ה' יתברך נטע בתוכנו את כח האהבה. אנו מעוניינים לבטא אותו, להביע את אהבתנו לאהובנו, אך לא תמיד מצליחים. לפעמים אנו רוצים לאהוב, אך כשאנו מנסים להפגין את אהבתנו התוצאה 'צולעת' – האהבה לא מסוגלת ללכת ישר, נוטה יותר מדי לכאן או לכאן, ולפעמים אפילו נופלת…
כח האהבה טעון ויסות. אנו צריכים לדעת לשלוט ביכולת האהבה שלנו ולכוון אותה. זהו כח הנצח שבחסד. המלה נצח מזכירה נצחון וכיבוש, אך נצח זה גם מלשון ניצוח – כמו מנצח בתזמורת או אדם המנצח על מלאכה מסוימת. בעוד נצחון קשור במלחמה, ניצוח זו אמנות. הנצח שבחסד הוא הכח הקיים בנו לְנַצֵחַ על מלאכת החסד והאהבה – לפתח את ה'חוש האמנותי' שידריך אותנו כיצד לבטא את אהבתנו באופן מאוזן. עלינו לחוש מתי לדבר ומתי לחשות, מתי להתקרב ומתי לשמור מרחק.
אמנות אמיתית קשורה תמיד באמונה. אכן, ספירות הנצח וההוד, המקבילות לשתי הרגליים בגוף האדם, נשענות יותר מהאחרות על חוזק האמונה שלנו. כאשר אנו מחוזקים באמונתנו כי יש קשר פנימי ועצמי בין נשמתנו ונשמת אהובנו, שדבר לא יכול להתיר אותו, הדבר נוסך בנו את השלווה והבטחון הנצרכים כדי לחוש את פעימת לב האהבה שלנו ולדעת לווסת אותה נכון.
כשהאהבה מתבטאת באופן יציב ומאוזן היא מסוגלת לפעול לאיחודנו בצורה הטובה ביותר.
תרגיל מעשי
חשבו על מערכת היחסים שלכם עם אדם אהוב בחייכם כאילו היא תזמורת קטנה, תזמורת של שני כלים. כעת שימו עצמכם בעמדת המנצח ונסו לחוש באלו רגעים ובאלו אופנים נכון לכל כלי להשמיע את נגינתו. ברגע הנכון חזרו להיות כלי והביעו את תו אהבתכם.