האדם מתייחד בהיותו ‘מדבר’, מסוגל להביע את עולמו הפנימי. לאותיות הדבור החתוכות והמוגדרות, המנסחות את המחשבות, מצטרף הקול, המאפשר לזולת לשמוע את הדברים ומביע בנימתו ובגווניו את הרגשות המלווים אותם. ככל שהקול בוקע מלב מלא אהבה הוא מיטיב עם השומע – מאיר את נפשו, מעורר בו רגשות, ובמדת הצורך גם מרפא ומחולל בתוכו שינויי.
אכן, יש בנפש רבדים עמוקים יותר, אלוקיים ואין-סופיים, שלא ניתן לבטא בדבור או אפילו בצליל הקול הגלוי והחיצוני. הרבדים העמוקים הללו מתבטאים ב”קלא פנימאה” – הקול הפנימי של האדם, שלא מתבטא בדבור הרגיל. את הקול הפנימי ניתן להשמיע כאשר מנגנים ניגון עמוק. על כך אמר אדמו”ר הזקן כי “הדבור הוא קולמוס הלב” אבל “הניגון הוא קולמוס הנפש”.
בזהר מוסבר שישנם שני סוגים של קול פנימי – “קלא פנימאה דאשתמע” (קול פנימי הנשמע) ו”קלא פנימאה דלא אשתמע” (קול פנימי שאינו נשמע). את הקול הפנימי הנשמע מסוגל לשמוע האדם המקשיב לעצמו, הוא שייך לתחומי המודע שלו, גם אם אי אפשר לבטאו באופן מובן לזולת. לעומתו, הקול הפנימי שאיננו נשמע נעלם גם מהאדם עצמו, כמוס ונסתר בעמקי העל-מודע שלו. את הקול הפנימי הנשמע יכול לבטא כל ניגון חסידי אמתי, המושר על ידי חסידים בתפלתם או בעת התוועדות-רעים, ברגשות כמיהה וגעגוע או בריקוד של שמחה מתפרצת. אך כדי לבטא את הקול הפנימי שאינו נשמע נדרש ניגון עמוק יותר, ניגון מכוון אותו חיבר צדיק אמיתי, רועה ישראל, שהוא נשמה כללית החשה את הניגון היחודי הנסתר של כל אחת ואחת מנשמות ישראל.
הקול המתבטא בדבור הוא קול של צדקה – קול של השפעה טובה לזולת. הקול הפנימי הנשמע הוא קול של תפלה – קול שלוחש האדם בינו לבין קונו, הנשמע רק לאזניו שלו (בגשמיות או ברוחניות). אך הקול הפנימי הבלתי נשמע הוא קול של תשובה – קול החושף את המקום הפנימי, העליון והנסתר ביותר של הנשמה, מקום שמעולם לא נפגם בחטא, מקום עמוק שכולו געגועים אל א-ל חי.
“אין ישראל נגאלין אלא בתשובה” ו”משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא” (משיח בא להחזיר גם את הצדיקים בתשובה) – הניגון המכוון העמוק ביותר, כאשר שרים אותו מתוך התעוררות תשובה, מסוגל להביא לידי ביטוי את ניצוץ המשיח שבתוך כל נשמה ולחולל עבורה גאולה פרטית (בכל המצטרך לה, בגשמיות וברוחניות). גילוי של הרבה ניצוצות משיח פרטיים עתיד לגלות את הגאולה הכללית לעם ישראל ולעולם כולו.
אכן, התכלית היא לייחד את קולמוס הלב עם קולמוס הנפש – להצליח לבטא באותיות מסבירות גם את הצלילים העדינים והמכוונים ביותר. המשיח – המנגן את ניגוני כל הנשמות ומעורר את כולם בתשובה – יבוא לדרוש ולגלות טעמי תורה, לתת פשר גם לנגינה הפנימית של תורתנו הקדושה.