פיזיקה

יח תשרי תשעח מכון גל עיני

הקבלת ארבעת המינים לתכונות הפיזיקליות: כח החזק (הדס), כח החלש (ערבה), כח החשמל (לולב), כח המשיכה (אתרוג).

איגוד ארבעת הכחות

מתבקש להקביל את ארבעת המינים לארבעת הכחות בטבע (מסתמא כבר דובר בעבר). יש ארבעה כחות, כנגד י–ה–ו–ה: הכח החזק, הכח החלש, כח החשמל וכח המשיכה[קכא]. השיעור היה לכבוד הערבות, ויש כאן רמז נפלא: “וערבי נחל” בגימטריא הכח החלש. עיקר החידוש, שידוע היום שיש שלשה כחות שניתן לחבר ביניהם, אבל עיקר החידה והתעלומה שאי אפשר לחבר את הכח הרביעי – שלשה אגודים יחד ואחד נפרד.

יש מחלוקת בין הפוסקים האם אדם יוצא ידי חובת ארבעת המינים אם מחזיק את כולם יחד ביד ימין. יש מי שאומר שלא יוצא, שפסול, וחייב להחזיק את האתרוג בשמאל. יש מי שאומר שהעיקר הוא האיגוד, ואם מאגד את שלשת מיני הלולב יחד בפני עצמם והאתרוג עמם באותו יד אך לא מאוגד זה בדיעבד בסדר. גם מי שאומר שבסדר – לא יכול להיות אגוד. אנחנו נוהגים, כדי לצאת כל הדעות, להפריד ביניהם לחלוטין – שלשה יחד ביד ימין ואחד בנפרד ביד שמאל. אם כן, כל המצוה של החיבור ביניהם – לחבר את שתי הידים – היא החלום-היעוד של המדע, להגיע לתיאוריה המאוחדת של כל הכחות.

“ערבי נחל” – כח החלש

אנחנו תמיד מסבירים שבארבעת הכחות כח החזק וכח החלש הם שני כחות נסתרים – שעד הזמן האחרון לא ידעו מהם כלל, כי פועלים רק בזעיר אנפין, בתוך האטום, גרעין האטום – הם “הנסתרֹת”. כח החזק הוא ה-י וכח החלש הוא ה עילאה. הכח האלקטרומגנטי – בעיקר האור – הוא ה-ו, כבר שייך ל”והנגלֹת”, שני הכחות שגלויים לנו, אור וכבידה. לגמרי פשוט שהאתרוג הוא הארץ, כח המשיכה, גרוויטציה, אבל המצוה (כל מצוה היא חידוש) היא לחבר אותו לשלשת האחרים.

לעניננו, העיקר הוא שכפי שתמיד מסבירים כח החלש הוא ה עילאה, שהאריז”ל אומר שהוא הערבות – ואם כן הגימטריא מכוונת ומופלאה ביותר, ש”וערבי נחל” עולה כח החלש[קכב].

התכונות הפיזיקאליות של ארבעת המינים

לפי זה, ההדסים הם הכח החזק, שעיקר פעולתו לחבר יחד בגרעין האטום את רכיבי הפרוטונים והנויטרונים. פעם חשבו שכל אחד מהם פשוט, אבל יודעים שכל אחד מהם מורכב משלשה דברים יותר קטנים, קווארקים, והכח החזק מחבר אותם, וגם מחבר בין הפרוטונים והנויטרונים עצמם בתוך הגרעין, אבל עיקר הכח שלו לקחת את שלשת הקווארקים ולהדק אותם לפרוטון. ממש מתאים להדס שהוא שלשה עלים שיוצאים מקן אחד. נוהגים להרבות בהדסים כי יש אטומים עם הרבה פרוטונים.

