בְּעוֹד מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת, בְּיוֹם יב וְ-יג תַּמּוּז, נְצַיֵּן אֶת חַג הַגְּאֻלָּה שֶׁל הָרַבִּי הַקּוֹדֵם, הָרַבִּי הָרָייָ”צ (רַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק שְׁנֵיאוֹרְסוֹן) וְאֵת יְצִיאָתוֹ מִמַּאֲסָר הַכֶּלֶא הַסּוֹבְיֵטִי. הָרַבִּי נֶאֱסַר בְּעִקְבוֹת פְּעִילוּתוֹ הַנִּמְרֶצֶת לַהֲפָצַת הַיַּהֲדוּת בְּרַחֲבֵי רוּסְיָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַשִּׁלְטוֹן הַקּוֹמוּנִיסְטִי אָסַר כָּל פְּעִילוּת מִסּוּג זֶה, וּכְנֶגְדּוֹ עָמַד פְּסַק דִּין שֶׁל מָוֶת בִּירִיָּה. הָרַבִּי, שֶׁתִּעֵד אֶת יְמֵי מַאֲסָרוֹ בְּיוֹמָן, מְסַפֵּר עַל הַתֹּקֶף בּוֹ נָקַט וְעַל מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ בָּהּ עָמַד לְאֹרֶךְ יְמֵי הַמַּאֲסָר. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הוּמַר פְּסַק הַדִּין בְּעֹנֶשׁ גָּלוּת וּלְאַחַר מִכֵּן בֻּטַּל הַפְּסָק לְגַמְרֵי. הָרַבִּי שֻׁחְרַר מִמַּאֲסָר וּבְהֶמְשֵׁךְ יָצָא אֶת גְּבוּלוֹת בְּרִית הַמֹּעֵצוֹת.
בְּרֹאשׁ מוּרָם
לָמָּה אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם עַל כָּל זֶה כְּבָר עַכְשָׁו? כִּי סִפּוּר הַמַּאֲסָר הֵחֵל כְּחֹדֶשׁ לִפְנֵי הַשִּׁחְרוּר הַנִּסִּי. בְּיוֹם טו סִיוָן נֶעֱצַר הָרַבִּי, וְהַחְלָטָה חֲשׁוּבָה וְאַמִּיצָה לִוְּתָה אֶת הַשָּׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לִכְלִיאָתוֹ.
מַהִי אוֹתָהּ הַחְלָטָה? בְּיוֹמָנוֹ מְסַפֵּר הָרַבִּי, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהֻכְנַס אֶל שַׁעֲרֵי מִבְצַר בֵּית הַכֶּלֶא עָמְדָה בְּפָנָיו הִתְלַבְּטוּת עֶקְרוֹנִית: אֶפְשָׁרוּת אַחַת הִיא לְנַסּוֹת לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה וּ’לִזְרֹם’ עִם הַחוֹקְרִים וְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁטָרָה וְלֹא לְהִתְעַמֵּת אִתָּם, מִתּוֹךְ מַטָּרָה לְהַפְחִית אֶת הַיִּסּוּרִים בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר. הָאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה לָלֶכֶת בְּרֹאשׁ מוּרָם וּבְגָאוֹן, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁסִּבַּת הַשְׁלָכָתוֹ לְמַאֲסָר – הֲפָצַת יַהֲדוּת – הִיא עַצְמָהּ קִיּוּם הַחֹק הָאֲמִתִּי, חֻקַּת הַתּוֹרָה, וְלֹא לְהִתְחַשֵּׁב בִּמְצִיאוּתָם כְּלָל. הָרַבִּי מְתָאֵר אֶת גֹּדֶל הַהִתְלַבְּטוּת וְקֹשִׁי הַהַחְלָטָה, אַךְ כַּאֲשֶׁר הֶחֱלִיט לְאַמֵּץ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה וְלָלֶכֶת בְּגָאוֹן אֶל הַמַּאֲסָר – הָפְכוּ כָּל יִסּוּרֵי הַכֶּלֶא לְאֶפְשָׁרִיִּים. הָרַבִּי עָמַד מוּלָם בְּתֹקֶף רָב, בָּטוּחַ בְּצִדְקַת דַּרְכּוֹ, וְאַף לֹא הִסֵּס לִדְרֹשׁ אֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ בְּכָל הַתֹּקֶף.
הִנֵּה סִפּוּר לְדֻגְמָה: בְּשָׁלָב מְסֻיָּם שֶׁל הַחֲקִירָה, כַּאֲשֶׁר הַחוֹקֵר נִסָּה לִשְׁבֹּר אֶת רוּחוֹ שֶׁל הָרַבִּי וְלִגְרֹם לוֹ לְהוֹדוֹת בָּ’אַשְׁמָה’, לְהִצְטַעֵר עַל מַעֲשָׂיו וּלְהַבִּיעַ חֲרָטָה, הוּא פָּתַח אֶת הַמְּגֵרָה וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה אֶקְדָּח טָעוּן, אוֹתוֹ כִּוֵּן לְעֵבֶר פָּנָיו שֶׁל הָרַבִּי. “הַצַּעֲצוּעַ הַזֶּה”, צָחַק הַחוֹקֵר, “גָּרַם כְּבָר לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים לִפְתֹּחַ אֶת הַפֶּה…”. הָרַבִּי לֹא נִבְהַל לְרֶגַע וְעָנָה לוֹ בְּחַדּוּת וּבְבִטְחָה: “מֵהַצַּעֲצוּעַ הַזֶּה מְפַחֵד מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹלָם אֶחָד וְהַרְבֵּה אֱלֹהִים, אֲבָל לְמִי שֶׁיֵּשׁ אֵ-ל אֶחָד וּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת – אֵין כָּל פַּחַד!”.
לִשְׁלֹחַ לִמְסִירוּת נֶפֶשׁ
הָאֱמֶת הִיא, שֶׁמְּסִירוּת נֶפֶשׁ אֵינָהּ חִדּוּשׁ שֶׁל הָרַבִּי הָרָייָ”צ. עַם יִשְׂרָאֵל סָפוּג בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מֵרֶגַע הִוָּלְדוֹ. אַבְרָהָם, אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן, כְּבָר עָשָׂה אֶת רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ שֶׁל נִמְרוֹד; מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הִתְחִיל אֶת דַּרְכּוֹ כְּגוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּהַכָּאָתוֹ אֶת הַמִּצְרִי וְהַטְמָנָתוֹ בַּחוֹל; דָּוִד הַמֶּלֶךְ מוּל גָלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי, אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְהַחַשְׁמוֹנָאִים – כָּל אֵלּוּ חֵלֶק קָטָן מִשַּׁרְשֶׁרֶת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ לְאֹרֶךְ הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל עַמֵּנוּ.
וּבְכָל זֹאת, אֵצֶל הָרַבִּי הָרָייָ”צ אֲנַחְנוּ פּוֹגְשִׁים מְסִירוּת נֶפֶשׁ יִחוּדִית, שֶׁכְּמוֹתָהּ לֹא מָצָאנוּ אֵצֶל אַף אֶחָד מֵאָז מַלְכֵי בֵּית דָּוִד.הָרַבִּי לֹא רַק פָּעַל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לְלֹא חַת וְסִכֵּן אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא גַּם תָּבַע זֹאת מֵאֲחֵרִים. הוּא שָׁלַח שְׁלִיחִים לְכָל רַחֲבֵי רוּסְיָה שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לְלַמֵּד תּוֹרָה, לַעֲרֹךְ בְּרִיתוֹת וְלִבְנוֹת מִקְוָאוֹת טָהֳרָה. הָרַבִּי מַמָּשׁ תָּבַע זֹאת מֵהַחֲסִידִים.
שֶׁלֹּא נִטְעֶה. הָרַבִּי יָדַע הֵיטֵב מָהֵן הַסַּכָּנוֹת הַנִּשְׁקָפוֹת לְאוֹתָם שְׁלִיחִים. לֹא אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם מֵהֶם אַף נִתְפְּסוּ וְנֶאֶסְרוּ. בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב נִשְׁלְחוּ אוֹתָם שְׁלִיחִים לְגָלוּת בְּסִיבִּיר הָרְחוֹקָה לְעֶשֶׂר אוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה. בַּמִּקְרֶה הַפָּחוֹת טוֹב הֵם נִשְׁלְחוּ אֶל מוֹתָם. וְאַף עַל פִּי כֵּן הָרַבִּי לֹא הִסֵּס. מָה שֶׁתָּבַע הָרַבִּי מֵעַצְמוֹ – הֵעֵז אַף לִתְבֹּעַ מֵאֲחֵרִים.
מִיהוּ מַנְהִיג?
הָיָה בִּזְמַנּוֹ יְהוּדִי חָסִיד, שֶׁהִתְקָרֵב לָרַבִּי הָרָייָ”צ. הוּא רָאָה בּוֹ יְהוּדִי קָדוֹשׁ, אִישׁ שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ, הוּא הֻשְׁפַּע מִתּוֹרוