עסקים

מכון גל עיני  כא ניסן תשעח

קטע מהתוועדות סעודת משיח על השפעתם של בעלי תשובה מהתחום העסקי

ביום ראשון הלך לעולמו הרב אבי רונצקי. הוא היה בעל תשובה, מפקד קרבי, שנהיה ראש ישיבה ורב הראשי לצה”ל. עיקר האמירה שלו בתור רב ראשי היה שהחינוך של החילים – המורל והמוטיבציה להלחם, הרוח של הצבא – צריך להיות מסור בידי הרבנות הצבאית, ולא בידי חיל החינוך. הוא כמובן צודק, וסביב הדבר הזה היו כמה עימותים בתקופה שלו.

היה סיפור באחד המבצעים שהוא נסע בשבת להיות עם הלוחמים ולחזק אותם לפני היציאה לקרב. היו טענות כנגדו – היתכן שהרב הצבאי הראשי יחלל שבת?! הוא אמר שרב צבאי הוא כמו הכהן המשיח, שצריך להכין את החילים ליציאה לקרב ולחזק את רוחם, וזה חלק מהמבצעיות, חלק מהפיקוח נפש שדוחה שבת ביציאה לקרב. זה ייזכר לו לטובה.

שוב, עיקר הענין שלו היה שהרבנות הצבאית היא זו שצריכה לרומם את רוח החילים ולהכינם לקרב, ולא חיל החינוך. הוא לא כל כך הסתדר עם חב”ד? מילא… תזכר לו לטובה האמירה הנכונה הזו, עם כל המאבק עליה, שהחילים צריכים לינוק את רוח הקרב ומסירות הנפש מהתורה, מרבני ישראל.

בעלי התשובה המשפיעים במדינה

לא הכרתי את הרב רונצקי ע”ה אישית אבל כאשר קראתי עליו בויקיפדיה הגעתי למאמר שפורסם במעריב על 12 בעלי התשובה המשפיעים ביותר בישראל, שהוא נכלל ביניהם. מבין ה-12 שמתי לב שרובם אנשי בידור – מוזכרים שם שני אנשי צבא, הרב רונצקי ע”ה, שהוא ממש בעל תשובה, ממשפחה חילונית וכו’, ואפי איתם. הרוב המכריע הם אנשי בידור, זמרים ושחקנים או אנשי תקשורת וכיו”ב – כמו אביתר בנאי, שולי רנד, אורי זוהר, ‘פופיק’ ועוד.

אולי היינו מצפים שברשימה כזו יהיו הרבה חב”דניקים – חב”ד מדברים על להחזיר את כולם בתשובה, אז הייתי חושב שבעלי התשובה המשפיעים יהיו חב”דניקים, אבל אין שם הרבה ברשימה. יש שם את הרב עדין אבן-ישראל (איש ההגות היחיד ברשימה) ואת אורי רווח (איש תקשורת). ביחס לתנועת חב”ד זה קצת פשיטת רגל (כפי שדובר הרבה, בעיקר ביחס לקבלת עזרה נפשית, הרי כל תורת חב”ד היא תורת הנפש לעומק ובשביל מה צריך ללכת לפסיכיאטר או פסיכולוג שמטפל לא על פי חסידות!). כתוב שם בסוף המאמר שהיה אפשר לצרף עוד הרבה, והראשון ברשימה של אנשים שהיו מצרפים הוא שלמה קאליש – חב”דניק בעל עסקים (ב-12 המשפיעים ברשימה אין עוד אנשי עסקים) שהוא ידיד שלנו, תלמיד שלנו.

בכל אופן, אנחנו אומרים ש”בעלי תשובה ישתלטו על המדינה”, ואיזה בעלי תשובה? עיתון מעריב – שהוא ודאי אסמכתא חזקה… – אומר שעיקר בעלי התשובה שמשפיעים הם אנשי בידור. צריך להתבונן בענין.

השכלה–עסקים–בדור–מדינה

חשבתי שאפשר לאבחן ארבעה סוגים עיקריים של בעלי תשובה משפיעים ושל בעלי מקצוע בכלל – כאלה שעסוקים בארבעה תחומים: יש אנשים של ‘השכלה’ – מישהו שמקדיש את עצמו להשכלה, הולך לאקדמיה ללמוד או הולך לישיבה ללמוד, ומתקדם ומשפיע עם שכל טהור. יש – כמו שהזכרנו את שלמה קאליש – מי שנמצא בתחום של עסקים. יש אנשי בדור – עיקר האנשים המשפיעים לפי הכתבה בעיתון. ויש אנשי מדינה – בה נכלל כל התחום של תיקון החברה, הדאגה לכלל, כולל אנשי הצבא שהזכרנו וכיו”ב.

קודם כל, מה הגימטריא של ארבעת התחומים הנ”ל? השכלה–עסקים–בדור–מדינה עולה 961, שלמות של א–ל ברבוע. והוא שוה למשפחה היהודית הראשונה: אברהם שרה יצחק (וכן למשפחה האנושית הראשונה: אדם חוה קין הבל שת, שהם לא ברבוע, כמבואר במ”א) – אברהם בחינת השכלה (מכח החקירה שלו הוא גלה את בורא העולם, ובהמשך כתב ספר יצירה, ספר של השכלה טהורה, הנוגע גם לקדש וגם לחול), שרה עסקים, יצחק בדור-מדינה (הכלל הוא שבהקמת מדינה חדשה איש צבא נעשה ראש ממשלה, אך בהמשך, כאשר כל הממשל הופך להיות צחוק אחד גדול, כמו באמריקה, כבר אנשי בדור נעשים ראש ממשלה. לאחרונה, איש עסקים, שגם לו נטיה לבדור, נעשה שם ראש ממשלה – יצחק הוא בעצם בן שרה כנודע; יצחק בדור מדינה = 529 = תענוג = 23, חיה–חדוה, ברבוע). כשעשיתי את הגימטריא הזו שמחתי שאני לא סתם עוסק בדברים בטלים – גם הדברים הבטלים מכוונים…

יש לכוון את ארבעת התחומים האלה כנגד הספירות נהי”ם – ספירות המוטבע בנפש, הספירות של “המעשה הוא העיקר” בהן יש השפעה על המציאות:

ההשכלה היא בנצח (ענף החסד, אברהם) – סיום קו הימין, המתחיל מספירת החכמה (בחינת “אלהי אברהם”). כמו שכבר נאמר, ההשכלה יכולה להיות גם בתחום התורה, בישיבה, וגם בחכמות אחרות (ואז, אם יש בה ישות, היא מזיקה).

העסקים הם בהוד (ו”איהי בהוד”, שרה, ו”כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה”, צריך להודות לה, לקבל את עצתה, הרי היא המבינה בעסקים בכלל ובעסקי משפחה בפרט, ו”בינה עד הוד אתפשטת”). מה קורה למי שמשקיע בעסקים? הוא תמיד נמצא בסכנת פשיטת רגל – סכנה שיפשוט את רגל שמאל, רגל ההוד – כאשר “הודי נהפך עלי למשחית”. הוא יודע שהוא בסכנה ובכל זאת עושה עסקים, חשוב מאד. במכללה התורנית מוסבר שכלכלה – שהיא עסקים – שייכת לספירת ההוד.

כל תחום הבידור שייך לספירת היסוד – או שהוא פגם הברית, בדרך כלל, או שהוא תיקון הברית (כהני תרי בדחי בגמרא). בין הדמויות המשפיעות בעיתון יש מישהי שהיתה רקדנית בטן. היום היא חסידת ברסלב, כולה בקדושה ובטהרה, מה שרבי נחמן אומר היא עושה. היא היתה הולכת לחתונות לשמח חתן וכלה עד שמישהו אמר לה שהיא משמחת את החתן יותר מאשר את הכלה… היא תפסה את עצמה ועשתה תשובה. בכל אופן, היא היתה רוקדת על הבטן, בידור קשור לברית, וכשעושים תשובה מנסים לתקן את פגם הברית. יש הכי הרבה השפעה לבעלי תשובה בתחום הזה, כי תחום הברית הכי נוגע.

אנשי מדינה שייכים, כפשוט, לספירת המלכות.

ארבעת התחומים בתורה

אפשר לראות את כל ארבעת התחומים רק בתוך לימוד התורה:

יש מי שמענינת אותו רק השכלה – רק “אין עוד מלבדו”, “כולא קמיה כלא חשיב”, השכלה טהורה של חסידות ולא שום דבר אחר.

מהו איש עסקים בתורה? מי ש”עוסק בתורה” – התורה היא העסק שלו, ועסק עושים כדי להרויח. העיסוק בתורה הוא פלפול – פלפול בא מהצד האפל שבנפש, משם הקושיות (מסטרא דרע, כמבואר בזהר ואגה”ק בתניא), להאיר אותו באור גדול ולהרוויח דברים חדשים (המתגלים מתוך ההעלם שאינו במציאות – יש הרבה פלפולים שנשארים בבחינת אינו במציאות כלל, פלפולי סרק). לאחרונה אנחנו מדברים על רבי חנינא – לא רבי חנינא בן דוסא (שלפי הר”ח הנו סבו של רבי חנינא סתם), לא רבי יהושע בן חנניה – רבי חנינא בן חמא. הוא ורבי חייא היו שני תלמידים גדולים של רבי, רבינו הקדוש. פעם הם התווכחו ורבי חנינא אמר לו – מה אתה רב איתי?! “בהדי דידי קא מינצית?!” (היינו סוד המצות שאנחנו אוכלים בפסח, מצה לשון מריבה – מריבה קדושה מתוך בטול גמור, בלי משהו חמץ. והוא רמוז ממש במלה “מינצית“, “בערב תאכלו מצֹת“. שאר האותיות של “מינצית” הן יין – מצות ויין, ‘תפריט’ סעודת משיח, מיכלא דמהימנותא, מוחין דאבא, תקנת מורנו הבעל שם טוב, ו”יין המשמח”, מוחין דאמא, תקנת הרבי הרש”ב), הרי אם תשתכח תורה מישראל, ח”ו, אחזירנה בפלפולי. השיב לו רבי חייא – מה אתה רב איתי?! “בהדי דידי קא מינצית?!”, אני דואג במעשי שלא תשתכח תורה מישראל (והגמרא מפרטת את כל מאמציו ללמד תורה לילדי ישראל). הכח של רבי חנינא הוא לפלפל עד כדי החזרת כל התורה שנשכחה. המעשים של מי יותר גדולים? יחסית, רבי חייא הוא החיה ורבי חנינא הוא היחידה – לדאוג שהתורה לא תשתכח זו המשכה מההעלם שישנו במציאות, מקיף קרוב, ואילו להחזיר משהו שהשתכח הוא גילוי מהמקיף הרחוק, ההעלם שאינו במציאות. מה שהיה ידוע ונשכח חוזר יותר עמוק ללא-מודע ממה שטרם התגלה משם, והשחזור שלו מהצד האפל קשה יותר – צריך פלפול (חנינא ועוד פלפול = משה, “תורה צוה לנו משה“, הוא דלה את התורה, “דלה דלה לנו [אותו ‘לנו’ של ‘דלה דלה לנו’]”, מההעלם שאינו במציאות. “דלה דלה לנו” ועוד “תורה צוה לנו” = 962 = 37, “יחידה ליחדך”, המקיף הרחוק, ההעלם שאינו במציאות, פעמים הוי‘ ב”ה).

בכלל, על רבי חנינא יש סיפורים מענינים. כתוב שהיתה מכשפה שהתאמצה לקחת עפר מתחת רגליו. למה? אם משיגים עפר מתחת הרגלים של מישהו אפשר לכשף אותו. רבי חייא אמר לה – תעשי מה שאת רוצה, תקחי כמה עפר שאת רוצה, לא אכפת לי – “אין עוד מלבדו”. מי שחי בתודעה של “אין עוד מלבדו” כשפים לא שולטים בו (בהיותו קשור להעלם שאינו במציאות, ששם “אין עוד מלבדו”. הכשפים יכולים לשלוט רק עד מקום ההעלם שישנו במציאות).

יש אנשי בידור גם בתורה – אנשים של אגדה, שמושכת את הלב. מי שעושה הרבה גימטריאות שייך לתחום של הבידור. אמרנו שהבידור הוא היסוד – או פגם הברית או תיקון הברית. הגימטריאות הן או פגם הברית או תיקון הברית (וכידוע הווארט של רבי נחמן – קבלה בגימטריא נאוף, היינו ריבוי הגימטריאות של הקבלה, לא רק דימויי זיווגי הזו”נ שבקבלה, וי”ל דהיינו הך, שכל גימטריא הוא לעשות זיווג בין שני דברים ששוים בגימטריא, ודוק). בכל אופן, אנשי הבידור הם הכי משפיעים על הציבור הרחב (גם בתורה), הכי נוגע פגם הברית ותיקונו.

מי הם אנשי המדינה בתורה? אנשים של “דינא דמלכותא דינא” – אנשי הלכה. מי שחותר בלימוד לברר את ההלכה, וגם מאמין שההלכה צריכה להיות החוק ולהשפיע על הצבור, הוא החותר לקראת מדינת הלכה.

להתקדש לתחום שלך

למה אומרים את כל זה? בן אדם צריך לדעת למה הוא מתאים, למה עליו להקדיש את עצמו בחיים. דברנו אתמול על להתפקד ולהתקדם – יש גם ענין של להתקדש (שרש קדש הוא יקד-אש, כדרשת חז”ל, ושרש קדם הוא יקד–מים, “ימין [מים] ושמאל [אש] תפרוצי [צריך את שניהם בשביל לפרוץ, להתקדם]”). צריך להקדיש את עצמך למשהו, אי אפשר לעשות הכל. רבי אייזיק מהומיל אמר שאם לא היה מקדיש את עצמו לחסידות אלא לנגלה הוא היה גדול בתורת הנגלה כמו הש”ך והט”ז, אבל הוא בחר להקדיש את עצמו לחסידות (השכלה, לכן הוא הוא “המשכיל” של החסידות ב-ה הידיעה).

הזכרנו שגם התפקדות וגם התקדמות הן בבנין התפעל – וכך גם התקדשות. לא כל הפעלים בלשון הקדש נאמרים בלשון התפעל. הפעל הראשון בתורה, “בראשית ברא”, אינו נגזר בצורת התפעל – יש בורא ונברא, אבל לא ‘מתברא’. כתוב שלעתיד לבוא יפסקו את המלים בתורה אחרת – כך הרמב”ן אומר בהקדמתו, והדוגמה שהוא נותן היא ש”בראשית ברא“ יהיה אפשר לקרוא גם “בראש יתברא“, גם שרש ברא יופיע בבנין התפעל (יהיה אפשר לברוא את עצמך מחדש, יש מאין ואפס המוחלט, כאשר הבריאה הזאת תלויה בראש, במוחין דגדלות ב’ דאבא כו’, פנימיות אבא פנימיות עתיק), פלאי פלאות! אבל היום לא כך.

שוב, צריך לזהות את התפקיד שלך, להקדיש את עצמך אליו ולהתקדם בו אל היעד. תפקיד ופקודה הולכים יחד – חסיד שמחפש תפקיד גם מקבל פקודה מהרבי (וכנ”ל בענין נשיאת ההפכים של תפקיד התפור עליך באופן אישי וקבלת פקודות מהמפקד). אשרי מי שהפקודה שלו לכתחילה היא “יתבונן מה רוצה באמת”, וכאשר מקבל פקודה מפורשת הוא מרגיש שהיא מתאימה לתפקיד עמו הוא מזדהה. כאשר מקבלים פקודה אפשר גם להרגיש – לא כל אחד, אבל מי שעבד על עצמו קצת, זכך את עצמו קצת, כי אחרת מרמה את עצמו לגמרי – אם היא מתאימה באמת לתפקיד שלי או לא.

בעל תשובה פקח (לפי הבעל שם טוב המצוה הראשונה היא להיות פקח – שרש פקח ושרש פקד קרובים זה לזה, אין לפקפק בהם ובעצם הם חד, סוד שלם וחצי) מקבל פקודה מהרב שלו וצריך, יחד עם קבלת עול, לחוש (תחושה עצמית יחד עם אמונת חכמים, שוב נשיאת הפכים, וכמבואר בענין “פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשֻרו”, שצריך להיות גם פתי וגם ערום, פתי–ערום = 806, אל פעמים הוי‘, “[אשר ברא אלהים] לעשות“, חותם מעשה בראשית. “לאשרו” אותיות “לראשו עטרת פז”, וד”ל. יחוד זה בנפש שייך בפרט לעבודת ימי ספירת העומר, המשכת מוחין ללב. ראה ביאור הצ”צ לתניא פרק יח בענין “ניכרין דברי אמת” ו”פתי יאמין לכל דבר”) שהיא באה ממקום של ראש ישר, א גלייכע קאפ – פוגע בי ישר, בול מה שבאמת עלי לעשות. כאשר הפקודה מסתדרת בראש ישר עם התפקיד מקבלים השראה (מעין הארה של נשמה יתירה) להתקדש אליה ולהתקדם בה, להשפיע על המציאות ועד ל”קער א וועלט היינט”.