מכון גל עיני
נכתב עלידי
שָׁלוֹם יְלָדִים!
הַשַּׁבָּת יֵשׁ לָנוּ אוֹרֵחַ מְיֻחָד, כָּזֶה שֶׁלֹּא מַגִּיעַ בְּכָל שָׁנָה – פּוּרִים קָטָן! הוּא נֶחְגַּג רַק בְּשָׁנָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי חָדְשֵׁי אֲדָר, כְּמוֹ הַשָּׁנָה, אֲבָל הוּא בִּכְלָל לֹא קָטָן… אָז דָּבָר רִאשׁוֹן נְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת הַתִּינוֹקוֹת הַנִּמּוֹלִים: “זֶה הַקָּטָן – גָּדוֹל יִהְיֶה!”.
פּוּרִים קָטָן חָל תָּמִיד בִּסְמִיכוּת לְפָרָשׁוֹת תְּרוּמָה וּתְצַוֶּה, בָּהֶן אָנוּ פּוֹגְשִׁים מִלָּה חֲדָשָׁה בַּתּוֹרָה – הַמִּלָּה ‘תָּמִיד’. אִם נְחַפֵּשׂ הֵיטֵב בַּחֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה נְגַלֶּה כִּי כִּי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בָּהּ מוֹפִיעָה בַּתּוֹרָה הַמִּלָּה ‘תָּמִיד’ הִיא בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה, בָּהּ הִיא מֻזְכֶּרֶת פַּעַם אַחַת (בְּקֶשֶׁר לְלֶחֶם הַתָּמִיד), וְשׁוּב הִיא חוֹזֶרֶת בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה וּמֻזְכֶּרֶת בָּהּ לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר… שֶׁבַע פְּעָמִים!
זֶה כְּבָר יוֹתֵר מִסִּימַן לְכָךְ שֶׁיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ תְּמִידִי בַּזְּמַן הַזֶּה…
עַל אֵיזֶה מַסְלוּל?
אַתֶּם אוֹהֲבִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּתַחֲרוּיוֹת? בֶּטַח… עוֹמֵד שָׁם מֶתַח בָּאֲוִיר. מִי יִזְכֶּה? בְּכַמָּה נְקֻדּוֹת יִגְבַּר הָאֶחָד עַל יְרִיבוֹ? בְּתַחֲרוּת רִיצָה, לְמָשָׁל, יִקָּבַע מִסְפַּר הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל כָּל מִתְמוֹדֵד לְפִי מְהִירוּת הָרִיצָה, וְלָכֵן מִי שֶׁיָּרוּץ בְּפֶרֶק הַזְּמַן הַקָּצָר בְּיוֹתֵר יִזְכֶּה בְּמֵרַב הַנְּקֻדּוֹת וִינַצֵּחַ בַּתַּחֲרוּת.
כָּךְ הוּא בְּתַחֲרוּיוֹת רְגִילוֹת. אֲבָל מְעַנְיֵן מָה תֹּאמְרוּ לְגַבֵּי הַתַּחֲרוּת הַבָּאָה: מַסְלוּל הָרִיצָה מַתְחִיל מִקַּו הַזִּנּוּק הַמְּסֻמָּן, אֲבָל… לֹא מִסְתַּיֵּם לְעוֹלָם… יֵשׁ לְהַמְשִׁיךְ לָרוּץ עָלָיו עַד אֵין סוֹף. מִי לְדַעְתְּכֶם יָכוֹל לִזְכּוֹת בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן בַּתַּחֲרוּת הַזּוֹ?
אִם עֲלִיתֶם עַל הַתְּשׁוּבָה סִימָן שֶׁהִצְלַחְתִּי לְהַטְעוֹת אֶתְכֶם. מַדּוּעַ? כִּי אִם אֵין שׁוּם יַעַד מֻגְדָּר לְסִיּוּם הַמַּסְלוּל תִּמָּשֵׁךְ הַתַּחֲרוּת לְעוֹלָם וָעֶד. לְעוֹלָם לֹא נֵדַע מִי נִצֵּחַ בָּהּ. גַּם אִם יִגְבַּר אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ וְיַשִּׂיג פַּעַר שֶׁל קִילוֹמֶטֶר בֵּינוֹ לְבֵין מִי שֶׁרָץ אַחֲרָיו – עֲדַיִן לֹא נוּכַל לִקְבֹּעַ נִצָּחוֹן. יִתָּכֵן וְעוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת תֵּחָלֵשׁ מְהִירוּת רִיצָתוֹ וְאָז נִמְצָא אֶת זֶה שֶׁזִּנֵּב מֵאֲחוֹרָיו בַּעֲקִיפָה זְרִיזָה.
