אם לשיטה יש שם זר, אם היא מציעה תורת חיים או אם ההווי שלה זר, אין להתעסק בה (כל שכן אם מרכיבים בשיטה נוגדים את ההלכה). היוגה מבוססת על שיטה אלילית. תנועות הגוף המחקות חיות מקורן בעבודה זרה של המזרח. לכן, שיטה זו פסולה מכל וכל. כל תועלת המורגשת משיטות אלה הנה שטחית ובסופו של דבר גם מזיקה. ההטבה המורגשת בעצם נובעת מקדושת הנשמה היהודית. עלינו להשכיל להבחין בין אור אלוקי אמיתי לבין דמוי כוזב.
מכוון שהשם של כל דבר מצביע על מקורו הרוחני, חובה עלינו לבטל את שמה של שיטה זרה כשלב ראשון בתיקונה. לאחר בירור השיטה, צריך לכנותה בשם יהודי. לכן אסור להזכיר כלל וכלל את השם "יוגה." על מנת לכוון את השמות העבריים נכון, אדם צריך ללמוד הרבה תורה וחסידות. הכל "בדרך ארוכה וקצרה" כפי שרשום בשער ספר התניא. מי שמנסה ללכת "בדרך קצרה" בסוף מוצא שהדרך ארוכה מאד, ואינו מגיע ליעד, כידוע.
כל חכמה חייבת להיות מעוגנת בתורה. ל"יוגה" אנרגיה שלילית, שמקורה בטומאה. לכן, היא פסולה, אפילו אם למתרגל אין מחשבות שליליות. כל היתרונות שבשיטה זו הן כצל מעוות של הטוב האמיתי שניתן להפיק מתנועה המבוססת על תורת הקבלה.
הרב גינזבורג מפתח שיטת תנועה כזו. כך למשל בספרו "אשא עיני," בפרק "סוד הנשימה," הרב מפרט שיטת נשימה נכונה המבוססת על התורה, ראו כאן. המשך יבוא בע"ה.