נגינה

 מכון גל עיני כה אלול תשעז

לחיים לחיים,  מזל טוב לשמואל, לכל המשפחה, לכל הידידים, לכל עם ישראל, שתהיה שנה טובה ומתוקה. שמואל בגימטריא שנה טובה, הוא מבשר לנו את השנה הטובה והמתוקה עם השירה שלו, עם הנשמה שלו, הנשמה החמה. הבעל שם טוב היה שם את היד על הלב של ילד יהודי ומברך אותו שיהיה יהודי חם. שמואל שלנו הוא יהודי חם והוא מבשר לנו שנה טובה ומתוקה.

נוהגים לתת סימנים לפני השנה החדשה, וכעת צריכים לבחור סימן ששייך לבר מצוה: המצוה המיוחדת של בר מצוה היא מצות תפלין. תשע"ז בגימטריא "והיו לטטפת בין עיניך", תפלין של ראש. בתפלת חנה היא פותחת "רמה קרני בהוי'", פסוק שהולך על משיחת שמואל את דוד מלכא משיחא, "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו". אם כן, שמואל הוא הכח למשוח את מלך המשיח. זה קשור לתפלין של ראש – כתוב שדוד עצמו הוא תפלין של יד, והרמז ש-דוד בגימטריא יד, אבל שמואל הוא התפלין של ראש, מתאים לרמז שתשע"ז עולה "והיו לטטפת בין עיניך".

משה ואהרן – תפלין מצד המניח ומצד הקורא

חז"ל אומרים ששמואל שקול כנגד משה ואהרן. דבר עצום, שלא נאמר כמותו על אף אחד, שהוא גם כמו משה רבינו וגם כמו אהרן הכהן, שקול כנגד שניהם יחד. ידוע שיש חסידים גדולים, וגם הרביים, שמניחים ארבעה זוגות תפלין. אנחנו, היהודים הפשוטים – וגם שמואל – מניחים שני זוגות, תפלין של רש"י ותפלין של ר"ת. בכל אופן, יש שתי דעות מה סדר הפרשיות בתפלין של ראש, האם הוא לפי המניח או לפי מי שרואה אותו, קורא את הפרשיות לפי הסדר. לכן מי שנוהג להניח ארבעה זוגות תפלין קודם כל מניח תפלין של רש"י, אחר כך הוא מוריד את התש"ר של רש"י ושם את התפלין של שמו"ר, כי הם באותו סדר כמו רש"י (ולכן ביד הוא לא צריך להחליף, שם ממש אותו סדר) רק הפוך, אחד לפי המניח והשני לפי הקורא. אחר כך, אותו דבר לגבי רבינו תם, הוא מניח ר"ת ואחרי שהוא גומר להניח ר"ת הוא מוריד רק את התש"ר, משאיר תש"י, ושם תש"ר של ראב"ד, שהם כמו ר"ת רק בסדר הפוך, אחד לפי המניח ואחד לפי הקורא.

ככה אפשר להסביר את הסוד של שמואל, שהוא התפלין של ראש, שקשור לראש השנה. לכן ביום הראשון של ראש השנה קוראים על לידת שמואל, עם שירת חנה, עם "רמה קרני בהוי'" ועם הסיום של "ויתן עז למלכו", שצריך לכוון במיוחד בשנה הזו, שנת ע"ז, הסיום-החיתום, "הכל הולך אחר החיתום", של הפטרת ראש השנה, "ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו".

מה פירוש ששמואל שקול כנגד משה ואהרן? חז"ל אומרים בפירוש שלאהרן הכהן היה מקום בין המצנפת לציץ בו הוא מניח תפלין של ראש – רואים שאהרן הוא בחינת המניח. מה ההבדל בין המניח לבין הקורא מבחוץ? בלשון החסידות זה ההבדל בין אוא"ס הממכ"ע, הגברא, השכינה, לבין אוא"ס הסוכ"ע, החפצא, קוב"ה שקורא מבחוץ. אהרן הוא לפי סדר המניח ואילו משה רבינו הוא הקורא. כתוב "ויקרא אל משה", שה' קורא למשה, וזה גם עושה את משה קורא – הוא קורא לכולם (וקורא את כולם, מגלה את מצפוני הלב של כולם על מנת לתקנם). הצדיק, משה רבינו שבדור, ממשיך את גילוי הסוכ"ע. לכן שמואל, שהוא התפלין של ראש, שקול כנגד שניהם – קודם תפלין של רש"י ואז שמו"ר ואז ר"ת ואז ראב"ד.  מי שמניח ארבעה זוגות יש לו ששה בתים, שנים של יד וארבעה של ראש[ב]. התש"ר, בחינת שמואל, הוא ענין ההתכללות – "שתים שהן ארבע" – שעל ידי המשכת מוחין עליונים, סוד המשיחה שעל ידי שמואל.

"והיו לטטפת בין עיניך" – מעלת ה"שוב"

זו הווארט והברכה ששמואל שלנו מבשר לנו כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. והרמז, הגימטריא של תשע"ז היא "והיו לטטפת בין עיניך". נבקש כעת מהמנגנים שלנו את אחד מעשרת הניגונים של אדה"ז, שהוא "כאיל תערוג על אפיקי מים, והיו לטטפת בין עיניך". החסידים לא הבינו את הקשר בין שני חלקי הפסוקים השונים. המשפיע רבי שמואל גרונם (גם שמואל) הסביר שהניגון הזה הוא בסוד "רצוא ושוב". מתי אדמו"ר הזקן היה שר את הניגון הזה? כתוב שהיה שר אותו כאשר היה מתהלך בביתו, עולה ויורד במדרגות. למה? כי יש לו דופק החיים, הדופק של עצם הנשמה, ש"גאט איז אלץ אלץ איז גאט". הוא בטא את ה"רצוא" ב"כאיל תערוג על אפיקי מים" ואת ה"שוב" וב"והיו לטטפת בין עיניך".

היות שזו שנה של "והיו לטטפת בין עיניך" רוצים בעיקר את ה"שוב", את ביאת המשיח פה למטה מעשרה טפחים. תפלין של יד הם כנגד הלב, ה"רצוא" מלמטה למעלה, והתש"ר הם כנגד המח, למעלה, ב"שוב" מלמעלה למטה. שוב, שמואל הוא שנה טובה, הוא תפלין של ראש, גם של רש"י (שיכול לכוון בהם גם שמו"ר) וגם של ר"ת (שיכול לכוון בהם גם ראב"ד, "במקום מחשבתו של אדם שם הוא נמצא ממש"). צריך להזכיר את מאמר רבי אליעזר הגדול ש"וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך" "אלו תפלין שבראש", דווקא שבראש (ששם עיקר סוד ההתכללות כנ"ל, ומכח ההתכללות להאיר את האור, גילוי האלקות, חוצה, עד ש"ויראו ממך"), ושנזכה לביאת המשיח כאן למטה.

נגנו "כאיל תערוג" של אדה"ז.