טוֹב, אַתֶּם כְּבָר בֶּטַח מְנַחֲשִׁים אֶת כִּוּוּן הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלָּנוּ הַיּוֹם. תַּחֲרוּת הָרִיצָה הָאֵין סוֹפִית מִתְקַיֶּמֶת כָּאן, בָּעוֹלָם הַזֶּה. לְכֻלָּנוּ יַעַד נִכְסָף – לַעֲבֹד אֶת ה’ וּלְקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ בְּכָל כּוֹחֵנוּ. לְשֵׁם כָּךְ נִשְׁלַחְנוּ אֶל הָעוֹלָם. מִי מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לוֹמַר שֶׁכְּבָר עָמַד בַּיַּעַד וְנִצֵּחַ? אַף אֶחָד. אֲנַחְנוּ עוֹד בְּאֶמְצַע הַמַּסְלוּל. עַד מָתַי? עַד אֵין סוֹף!
אֲבָל מִשּׁוּם מָה אָנוּ מוֹצְאִים אֶת עַצְמֵנוּ, לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם, עֲסוּקִים בִּדְבָרִים שׁוּלִיִּים. בִּמְקוֹם לְהִתְמַקֵּד בָּרִיצָה עַצְמָהּ וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְהַגְבִּיר מְהִירוּת אָנוּ מַתְחִילִים עִם הַהַשְׁוָאוֹת. נוֹרָא מְסַקְרֵן אוֹתָנוּ לָדַעַת מִי רָץ יוֹתֵר מַהֵר מֵאִתָּנוּ אוֹ אֶת מִי אֲנַחְנוּ כְּבָר הִצְלַחְנוּ לְהַשִּׂיג…
לָמָּה זֶה קוֹרֶה לָנוּ? כִּי שָׁכַחְנוּ לְרֶגַע שֶׁהַמַּסְלוּל שֶׁאָנוּ רָצִים עָלָיו הוּא אֵין סוֹפִי…
שִׁוִּיתִי הוי’ לְנֶגְדִּי תָמִיד
מַכִּירִים אֶת הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה? וַדַּאי, הוּא מוֹפִיעַ עַל עַמּוּד הַחַזָּן בְּהַרְבֵּה מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת, כַּאֲשֶׁר אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם ה’ מֻבְלָטוֹת בַּמִּשְׁפָּט בְּגָדוֹל. אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשֹׁב שֶׁפֵּרוּשׁ הַמִּשְׁפָּט הוּא שֶׁיֵּשׁ לְצַיֵּר אֶת אוֹתִיּוֹת שֵׁם ה’ מוּל הָעֵינַיִם בִּקְבִיעוּת, וְעוֹד יוֹתֵר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה.
אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה מְפָרֵשׁ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בְּדֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת: “שִׁוִּיתִי” הוּא מִלְּשׁוֹן שִׁוְיוֹן. ה’ יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל, אֵין סוֹף, וְלָכֵן לְעֻמָּתוֹ כֻּלָּנוּ שָׁוִים. אֲבָל כֻּלָּנוּ. לֹא מְשַׁנֶּה אִם זוֹ הַנְּמָלָה הָרוֹחֶשֶׁת עַל הָאָרֶץ אוֹ הָאָדָם הַמִּתְנַשֵּׂא לַגֹּבַהּ. לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה חָכָם אוֹ טוֹב לֵב אֲנִי. ה’ יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מִכָּל אֵלּוּ פִּי אֵין סוֹף! בָּרֶגַע שֶׁשַּׂמְתִּי אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ לְמוּלִי – הָפְכוּ כָּל הַהֶבְדֵּלִים בֵּינִי לְבֵין הָאֲחֵרִים לְחַסְרֵי מַשְׁמָעוּת.
יוֹתֵר מִכָּךְ, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מָה שֶׁיִּקְרֶה לִי בְּעוֹלָם הוּא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית וְהַמֻּפְלָאָה, וּמִמֵּילָא גַּם לְטוֹבָתִי. כַּאֲשֶׁר אֲנִי זוֹכֵר זֹאת אֲנִי מְסֻגָּל לְקַבֵּל אֶת כָּל מָה שֶׁיִּקְרֶה לִי בְּהַשְׁוָאָה וּבְשַׁלְוָה גְּמוּרָה. יִהְיֶה לִי? מְצֻיָּן! לֹא יִהְיֶה? גַּם מְצֻיָּן. עַל אֶחָד מֵחֲסִידֵי אַדְמוֹ”ר הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה גַּם בַּעַל עֲסָקִים גָּדוֹל, מְסֻפָּר כִּי בְּשָׁעָה שֶׁעָרַךְ לְעַצְמוֹ אֶת הַסִּכּוּם הַשְּׁנָתִי בּוֹ הִשְׁוָה בֵּין הַהוֹצָאוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ לָרְוָחִים שֶׁהֵפִיק צִיֵּן בִּכְתַב יָדוֹ: “סַךְ הַכֹּל אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ!”.
טוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָּמִיד
זֶה הָיָה הַ’תָּמִיד’ הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ, “שִׁוִּיתִי הוי’ לְנֶגְדִּי תָּמִיד”, וְהוּא מֵבִיא אוֹתָנוּ הַיְשֵׁר אֶל הַ’תָּמִיד’ הַשֵּׁנִי. פּוֹסְקֵי הַהֲלָכָה דָּנִים כֵּיצַד יֵשׁ לְצַיֵּן אֶת יוֹם פּוּרִים קָטָן בַּשָּׁנִים הַמְּעֻבָּרוֹת. בִּפְסַק הַהֲלָכָה מֵבִיא הָרְמָ”א, גְּדוֹל הַפּוֹסְקִים הָאַשְׁכְּנַזִּים, כִּי טוֹב לְצַיֵּן יוֹם זֶה בִּסְעוּדָה וּמִשְׁתֶּה, שֶׁכֵּן “טוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָּמִיד”. זוֹ גַּם הַהֲלָכָה הָאַחֲרוֹנָה הַחוֹתֶמֶת אֶת חֵלֶק “אֹרַח חַיִּים” – הַחֵלֶק בַּ’שֻּׁלְחָן-עָרוּךְ’ הָעוֹסֵק בַּהֲלָכוֹת הַקְּשׁוּרוֹת לִזְמַן.
בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מְבִיאִים בְּכָל יוֹם שְׁנֵי קָרְבְּנוֹת צִבּוּר, אֶחָד בַּבֹּקֶר וְאֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם. שְׁמוֹ שֶׁל קָרְבָּן זֶה הוּא קָרְבַּן הַתָּמִיד. גַּם הַיּוֹם, כְּשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ טֶרֶם נִבְנָה, עָלֵינוּ לְהַקְרִיב קָרְבָּן תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּיוֹם. בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר אָנוּ פּוֹתְחִים אֶת הַיּוֹם, אָנוּ מַעֲלִים אֶת הַ’תָּמִיד’ הָרִאשׁוֹן – “שִׁוִּיתִי הוי’ לְנֶגְדִּי תָמִיד”. כָּךְ נִפְתַּחַת הַהֲלָכָה הָרִאשׁוֹנָה בְּסֵפֶר ‘שֻׁלְחָן-עָרוּךְ’, מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ הַצֵּידָה לַדֶּרֶךְ שֶׁל כָּל יְהוּדִי. זְכֹר לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד!
אֶת הַתָּמִיד הַשֵּׁנִי אָנוּ מַקְרִיבִים בְּהֶמְשֵׁךְ הַיּוֹם, בּוֹ אָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, תָּמִיד! עַל מָה? לֹא חָסֵר… דָּבָר רִאשׁוֹן, אָנוּ נוֹשְׁמִים! חוּץ מִזֶּה אֲנַחְנוּ יְהוּדִים שֶׁנּוֹשְׁמִים! ה’ בָּחַר בָּנוּ לִהְיוֹת בָּנָיו, מֵאֵלּוּ שֶׁמְּסֻגָּלִים לְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ! וְאִם פִסְפַסְנוּ פֹּה וָשָׁם? אֶפְשָׁר לְתַקֵּן. לְתַקֵּן וְלִשְׂמֹחַ!
שֶׁנִּזְכֶּה לְהַקְרִיב אֶת שְׁנֵי הַתְּמִידִים, תָּמִיד!
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי
