פיזיקה

ד אדר תשעח מכון גל עיני

מתוך סדרת שיעורי הצד האפל והמואר

סוד תופעות הטבע של הירח

התבוננות בנפלאות הבריאה

צריך להתבונן בנפלאות הטבע, ללמוד מהן וללמד אותן. ב”שיחות לנוער” הרבנית עצמה כתבה את המדור של “נפלאות הטבע”. הרבי מאד עודד את לימוד הנפלאות הבריאה (כמו שכותב הרמב”ם[נה]). זו נקודת גלות עמוקה שהמדע מפריד בין השכל של מדע להרגשת נפלאות הבריאה. כעת נדבר על שתי תופעות מופלאות – נשיות – ביחס לירח.

הצד הרחוק של הירח

אנחנו מדברים לאחרונה[נו] על היחס בין הצד המואר והצד האפל בנפש (ובמציאות כולה). בירח הנושא של צד מול צד מואר מתבטא בשתי תופעות, שהרי לירח 2 צדדים, הצד הקרוב והצד הרחוק, שאינם זהים לאפל ולמואר המופיעים במהלך החדש בצד הירח הקרוב אלינו.

הירח מסתובב סביב עצמו במשך חדש, כפי שהוא סובב סביב כדור הארץ. אחד הדברים המדהימים שה’ ברא הוא הסינכון בין סבוב הירח סביב עצמו לסיבובו סביב כדור הארץ. מכיון שהירח מסתובב סביב עצמו באופן איטי מאד, בעוד כדור הארץ מסתובב סביב עצמו פעם ביום, נוצר מצב בו על כדור הארץ תמיד רואים את אותו צד של הירח. יש את הצד הקרוב של הירח, שהוא היחיד שאנחנו רואים, והצד הרחוק של הירח שלעולם איננו יודעים – הצד הלא-מודע (לנו) של הירח.

הירח מבטא תודעה. בצד הקרוב של הירח יש את כל 28 שינויי העתים, שינויים של אור ואפלה. בצד הקרוב יש מצבים יחסיים של אור ואפלה. לכל אישיות יש שני צדדים – צד מואר וצד אפל. שני הצדדים באים מהתודעה שלנו. כל אחד הוא גם מואר וגם אפל. האתגר שלנו הוא לכבוש יותר ויותר אזורים מהצד האפל ולהפוך אותם למואר – מואר במודעות לה’, זאת תכלית חיינו שהיא הבאת גאולה. אכן, גם אם נאיר את כל הצד הקרוב של הירח, עדיין לא נגענו בצד הרחוק שלו – שהוא לא-נודע לחלוטין, כמו ארץ אחרת. חושבים שהגיעו לירח, אבל יש משהו בלתי-ידוע לחלוטין בצד הרחוק של הירח.

יש עוד תופעה פיזיקלית חשובה בנוגע להבדל בין הצד הקרוב והרחוק של הירח: לירח יש קרום (crust). ומה שידוע היום במדע שבצד הרחוק הקרום הוא בעובי של 30 מיל יותר מהצד הקרוב של הירח. באידיש אומרים גראב – גס. הצד הרחוק של הירח הוא הרבה יותר גראב מהצד הקרוב של הירח. אם הירח הוא המודעות שלנו, בצד הקרוב של הירח יש פוטנציאל קרוב לגלות אותו, אבל הצד הרחוק הוא משהו שאי אפשר להגיע אליו – אלא אם כן נמציא ‘חללית פסיכולוגית’ על מנת להגיע אליו. הרבה יותר מענין להגיע אליו, פסיכולוגית, אבל אין דרך. הוא אפל ומאד גראב. כשהמדענים מעלים השארות, הם אומרים שאולי הירח הוא הרכבה של שני גופים, שאחד יותר עדין והשני יותר גראב, ובאיזה אופן הם התחברו – השם חיבר אותם יחד. אלה שני חלקים – מודע (בכח על כל פנים) ולא-מודע (לחלוטין).

דמיון המודעות (הסבילה) ללבנה, מנין המח (הפעיל) ללבנה והתחדשות האמונה כלבנה

לכך התכוונו כשאמרנו קודם שאנחנו דומים ללבנה – אנחנו קודם כל דומים ללבנה, לכן אנחנו מונים ללבנה ואנחנו עתידים להתחדש כמותה, זו האמונה שלו.

המודעות שלנו דומה ללבנה. מהי מודעות? היא עדיין לא אינטליגנציה פעילה אלא תפיסת עולם. ה’ ברא את הירח כסמל שמשקף את המודעות שלנו – המודעות דומה ללבנה. הלבנה – על שני צדדיה – היא דימוי מושלם למודעות האנושית, בכך אנחנו דומים ללבנה.

אבל יש לנו גם אינטליגנציה פעילה, בה אנחנו מונים ומחשבים – “מונים ללבנה”, מחשבים חודשים כדי לחיות לפי התורה. מה ההבדל בין מודעות ומח (mind)? צריך לעשות משהו, לפעול משהו, במח, לא רק להיות מודע. אנחנו גם מונים ללבנה – בשכל הפעיל שלנו.

בסוף אנחנו עתידים להתחדש כמותה – אז תתגלה האמונה המוחלטת שלנו, שבאה מהראש העליון שבכתר. האמונה שלנו היא העתיד – העתיד הוא התגלות ה’ בנו, בעולם שלנו, בבתים שלנו, במשפחה שלנו, הארת אור ה’ במקדש ומהמקדש לכל העולם. זו האמונה שלנו, שאנו עתידים להתחדש כמותה.

זהות הגודל הנראה של השמש והירח

יש עוד תופעה מדהימה ביחס הלבנה לשמש, שאין שום הכרח פיזיקלי מאחוריה – מנפלאות הטבע המושלמות: לפי המדע, הירח קטן 400 פעמים מהשמש, באופן פיזי. למה כאשר אנחנו מסתכלים על ירח מלא הוא נראה בגודל זהה לשמש היום? ברור שהירח קטן מהשמש, אז למה הוא נראה באותו גודל? כי היחס בין מרחק השמש מהארץ למרחק הירח מהארץ זהה ליחס בין גודל השמש לגודל הירח. אין סבה ידועה לתופעה הזו, אבל ה’ עשה זאת כדי שהשמש והירח יופיעו לעינינו באותו גודל.

מהו הגודל הזה? את השמים הסובבים אותנו מודדים כמעגל של 360 מעלות. שנת השמש היא 365 ימים ושנת הירח היא 354 ימים, כך שהממוצע שלהם הוא בערך 360, ולכן קבעו 360 מעלות בעיגול. הגודל הזה של השמש והירח בשמים הוא חצי מעלה במעגל הרקיע. מה משמעות המספר הזה, אחד חלקי 720. המלה הראשונה בתורה היא “בראשית”. הטקסט הקלאסי הבסיסי של הקבלה הוא הזהר ותיקוני הזהר, וספר תיקוני הזהר מפרש את צירופי המלה הראשונה בתורה. כמה צירופים יש לשש אותיות שונות? שש בעצרת (שש כפול חמש כפול ארבע כפול שלש כפול שתים כפול אחד) – 720. זהו הבסיס של תיקוני הזהר, שלמלה הראשונה בתורה, “בראשית”, יש 720 צירופים. גודל השמש והירח הוא בדיוק צירוף אחד מתוך 720.

לקוי חמה ולקוי לבנה

איפה זהות הגודל של השמש והירח משתקפת בטבע? בדבר מאד חשוב – שידוע עוד מהזמן העתיק, מתחילת התודעה האנושית הפעילה, המונה פעולת גרמי השמים – ליקוי חמה וליקוי לבנה. אם השמש והירח לא היו באותו גודל בשמים, לא היה מתרחש ליקוי. ליקוי חמה הוא כאשר הירח עומד בין כדור הארץ לשמש, וליקוי לבנה כאשר כדור הארץ בין השמש לירח.

ליקוי חמה יכול להופיע רק בראש חדש – כאשר הירח מפנה אלינו רק את הצד האפל שלו, וכולו מול השמש. מכיון שהצד האפל מופנה אלינו, בליקוי חמה לא רואים את תנועת הירח אלא רק את העלמות השמש. ליקוי חמה מתרחש כאשר שלשת הגופים עומדים בשורה אחת – כאשר הדבר קורה בראש חודש הירח יכסה את השמש. שוב, אין סבה לכך שיש להם אותו גודל.

אם קורה הפוך, שהארץ עומדת בין השמש לירח והם בדיוק עומדים בשורה אחת – אז יש ליקוי ירח. ליקוי ירח – שיותר מצוי – יכול לקרות רק בט”ו לחדש, “סיהרא באשלמותא”. כשהירח חשוך הוא הכי קרוב לשמש. כשהצד הרחוק מקבל מקסימום שמש הצד הקרוב חשוך עבורנו לגמרי. הפוך בירח מלא – הצד הקרוב מואר כולו, והצד הרחוק הכי רחוק מהשמש והכי חשוך ואנחנו רואים ירח מלא.

קור הירח

דבר חשוב נוסף לגבי הירח הוא שהירח הוא קר מאד – יש גידולי שדה שגדלים רק באור הירח הנקראים “גרש ירחים”[נז]. דברנו קודם על ההבדל בצבע בין אור השמש לאור הירח, ויש גם הבדל בטמפרטורה – אור השמש חם ואור הירח קר.

הזכרנו את הפסוק “מונה מספר לכוכבים לכֻלם שמות יקרא” – פסוק שמתחיל ב”מונה” ונגמר ב”יקרא”. יקרא הוא לשון קריאה, אבל כולל אותיות קר. בפורים, אליו אנו מתקרבים, אומרים “ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר”[נח]. את המלה “יקר” דורשים חז”ל גם כלשון קריאה[נט], ויש בו גם משהו קר. יש משהו קר בירח (עליו נאמר “וירח יקר הֹלך”[ס]) – הוא מאד קר, יותר קר מאשר פלוטו למשל. הוא כמעט האפס המוחלט, כל כך קר. צריכים בגדים באמת חמים אם רוצים לנסוע לירח. אבל יש משהו טוב בקור הזה, משהו בעל ערך – משהו “יקר”.

 מה ההבדל בין מח ללב? אחד ההבדלים שכתובים בתניא הוא שהמח הוא כמו מים והלב כמו אש – מים קרים בעצם והאש חמה בעצם. אור קר הוא אור אינטלקטואלי גדול. שיטת חב”ד היא בעד אָן-התפעלות – כשמשהו ידוע באופן ברור אין ממנו התפעלות. התפעלות היא ממשהו לא צפוי, אבל כשאנחנו לגמרי קשורים במודעות שלנו למשיח ולגאולה – שהם בפשיטות אצלנו – אין לנו התפעלות. זאת קרירות חיובית – הכל ברור לחלוטין ואין צורך להתפעל.

הירח ומגלת אסתר–אסתהר

ארבע המלים “אורה ושמחה וששון ויקר” מקבילות לארבע מצוות פורים[סא] – “אורה” היינו מקרא מגלה, התורה של פורים; “שמחה” היא סעודת ומשתה פורים עד דלא ידע; “ששון” היינו משלוח מנות, קשר בין חברים; ו”יקר” היינו מתנות לאביונים, “כל הפושט ידו נותנים לו”[סב] בלי לבחון אם הוא באמת עני. יש משהו מאד “יקר” במדרגה הרביעית.

בכל התנ”ך המלה היא “אור”, משהו מאד מיוחד רק כאן – “אורה” בלשון נקבה. האור של פורים הוא קריאת המגלה, שנקראת על שם אסתר המלכה, לא ‘מגלת מרדכי’ אלא “מגלת אסתר”. מאיפה באה אסתר? צריך לחיות עם הזמן, והדמות הכי מזוהה בתנ”ך עם הירח היא אסתר[סג]. בקבלה כל הנשים מזוהות עם הירח, בפרט רחל אמנו שהיא המלכות, אבל יש אחת שנקראת על שם הירח – אסתר היא אסתהר[סד]. האור שלה, מגלת אסתר, הוא אור נשי – לכן הוא נקרא “אורה” ב-ה.

ב”אורה ושמחה וששון ויקר” המלה הראשונה היא “אור” והאחרונה היא “יקר”, שקשורה לאור. בזכריה כתוב שהאור העתידי נקרא “אור יקרות”[סה] – יקר הוא גם יקר וגם קר וגם לשון קריאה – אחרי המנין (“מונה מספר לכוכבים”) קוראים בשם (“לכֻלם שמות יקרא”). “אור יקרות” הוא אור הירח, לא אור השמש – מודעות הנשמה המשיחית, ניצוץ משיח שבכל אחד מאתנו, שכאשר הוא מתמלא בא המשיח העתידי. “אור יקרות” הוא יחוד של “אורה… ויקר”, שבמצוות פורים היינו קריאת המגלה ונתינת מתנות לאביונים, שצריך להיות יותר מאשר כל השנה, “מעות פורים”.