מכון גל עיני
נכתב עלידי
שָׁלוֹם יְלָדִים!
בַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ מַתְחִיל ה' לְלַמֵּד אֶת פַּרְעֹה שֶׁכְּדַאי לוֹ לְאַפְשֵׁר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָצֵאת מֵאַרְצוֹ. פַּרְעֹה מִתְעַקֵּשׁ וּבוֹחֵר לִלְמֹד זֹאת בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה, וְסוֹפֵג פַּעַם אַחַר פַּעַם אֶת עֲשֶׂרֶת הַמַּכּוֹת. חָשׁוּב שֶׁנִּזְכֹּר! פַּרְעֹה וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁגָּזַר עָלֵינוּ הָיוּ רַק הַמַּקֵּל. מָה שֶׁמְּעַנְיֵן אוֹתָנוּ יוֹתֵר הוּא מָה אֲנַחְנוּ לָמַדְנוּ מֵאוֹתָן הַמַּכּוֹת שֶׁמְּקַבֵּל פַּרְעֹה. הָאֱמֶת הִיא, שֶׁיְּצִיאַת מִצְרַיִם נוֹעֲדָה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ כֵּיצַד אֲנִי, אַתָּה וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לָצֵאת מִמִּצְרַיִם שֶׁבְּתוֹכֵנוּ. כֵּיצַד עָלַי לְהַכְנִיעַ אֶת פַּרְעֹה שֶׁבִּי.
שְׁתֵּי הַמַּכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁמְּקַבֵּל פַּרְעֹה – מַכַּת דָּם וּצְפַרְדֵּעַ – מְלַמְּדוֹת עִקָּרוֹן חָשׁוּב בַּעֲבוֹדַת ה', שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר וְהִפּוּכוֹ.
צֵא מֵהָאֲדִישׁוּת
הַחֹרֶף כָּרֶגַע בְּעִצּוּמוֹ. הַשָּׁנָה דַּוְקָא לֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים רַבִּים, וְאָנוּ תְּפִלָּה שֶׁיַּגִּיעוּ אֵלֵינוּ בְּקָרוֹב, אֲבָל בְּכָל שָׁנָה לְאַחַר תְּקוּפַת הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנָה מַגִּיעַ הַחֹרֶף אֶל שִׂיאוֹ בְּגַל שֶׁל קֹר גָּדוֹל. אַתֶּם אוֹהֲבִים קֹר? אֲנִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא. זוֹכֵר שֶׁבַּחֹרֶף שֶׁעָבַר הִתְקַלְקֵל יוֹם אֶחָד הַמַּזְגָן בַּכִּתָּה, וְנֶאֱלַצְנוּ לָשֶׁבֶת בַּשִּׁעוּר מְכֻוָּצִים וּקְפוּאִים. זֶה בְּהֶחְלֵט לֹא נָעִים. לָמָּה אֲנִי מִתְכַּוֵּץ בְּשָׁעָה שֶׁקַּר לִי? כִּי אֶת מְעַט הַחֹם שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפִי אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹר חָזָק אֶצְלִי. אֲנִי מְחַבֵּק אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְרַח לִי…
מָה עָשִׂינוּ? הֲרֵי מְתַקֵּן הַמַּזְגָנִים לֹא מַגִּיעַ מִיָּד לְתַקֵּן, וְלַמּוֹרֶה שֶׁלָּנוּ לֹא נוֹתְרוּ הַרְבֵּה בְּרֵרוֹת. הוּא הָיָה מֻכְרָח לַעֲצֹר מִדֵּי פַּעַם אֶת הַשִּׁעוּר לְכַמָּה דַּקּוֹת שֶׁהֻקְדְּשׁוּ לִקְפִיצוֹת בַּמָּקוֹם לְחִמּוּם הַתַּלְמִידִים הַקְּפוּאִים. מָה מְלַמֵּד אוֹתִי הַמִּקְרֶה? שֶׁחֹם קָשׁוּר עִם תְּנוּעָה וּתְזוּזָה, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר קָפַצְנוּ בַּמָּקוֹם הוֹלִידָה הַתְּנוּעָה בְּתוֹךְ גּוּפֵנוּ חֹם. נַסּוּ בְּעַצְמְכֶם: שַׁפְשְׁפוּ בְּמֶרֶץ וּבִמְהִירוּת אֶת כַּף הַיָּד עַל גַּבֵּי שַׁרְווּל הַיָּד הַשְּׁנִיָּה בִּתְנוּעָה עִקְבִית, קָדִימָה וַאֲחוֹרָה, וְתַרְגִּישׁוּ אֶת הַחֹם הַמִּתְגַּבֵּר בַּמָּקוֹם בּוֹ נוֹגְעוֹת הָאֶצְבָּעוֹת בַּבֶּגֶד.
הַקֶּשֶׁר בֵּין חֹם וּתְנוּעָה הוּא בָּרוּר. כַּאֲשֶׁר לֹא-עָלֵינוּ אָדָם מֵת הַסִּימָן הַבּוֹלֵט לְכָךְ הוּא חֹסֶר הַתְּנוּעָה שֶׁלּוֹ – הוּא שׁוֹכֵב דּוֹמֵם – וְהַסִּימָן הַבָּא הוּא אִבּוּד חֹם גּוּפוֹ. לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ בְּתוֹכִי חַיּוּת אֲנִי מַרְגִּישׁ אוֹתָהּ בַּתְּנוּעָה. אֲנִי מִתְרַגֵּשׁ וּמִתְלַהֵב, הַלֵּב שֶׁלִּי פּוֹעֵם בִּמְהִירוּת, וְזֶה סִימָן שֶׁהוּא מִתְנוֹעֵעַ – מִתְכַּוֵּץ וּמִתְרַחֵב – וַאֲנִי אַחֲרָיו יוֹצֵא לִפְעִילוּת.
תַּתְחִיל לְהֵרָגֵעַ
הַאִם אָנוּ אוֹהֲבִים רַק חֹם? לִפְעָמִים דַּוְקָא הַקֹּר מְסַפֵּק לָנוּ תְּחוּשָׁה נְעִימָה וּמְקִלָּה, וְזֶה כַּאֲשֶׁר בַּחוּץ שׂוֹרֵר עֹמֶס שֶׁל חֹם. אֵין כְּמוֹ לְהִכָּנֵס בְּיוֹם קַיִץ לוֹהֵט לְחֶדֶר מְמֻזָּג הֵיטֵב וְלִשְׁתּוֹת כּוֹס מַיִם קָרִים מֵהַקּוּלֶר. בְּעֶצֶם עָדִיף אַרְטִיק… מָה קוֹרֶה לִי בְּמַכַּת הַקֹּר הַנְּעִימָה הַזּוֹ? אֲנִי מִתְכַּוֵּץ, וְהַפַּעַם לַהֲנָאָתִי. כֵּן, לִפְעָמִים הַתְּנוּעָה וְהַחֹם שֶׁנּוֹלַד מִמֶּנָּה קְצָת מְעַיְּפִים אוֹתִי, וַאֲנִי מַעֲדִיף קְצָת לְהֵרָגֵעַ בַּפִּנָּה הַשְּׁקֵטָה וְהַקְּרִירָה.
הַחֹם הַנּוֹלָד מִתְּנוּעָה מֻגְבֶּרֶת וְהַקֹּר הַמֻּרְגָּשׁ בְּעֵת הַכִּוּוּץ מְלַמְּדִים אוֹתִי שְׁנֵיהֶם עַל שְׁנֵי מַצְּבֵי רוּחַ שׁוֹנִים אֶצְלִי. הַחֹם מְבַטֵּא מַצַּב רוּחַ פָּעִיל וְתוֹסֵס וְאִלּוּ קֹר מְבַטֵּא מַצַּב רוּחַ יַשְׁנוּנִי וְאָדִישׁ.
