ראה פניו מאירים

בלימוד התורה יש משקל חשוב לזהות החכמים שהדברים נמסרים מפיהם, כפי שמדייקים חז”ל למסור לנו (עד כדי כך שגם הקב”ה בלימודו אומר “אליעזר בני אומר…”), ו”כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם”. יתר על כן, בחסידות הדגישו את...

בלימוד התורה יש משקל חשוב לזהות החכמים שהדברים נמסרים מפיהם, כפי שמדייקים חז”ל למסור לנו (עד כדי כך שגם הקב”ה בלימודו אומר “אליעזר בני אומר…”), ו”כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם”. יתר על כן, בחסידות הדגישו את מאמר הירושלמי “כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו”, ורבינו הקדוש אמר שהוא מחודד מחבריו משום שזכה לראות את רבי מאיר מאחוריו, ואם היה זוכה לראותו מפניו היה מחודד עוד יותר. מדוע כל חשוב לראות את דמותו של הרב?

“אם הרב דומה למלאך ה’ צבאות יבקשו תורה מפיהו”, וההבנה העמוקה והאמתית של דברי התורה תלויה בהשראת הרב מפיו-מנשמתו יצאו הדברים. לכן יסוד החסידות הוא שאי אפשר להסתפק בלימוד מספרים, אלא נדרשת התקשרות לרבי, והחסידים עוסקים לא רק בתורת החסידות אלא מרבים לעסוק גם בסיפורי צדיקים המעמידים מול עיניהם את דמות הצדיקים כמקורות השראה – מקור להתלהבות-קדש, שמחה והתחזקות, וכמובן מעין בלתי-נדלה של הדרכות למדות מתוקנים ומעשים טובים. ראשית הדרך הזו היא כמובן בתורה, שכתובה כולה כסיפור – החל מסיפורי הבריאה והאבות ועד לסיפורי משה רבינו ועם ישראל. לכן אמרו חסידים שמאמר חסידות הוא בגדר “תורה שבעל פה”, אך סיפור חסידי הוא בגדר “תורה שבכתב”.

כל סיפור חסידי מאיר אור מיוחד, מעורר את הלב וטומן בחובו מוסר-השכל שמורה דרך בחיים. אך כאשר רוצים לראות את “בעל השמועה” אי אפשר להסתפק בסיפור אחד – צריך להכיר את האופי הכללי שלו ושל הדרכותיו, ללמוד את היסודות העיקריים אותם הנחיל לחסידיו ולהעמיק במגוון רחב מספיק של סיפורים כדי שמהנקודות העולות מהם תצטייר דמות שלמה ומוחשית. רבי דוד מלעלוב אמר שכשם שבעולם הזה לומדים מסכת בבא קמא כך לעתיד לבוא ילמדו ‘מסכת דוד מלעלוב’. באופן הזה יש להעמיק ביחס לכל צדיק (“ועמך כֻלם צדיקים”…), כאשר כל סיפור או דבר-תורה הוא ‘הלכה’, ‘שמועה’ או ‘סוגיא’ והכל נארג למסכת-חיים שלמה. גם כאשר מכירים נקודות רבות, ומתחילים לקבל רושם על קוי-אופי של הצדיק, אנו עלולים עדיין לקבל אוסף כללי ולא תמונה ברורה, לראותו מאחוריו אך לא מפניו. כדי לראות את הפנים עלינו להעזר בפנימיות התורה – להתאים כל סיפור לספירה אליה הוא שייך. ההקבלה הזו מסייעת בהבנת הנשמה הפנימית של כל סיפור, אך בעיקר היא מאפשרת לשים כל סיפור במקומו ולשרטט ‘קומה’ שלמה של הצדיק – לזהות ברוחניות את הראש, הגוף, הידים והרגלים של הצדיק. הצדיק הוא מרכבה לבוראו והתבוננות נכונה, באמצעות מבנה הספירות העליונות, מאפשרת לראות כיצד מופיעה בו ה”דמות כמראה אדם” של האדם העליון, ובעיקר – מה שנוגע לנו – לערוך היכרות אישית עם הצדיק ולזכות ל”ראה פניו מאירים”.

הרשמו עכשיו וקבלו עדכונים מ"גל עיני"

דילוג לתוכן