מה שנקרא ישיבה מזרחית זו תנוחה מקובלת אצל גדולי עם ישראל (ובפרט אצל המקובלים הספרדים. ראה למשל תמונתו המפורסמת של ר' יהודה פתיה זצ"ל). תנוחות מיוחדות נוספות מהמזרח אינן טובות. גם אצל חלק מגדולי החסידות היו תנוחות מיוחדות. ר'...
מה שנקרא ישיבה מזרחית זו תנוחה מקובלת אצל גדולי עם ישראל (ובפרט אצל המקובלים הספרדים. ראה למשל תמונתו המפורסמת של ר' יהודה פתיה זצ"ל). תנוחות מיוחדות נוספות מהמזרח אינן טובות.
גם אצל חלק מגדולי החסידות היו תנוחות מיוחדות. ר' הלל מפאריטש היה יושב עם ראשו בין ברכיו. ראשו של ר' אייזיק מהומיל היה נזרק מאחוריו. עם זאת, תנוחות אלו היו ספונטניות, ולא מתוכננות מראש.