מָה מֵהֶם עָדִיף? מִסְתַּבֵּר שֶׁבִּשְׁנֵי הַמַּצָּבִים הַלָּלוּ יֵשׁ טוֹב וְיֵשׁ גַּם הֶפְכוֹ.
הַחֹם הַחִיּוּבִי הוּא הַתְּסִיסָה שֶׁיֵּשׁ לִי לִדְבָרִים טוֹבִים. כַּאֲשֶׁר הָיָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מְבָרֵךְ יְלָדִים הָיָה מַנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל לִבָּם וּמְאַחֵל: "שֶׁתִּהְיֶה יְהוּדִי חַם", כִּי קְדֻשָּׁה הִיא מוֹקֵד שֶׁל אֵשׁ לוֹהֶטֶת. כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת תְּנוּעוֹת יָדָיו הַנִּמְרָצוֹת שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבָּאוִיטְשׁ – מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה בִּתְנוּעָה סִבּוּבִית – בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְעוֹדֵד אֶת הַחֲסִידִים בְּמֶשֶׁךְ הַשִּׁירָה בַּהִתְוַעֲדוּיוֹת. אֶת הַחֲמִימוּת הַקְּדוֹשָׁה אֲנִי מַכִּיר גַּם אֶצְלִי – אֶפְשָׁר לִלְמֹד וְאֶפְשָׁר לִלְמֹד. אֶפְשָׁר לִלְמֹד בְּמֶרֶץ וּבְהִתְלַהֲבוּת וְאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר כָּכָה סְתָם, בַּעֲיֵפוּת וּבְחוֹסֶר חֶשֶׁק, רַק כִּי צָרִיךְ. זוֹהִי חֲמִימוּת בִּקְדֻשָּׁה.
וְיֵשׁ גַּם חֹם לֹא-טוֹב, שְׁלִילִי. זֶהוּ הַחֹם שֶׁל הַתַּאֲווֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּלֵּב. יֵשׁ לִי בַּכִּתָּה חָבֵר שֶׁאַף פַּעַם לֹא מִתְעַצְבֵּן, רַק כְּשֶׁמְּעַצְבְּנִים אוֹתוֹ… אַתֶּם בֶּטַח מְבִינִים לְבַד. כְּשֶׁהוּא מִתְרַגֵּז עַל מִישֶׁהוּ אֲנִי לֹא מַמְלִיץ לָכֶם לַעֲמֹד בַּסְּבִיבָה שֶׁלּוֹ. הַפָּנִים שֶׁלּוֹ נַעֲשׂוֹת אֲדֻמּוֹת כְּמוֹ עַגְבָנִיָּה וְהוּא מַתְחִיל לְהִשְׁתּוֹלֵל. זֶה נִקְרָא חֹם לֹא-טוֹב. לִפְעָמִים הַהִתְלַהֲבוּת וְהַחֹם בָּאִים בְּצוּרָה קְצָת שׁוֹנָה. לְמָשָׁל, לְהִתְלַהֵב מֵאֵיזֶה מַמְתָּק חָדָשׁ. לֹא שֶׁאֲנִי נֶגֶד מַמְתַּקִּים. הָאֲכִילָה שֶׁלָּהֶם בְּשַׁבָּת הִיא אֲפִלּוּ חֵלֶק מִמִּצְוַת עֹנֶג שַׁבָּת, אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי מִתְלַהֵב מֵהֶם זֶה לֹא תָּמִיד בִּגְלַל הַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה…
לְחַמֵּם וּלְקָרֵר בִּקְדֻשָּׁה
אַתֶּם יוֹדְעִים, בְּכָל מַזְגָן מֻתְקָן וַסַּת חֹם (טֶרְמוֹסְטַט) שֶׁתַּפְקִידוֹ לִמְדֹּד אֶת רָמַת הַחֹם בַּחוּץ וְעַל פִּי זֶה לִקְבֹּעַ מָתַי לַעֲצֹר אוֹ לְהַפְעִיל אֶת פְּעֻלַּת הַחִמּוּם בַּחֹרֶף אוֹ אֶת פְּעֻלַּת הַקֵּרוּר בַּקַּיִץ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל רָמַת חֹם קְבוּעָה. גַּם לְחֹם הַגּוּף שֶׁלָּנוּ יֵשׁ מֶרְכַּז פִּקּוּד דּוֹמֶה. הוּא נִמְצָא בַּמֹּחַ, וְתַפְקִידוֹ הוּא לִמְדֹּד אֶת רָמַת הַחֹם בַּגּוּף וּלְוַסֵּת אוֹתָהּ בְּהֶתְאֵם..
