סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים

הַפַּעַם, יְלָדִים, נְדַבֵּר עַל הַנּוֹשֵׂא אוּלַי הֲכִי חָשׁוּב בָּעוֹלָם!
לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה אָנוּ שׁוֹמְעִים דִּבְרֵי הַקְדָּמָה שֶׁבָּאִים לְהַזְכִּיר לָנוּ מִי אָנוּ וּמָה מַטְּרָתֵנוּ: “…וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ…”. שְׁנֵי פְּסוּקִים קְצָרִים שֶׁאוֹמְרִים הַכֹּל! עוֹד לִפְנֵי שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לְמַרְגְּלוֹת הַר סִינַי, עוֹד לִפְנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים. לִפְנֵי הַכֹּל, ה’ יִתְבָּרַךְ טוֹרֵחַ וּמַדְגִּישׁ, שֶׁלַּתּוֹרָה שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהוֹרִיד יֵשׁ כְּתֹבֶת מְיֻחֶדֶת – עַם יִשְׂרָאֵל!
חֲתִיכַת אֱלֹקוּת
מְסֻפָּר כִּי כַּאֲשֶׁר הָיוּ הַחֲסִידִים, תַּלְמִידֵי אַדְמוֹ”ר הַזָּקֵן, מַצְלִיחִים ‘לָצוּד’ נְשָׁמָה חֲדָשָׁה וּלְקָרֵב יְהוּדִי לְדֶרֶךְ הַחֲסִידוּת, הוּא הָיָה עוֹבֵר עַל יָדָם ‘טִפּוּל’ רְצִינִי: בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה הָיוּ מַשְׁקִים אוֹתוֹ כַּהֹגֶן עַד לְגִלּוּפִין וְחוֹזְרִים בְּאָזְנָיו שׁוּב וָשׁוּב עַל אוֹתוֹ מִשְׁפָּט: “יְהוּדִי הוּא חֵלֶק אֱ-לוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ!”.
מַדּוּעַ בָּחֲרוּ הַחֲסִידִים דַּוְקָא אֶת הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה? אֶפְשָׁר לְנַחֵשׁ, כִּי גַּם אַדְמוֹ”ר הַזָּקֵן פּוֹתֵחַ אֶת סֵפֶר הַתַּנְיָא עִם הַנּוֹשֵׂא הֶחָשׁוּב הַזֶּה. כְּבָר בִּתְחִלַּת הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל הַסֵּפֶר, כַּאֲשֶׁר הוּא בָּא לְתָאֵר מִי הוּא יְהוּדִי וּמָה עִנְיָנוֹ, הוּא נוֹקֵט בְּאוֹתָן הַמִּלִּים: “וְנֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית בְּיִשְׂרָאֵל הִיא חֵלֶק אֱ-לוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ”. יְהוּדִי הוּא ‘שְׁטִיקְ’ל’ [חֲתִיכַת] אֱלֹקוּת!
חֵלֶק אֱ-לוֹהַּ מַמָּשׁ
אֶת הַלֵּגוֹ שֶׁלִּי אֲנִי יָכוֹל לְפָרֵק לַחֲלָקִים קְטַנִּים. הָאֱמֶת הִיא, שֶׁגַּם אֶת חֶלְקֵי הַלֵּגוֹ הַבּוֹדְדִים אֲנִי יָכוֹל שׁוּב לְפָרֵק, לְמָשָׁל בְּאֶמְצָעוּת מַכּוֹת פַּטִּישׁ. לֹא כְּדַאי לִי לַהֲרֹס אוֹתָם, אֲבָל הַדָּבָר בְּהֶחְלֵט אֶפְשָׁרִי. כְּמוֹ הַלֵּגוֹ, הַשֻּׁלְחָן אוֹ הַמִּטָּה שֶׁלִּי – אֶפְשָׁר לְפָרֵק כָּל דָּבָר שָׁלֵם לַחֲלָקִים. גַּם הַ’חֲבוּרָה’ שֶׁלָּנוּ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הִתְפָּרְקָה אַחֲרֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים. אֲפִלּוּ מַיִם, שֶׁנִּרְאִים לָנוּ מַשֶּׁהוּ אָחִיד, מֻרְכָּבִים בְּעֶצֶם מֵחֳמָרִים שׁוֹנִים (חַמְצָן וּמֵימָן), וְלָכֵן נִתָּן לְפָרֵק אוֹתָם בְּמַעְבָּדָה וּלְהַפְרִיד בֵּין הַמַּרְכִּיבִים הַשּׁוֹנִים.
אֲבָל מָה הַכַּוָּנָה בַּמִּלִּים “חֵלֶק אֱ-לוֹהַּ”? הַאִם ה’ יִתְבָּרַךְ מֻרְכָּב מֵחֲלָקִים? הַאִם שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁחֵלֶק מֵה’ נִמְצָא בְּמָקוֹם אֶחָד וְאִלּוּ הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי נִמְצָא בְּמָקוֹם אַחֵר? יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה?
מְלַמֵּד אוֹתָנוּ מוֹרֵנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: נָכוֹן, אֵין דָּבָר כָּזֶה, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא מִתְחַלְּקִים. “עֶצֶם לֹא מִתְחַלֵּק” – וּמָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה הוּא תָּמִיד יִשָּׁאֵר שָׁלֵם. כַּאֲשֶׁר אוֹמְרִים שֶׁנְּשָׁמָה שֶׁל יְהוּדִי הִיא “חֵלֶק אֱ-לֹהַּ” לֹא מִתְכַּוְּנִים לְכָךְ שֶׁזֶּהוּ חֵלֶק נִפְרָד מֵהָעֶצֶם – הקב”ה וְגַם לֹא מִתְכַּוְּנִים לוֹמַר שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְקוֹנוֹ בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת אוֹ רְצוֹנוֹת נַעֲלַיִם. מִתְכַּוְּנִים לוֹמַר שֶׁמָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה יְהוּדִי וְ-הּ’ יִתְבָּרַךְ הֵם דָּבָר אֶחָד שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִפָּרֵד. זֶה חָקוּק אֶצְלוֹ בָּעֲצָמוֹת.
אַגַּב, רֶמֶז קָטָן: הַמִּלִּים חֵלֶק אֱ-לוֹהַּ (=180) עוֹלוֹת בְּגִימַטְרִיָּא בְּדִיּוּק כְּמִנְיָן הֶמְשֵׁךְ הַבִּטּוּי – מִמַּעַל (=180)! הָרֶמֶז הַזֶּה מְלַמֵּד אוֹתִי שֶׁגַּם הַחֵלֶק הַקָּטָן מֵה’ שֶׁנִּמְצָא אֶצְלִי הוּא מִמַּעַל מַמָּשׁ, הוּא לֹא מִתְחַלֵּק!
בָּנִים אַתֶּם לַה’
כֵּיצַד בּוֹחֵר אַדְמוֹ”ר הַזָּקֵן לְהַסְבִּיר לָנוּ עַל מַעֲלַת הַיְּהוּדִי? בְּאֶמְצָעוּת הַפָּסוּק הַבָּא: “בָּנִים אַתֶּם לַה’ אֱלֹקֵיכֶם”. לַפָּסוּק הַזֶּה הוּא מְצָרֵף הֶסְבֵּר חָשׁוּב: הַהֶבְדֵּל בֵּין יְהוּדִי לְכָל נִבְרָא אַחֵר בָּעוֹלָם – אֶבֶן, עֵץ, פָּרָה אוֹ שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם – קָשׁוּר עִם הַדֶּרֶךְ בָּהּ בּוֹחֵר ה’ לִבְרֹא אוֹתוֹ. אֶת כָּל הָעוֹלָם ה’ בּוֹרֵא בְּאֶמְצָעוּת דִּבּוּר. ה’ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ שָׁמַיִם? הוּא אוֹמֵר “יְהִי רָקִיעַ” וּמִיָּד הַשָּׁמַיִם נִבְרָאִים. וּמָה עִם צִמְחִיָּה? ה’ אוֹמֵר “תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא” וְהִיא מוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ אֶת הַצּוֹמֵחַ.
אֲבָל נִשְׁמוֹת עַם יִשְׂרָאֵל נִבְרְאוּ בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה מִכֻּלָּם. בִּלְשׁוֹן חָזָ”ל: “יִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה”. נִסִּיתֶם פַּעַם לִלְחֹץ עַל הַכַּפְתּוֹר בָּרֹאשׁ וּלְהַפְסִיק לַחֲשֹׁב? אֲנִי אַף פַּעַם לֹא הִצְלַחְתִּי. בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה לַעֲצֹר בְּכֹחַ אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי אֲנִי מְגַלֶּה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב בְּדִיּוּק עַל כָּךְ, אֲנִי חוֹשֵׁב עַל כָּךְ שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה לֹא לַחֲשֹׁב…
אָז דָּבָר רִאשׁוֹן אֲנִי מֵבִין, שֶׁאִם ה’ בּוֹרֵא אֶת נִשְׁמוֹת עַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת הַמַּחְשָׁבָה זֶה כְּבָר סִימָן שֶׁהוּא לֹא מַפְסִיק לַחֲשֹׁב עֲלֵיהֶם. הוּא לֹא בּוֹרֵא אוֹתָם וּמַשְׁאִיר אוֹתָם לְנַפְשָׁם, שֶׁיִּסְתַּדְּרוּ לְבַד, אֶלָּא בּוֹרֵא אוֹתָם בְּכָל שְׁנִיָּה מֵחָדָשׁ, יַחַד עִם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
אוּלַי אֲנַחְנוּ, הַיְּלָדִים, לֹא כָּל כָּךְ יְכוֹלִים לָשִׂים לֵב, אֲבָל דְּעוּ לָכֶם שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ חוֹשְׁבִים עָלֵינוּ כָּל הַזְּמַן. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָצֵאת לַמִּגְרָשׁ וּלְשַׂחֵק אוֹ לָצֵאת לְטִיּוּל שֶׁל כַּמָּה יָמִים וְלִשְׁכֹּחַ מֵהֶם, אֲבָל הֵם לְעוֹלָם לֹא מַפְסִיקִים לַחֲשֹׁב עָלֵינוּ. גַּם כְּשֶׁאַבָּא יוֹצֵא לָעֲבוֹדָה וְגַם כְּשֶׁאִמָּא עֲסוּקָה בְּסִדּוּר הַבַּיִת. תָּמִיד, תָּמִיד הֵם אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלָּנוּ!
כְּמוֹ חֲלוֹם
אֵלּוּ מַחְשָׁבוֹת רְגִילוֹת. אֲבָל יֵשׁ סוּג נוֹסָף שֶׁל מַחְשָׁבָה – הַחֲלוֹם. אַתֶּם מַכִּירִים אֶת הַמֻּשָּׂג חֲלוֹם בַּלָּהוֹת? כָּזֶה שֶׁאַתָּה מְנַסֶּה לִבְרֹחַ מִמִּישֶׁהוּ שֶׁרוֹדֵף אַחֲרֶיךָ וְהָרַגְלַיִם מְסָרְבוֹת לָנוּעַ… הוּא רָץ וּמִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּבְמֶרְחָק נְגִיעָה מִמְּךָ אַתָּה נוֹתֵן צְעָקָה וְ… מִתְעוֹרֵר שָׁטוּף בְּזֵעָה קָרָה…
נִשְׁמָע מַצְחִיק, כִּי מִי הוּא זֶה שֶׁהִסְרִיט אֶת הַחֲלוֹם הַמַּבְהִיל שֶׁלְּךָ? אַתָּה עַצְמְךָ! הַחֲלוֹם, כּוֹלֵל אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁרָדַף אַחֲרֶיךָ, אֵינוֹ מְצִיאוּת אֲמִתִּית אֶלָּא פְּרִי הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלְּךָ, אֶלָּא שֶׁכַּנִּרְאֶה מֵרֹב עֲיֵפוּת הִתְחַלְתָּ לְהַאֲמִין לְעַצְמְךָ שֶׁהַסִּפּוּר אֲמִתִּי…
כְּמוֹ הַחֲלוֹם הָעוֹלֶה בַּמַּחְשָׁבָה שֶׁלָּנוּ, כָּךְ נִבְרְאוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. לֹא רַק שֶׁה’ חוֹשֵׁב עָלֵינוּ בְּכָל רֶגַע, אֶלָּא שֶׁאֲנַחְנוּ הַ’חֲלוֹם’ שֶׁלּוֹ. בְּשׁוֹנֶה מֵחֲלוֹמוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם, כַּאֲשֶׁר ה’ חוֹלֵם עַל מַשֶּׁהוּ – הַדָּבָר קוֹרֶה בֶּאֱמֶת. הַחֲלוֹם מִתְגַּשֵּׁם. אֲנַחְנוּ לֹא מִסִּפּוּר אַחֵר, אֶלָּא לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר הַהַמְצָאָה שֶׁל ה’ יִתְבָּרֵךְ! הוּא הִמְצִיא אוֹתָנוּ בַּשְּׁנִיָּה הַזּוֹ. אֲנַחְנוּ חֵלֶק מִמֶּנּוּ!

שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת בָּנִים נֶאֱמָנִים לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם!
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי