ואל אשך תשוקתך
ו׳ באלול תשפ״דמסירת האשה כח תשוקתה לבעלה
וְהִנֵּה “בִּינָה יְתֵירָה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ“ [וצריך להבין, למה אשה התברכה ומחוננת בבינה יתירה, יותר מן האיש], וְעַל כֵּן “אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ“, שֶׁהִיא מְעִירָה [מעוררת] אֶת רְצוֹן בַּעְלָהּ [על כך כתוב “איזוהי אשה כְּשֵׁרָה? – אותיות כְּשָׂרָה – העושה רצון בעלה”[שכח], שעושה ומעוררת את הרצון של בעלה] (עֲטָרָה וְכֶתֶר כַּנ“ל) לָשׁוּב אֶל ה‘ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב תָּמִים, בְּסוֹד “וְאֶל–אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ“. וְכֵן הִתְגַּלּוּת הָאֹשֶׁר – הָאֱמוּנָה וְהַתַּעֲנוּג שֶׁבְּכֶתֶר עֶלְיוֹן כַּנ“ל – בְּאִמָּא דַּוְקָא, וְנִקְרֵאת “אַהֲבָה רַבָּה בְּתַעֲנוּגִים“.
הפסוק אומר “ואל אישך תשוקתך”[שכט]. הכלל החשוב בהשפעה הוא, שכל אחד משפיע את עצמו. כאשר הקב”ה נתן את התורה הוא נתן את עצמו בתוך התורה – אנכי ראשי תבות “אנא נפשאי כתבית יהבית”[של]. כך כאשר רבי, צדיק אמיתי, נותן – הוא נותן את עצמו. הדבר הכי גדול בין אחד לשני הוא שהאחד נותן את עצמו לשני. מה האשה נותנת לבעל? מה יש לה שאין לבעל? יש לה תשוקה. הבעל הוא מים, האשה היא אש ולכן הכח העצמי שלה הוא תשוקה עצומה להתעלות, יותר מאשר לאיש. איש הוא משפיע, כטבע המים לרדת. חתן לשון “חות דרגא”[שלא], לרדת, ואילו כלה לשון כלות הנפש ב’רצוא’. את התשוקה היא נותנת לבעל. פרוש הפסוק “ואל אישך תשוקתך” בהקשר זה הוא, שהיא הנותנת את תשוקתה לבעלה.
מהי התשוקה שהיא נותנת לו? התשוקה אל ה’, תשוקה לשוב בתשובה. אשה טובה היא אשה שמעוררת רצון אצל הבעל לחזור בתשובה. אשה טובה עושה תמיד שבעלה יהיה בעל תשובה. לכך קוראים “אשת חיל עטרת בעלה”[שלב], וזוהי “בינה יתירה”[שלג]. בינה היא תשוקה וגעגועים, שלה יש יותר מאשר לו, והיא משפיעה אותם אליו. כך גם מתגלים בה יותר עונג ואמונה, שגלויים בבינה נקרא ‘אהבה רבה בתענוגים’.