וּבַנֶּפֶשׁ? שְׁתֵּי הַמַּכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת – דָּם וּצְפַרְדֵּעַ – מְלַמְּדוֹת אוֹתָנוּ עַל וִסּוּת הַחֹם וְהַקֹּר בִּקְדֻשָּׁה. הַדָּם מְבַטֵּא אֶת הַפְּעִילוּת וְהַחֲמִימוּת (זוֹכְרִים אֶת צֶבַע הַפָּנִים שֶׁל הַיֶּלֶד הַכּוֹעֵס?). כַּאֲשֶׁר ה' מֵבִיא עַל מִצְרַיִם אֶת מַכַּת דָּם הוּא בּוֹחֵר לְהָבִיא אוֹתָהּ דַּוְקָא עַל הַיְּאוֹר. מַדּוּעַ? כִּי הַמַּיִם הַקָּרִים הֵם סֵמֶל הַקְּרִירוּת שֶׁל מִצְרַיִם, הַקְּרִירוּת לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. פַּרְעֹה הָרָשָׁע בְּרֹב אֲדִישׁוּתוֹ מֵעֵז לְהַקְשׁוֹת "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ?". אֶת הַקְּרִירוּת הַזּוֹ יֵשׁ לִשְׁבֹּר, לְהָבִיא עָלֶיהָ 'מַכַּת חֹם'. וּלְהַדְלִיק אוֹתָהּ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה.
לְעֻמַּת זֹאת, הַצְּפַרְדֵּעַ הִיא בַּעֲלַת תְּכוּנָה הֲפוּכָה. הִיא מְבַטֵּאת אֶת הַקְּרִירוּת הַטּוֹבָה, זוֹ שֶׁמְּרַסֶּנֶת אֶת הַהִתְלַהֲבוּת הָרָעָה. כְּמוֹ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם, מֵי הַיְּאוֹר הַקְּרִירִים עַצְמָם הָיוּ אֵלּוּ שֶׁהִשְׁרִיצוּ אֶת הֲמוֹנֵי הַצְּפַרְדֵּעִים, וְאֵלּוּ עָלוּ עַל בָּתֵּי הַמִּצְרִים וּמִלְאוּ אוֹתָם. מָה הָיְתָה פְּעֻלַּת הַקּוֹמַנְדּוֹ שֶׁל סַיֶּרֶת הַצְּפַרְדֵּעִים? הָאַמִּיצוֹת שֶׁבָּהֶן קָפְצוּ הַיְשֵׁר לְתוֹךְ תַּנּוּרֵי מִצְרַיִם הַלּוֹהֲטִים וְהִנְחִיתוּ עֲלֵיהֶם 'מַכַּת קֹר'. מִמַּכַּת צְפַרְדֵּעַ אָנוּ לוֹמְדִים כֵּיצַד יֵשׁ לִפְעֹל בִּמְסִירוּת גְּדוֹלָה לְקֵרוּר הַחֹם הַמְּדֻמֶּה, חֹם הַתַּאֲווֹת הָרָעוֹת.
שֶׁנִּזְכֶּה לָדַעַת תָּמִיד מָתַי לְחַמֵּם וּמָתַי לְקָרֵר!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי
