּא הַתְּפִלָּה. רַק תָּבוֹא וּתְבַקֵּשׁ. אֲבָל צְרִיכִים לִהְיוֹת חֲכָמִים וְלָדַעַת מָה לְבַקֵּשׁ. אִם הַהִתְלַבְּטוּת שֶׁלִּי הָיְתָה בֵּין מִילְיוֹן שֶׁקֶל לְסֻכָּרִיָּה אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה בְּרוּרָה לִי. אֲבָל בִּשְׁבִיל לָדַעַת מָה חָסֵר לִי בֶּאֱמֶת אֲנִי חַיָּב הַדְרָכָה, וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁחֲזַ"ל תִּקְנוּ לָנוּ אֶת נֹסַח הַתְּפִלָּה (לִפְנֵי כֵן כָּל אֶחָד הִתְפַּלֵּל בַּמִּלִּים שֶׁלּוֹ). בְּחָכְמָתָם הֵם מוֹרִים לָנוּ שֶׁמִּלְּבַד פַּרְנָסָה וּבְרִיאוּת אָנוּ זְקוּקִים לְחָכְמָה, לְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהָעִקָּר – לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה!
זֶהוּ תַּפְקִידָן שֶׁל הָעֵינַיִם בַּתְּפִלָּה. חֲזַ"ל מַדְרִיכִים אוֹתָנוּ כִּי בְּשׁוֹנֶה מֵהַלֵּב, שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת מְכֻוָּן כְּלַפֵּי מַעְלָה, "הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה". בִּזְמַן הַתְּפִלָּה הָעֵינַיִם נְתוּנוֹת בַּסִּדּוּר, דַּרְכּוֹ אָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְבּוֹנֵן עַל הָעוֹלָם וְעַל עַצְמֵנוּ מִלְּמַעְלָה וּלְחַפֵּשׂ מָה חָסֵר אֶצְלֵנוּ כְּדֵי לְזָרֵז וּלְקָרֵב אֶת הִתְגַּלּוּת ה' וּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ!
עֲרָבָה – מִי פֹּה הַמִּתְפַּלֵּל?
מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין הַשִּׂיחוֹת שֶׁלִּי עִם סַבָּא לַשִּׂיחוֹת עִם חַיִּים, הַדּוֹד הַמְּבֻגָּר מֵרַעֲנָנָה? הָיִיתִי יָכוֹל לְסַכֵּם בִּקְצָרָה וְלוֹמַר שֶׁמֶּשֶׁךְ זְמַן הַשִּׂיחָה מְבַטֵּא אֶת הַהֶבְדֵּל. עִם סַבָּא אֲנִי מְסֻגָּל לְדַבֵּר גַּם שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בְּרֶצֶף. הוּא מְעַנְיֵן וּמְרַתֵּק אוֹתִי עִם סִפּוּרִים מֵהֶעָבָר, מַחְכִּים אוֹתִי עִם נִסְיוֹן הַחַיִּים שֶׁלּוֹ וְהַמַּסְקָנוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמֶּנּוּ, וְכָל זֶה עִם חוּשׁ הוּמוֹר כְּמוֹ שֶׁל בָּחוּר צָעִיר. כְּשֶׁאָנוּ נִפְגָּשִׁים יֵשׁ לוֹ תָּמִיד אֶת כָּל הַזְּמַן בִּשְׁבִילִי, וְזֶה חוֹלֵף לוֹ בִּמְהִירוּת בְּלִי שֶׁאֲנִי בִּכְלָל שָׂם לֵב.
לְעֻמָּתוֹ, הַשִּׂיחוֹת עִם הַדּוֹד הַמְּבֻגָּר תָּמִיד קְצָרוֹת וְעִנְיָנִיּוֹת. "מָה שְׁלוֹמְךָ?", הוּא שׁוֹאֵל בְּנִימוּס וַאֲנִי עוֹנֶה בְּאוֹתוֹ מַטְבֵּעַ "בְּסֵדֶר, בָּרוּךְ ה'". אַחַר כָּךְ בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא שׁוֹאֵל מַשֶּׁהוּ עַל הַלִּמּוּדִים שֶׁלִּי וַאֲנִי גַּם מוֹצֵא שְׁאֵלָה אוֹ שְׁתַּיִם לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, רַק שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שְׁתִיקָה מְבִיכָה…
הַהֶבְדֵּל בֵּין הַשִּׂיחָה הַקּוֹלַחַת וְהַזּוֹרֶמֶת לְבֵין הַדִּבּוּר הַמְּאֻלָּץ מְלַמֵּד אוֹתִי כֵּיצַד צְרִיכָה לְהֵרָאוֹת תְּפִלָּה אֲמִתִּית. הַבַּקָּשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאָנוּ מוֹצִיאִים מִפִּינוּ בִּפְתִיחַת תְּפִלַּת הָעֲמִידָה הִיא "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח". רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּבַקָּשָׁה עֲזֹר לָנוּ לְעוֹרֵר אֶת הַלֵּב וּלְהוֹצִיא מֵהַשְּׂפָתַיִם שֶׁלָּנוּ אֶת הַמִּלִּים, כָּךְ שֶׁהַשִּׂיחָה בֵּינֵינוּ תִּהְיֶה קוֹלַחַת. אָנוּ רוֹצִים לְדַבֵּר עִם ה' בְּכֵיף וּבְחַיּוּת כָּזוֹ, שֶׁלֹּא נָשִׂים לֵב מִי מֵאִתָּנוּ מְדַבֵּר. כְּמוֹ עִם סַבָּא, הַשִּׂיחָה כָּל כָּךְ מְרַתֶּקֶת, אֲנִי מִזְדַּהֶה עִם סַבָּא וְסַבָּא קַשּׁוּב אֵלַי, עַד שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר – נִדְמֶה לִי שֶׁרַק הוּא הַמְּדַבֵּר.
לוּלָב – הַבִּטָּחוֹן בַּתְּפִלָּה
וְעַמּוּד הַשִּׁדְרָה? הוּא נִצָּב זָקוּף כְּמוֹ הַלּוּלָב וּמְבַטֵּא אֶת הַבִּטָּחוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי בַּה' בְּעֵת הַתְּפִלָּה. אוֹתוֹ בִּטָּחוֹן מְלַוֶּה אֶת שְׁלֹשֶׁת הַמִּינִים הָאֲחֵרִים. לִפְנֵי מִי עוֹמְדִים? לִפְנֵי ה'! עַל מָה מִתְפַּלְּלִים? עַל הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה! מִי מִתְפַּלֵּל? ה' יִתְבָּרַךְ פּוֹתֵחַ לִי אֶת הַלֵּב וְהַפֶּה. ה' שׁוֹמֵעַ אֶל תְּפִלּוֹתֵינוּ וּבִמְהֵרָה יְמַלֵּא אוֹתָן לְטוֹבָה!
שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל עַצְמוֹתֵינוּ!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ וְחַג סֻכּוֹת מְלַבְלֵב וְשָׂמֵחַ!
רָזִי