הערבות הן הכח החלש שגורם לפירוק בתוך האטום – עושה beta-decay, לוקח נויטרון ומפרק אותו לפרוטון ואלקטרון ואנטי-נויטרון. מזה מתחיל כל הפירוק של רדיו אקטיביות ואורך-חצי-חיים. בדיוק מתאים לערבה, כי היא סוג של כח אנטרופי, שהכי מהר מתייבש ואובד-חולף. לא אמרנו, אבל פשט – המלה המקבילה לערבה בחז”ל היא חילפא. צריך לומר שזהו סוג שמחליף את הערבה, לא הערבה, אבל יותר לעומק חילפא מבטא את הכח החולף שיש בתוך הערבה, שצורתה עוברת מהר.

הברכה על הלולב היא על הכח הכי גלוי לעין – הכח האלקטרומגנטי, שהוא בעצם האור (“תורה אור” – אמרנו שהלולב רומז לתורה – כולם הולכים אחרי האור, אחרי הלולב). יש משהו בלולב שהוא כמו קרני לייזר, אור מכוון – כמו חרב, וקטור, כח המכוון. צריך לשמור שהלולב לא יפתח, שישאר מכוון. גם צריך לשמור שהלולב לא יגע בסכך הסוכה, שלא יעשה ‘קצר’ חשמלי. צורת הלולב היא ה-ו של שם הוי’, סוד הקו, “אז יבקע כשחר אורך”[קכג], ועליו מברכים – כמו ברכות השחר. אם יש לך אתרוג גדול צריך להזהר שלא יפול – יש כח המשיכה של הארץ.

ולסיכום:

“לולב אחד אתרוג אחד” – אחד המנוי ואחד שאינו מנוי

הזכרנו את מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא כמה לוקחים. אנחנו פוסקים, בלשון המשנה: “שלשה הדסים שתי ערבות לולב אחד אתרוג אחד”. ביד אחת מחזיקים שלשה-שתי-אחד יחד, הם ה-ו קצוות (לפי ההקבלה של הדסים לחסד-גבורה-תפארת, ערבות לנצח והוד ולולב ליסוד), וכעת הקבלנו אותם לשלשת כחות הטבע. אפילו בחכמת המספרים רואים שיש פה שני סוגים – ה”אחד” של שלשה-שנים-אחד הוא “אחד המנוי”, “לולב אחד”, אבל יש עוד “אחד”, “אתרוג אחד”, על דרך “חד ולא בחֻשבן”, אחד שאינו מנוי. איפה יש 1-1-2-3? התחלת סדרת פיבואנצ’י, שאנחנו קוראים לה ‘סדרת האהבה’. כל סדרת האהבה שלנו קשורה למינים. בכל אופן, ה”אחד” של הלולב אינו ה”אחד” של האתרוג – ה”אחד” של האתרוג הוא נפרד, “לא בחֻשבן” של אחד-שנים-שלשה המנויים יחד.

יחוד ה‑7 וה‑13 בארבעת המינים

“שלשה הדסים” = הוי‘ פעמים כט, חן פעמים אחד, חן פעמים חן במספר קטן. “שתי ערבות” = “לישועתך קויתי הוי‘”, פסוק מאד חשוב. “שתי ערבות לולב אחד” עולה 1469, סכום 13 מספרי השראה הראשונים, 13 (מספר ההשראה ה-3) כפול 113 (מספר ההשראה ה-8). הכל יחד, “שלשה הדסים שתי ערבות לולב אחד” הוא כפולת 13 (אחד, היינו “אחד המנוי”) – 13 פעמים 171 (חי במשולש) – זה כל מה שלוקחים ביד ימין. ביד שמאל מחזיקים “אתרוג אחד” שעולה 623, כפולת 7, ז פעמים גוף. הווארט הוא שביד ימין מחזיקים כפולת 13, זכר, וביד שמאל מחזיקים כפולת 7, נקבה[קכד]. 89 ועוד 171 – שני המכפילים – עולה 260, י פעמים הוי‘. מחזיקים 13 בימין ו-7 בשמאל והמגמה-המצוה היא לחבר אותם – לגלות את האחדות שבטבע, הווארט של ארבעת המינים. לפי מאמר הרבי הרש”ב מתרע”א האחדות הזו היא ממש בתוך האין סוף, והוספנו שמתגלה בעיקר בזכות שתי הערבות.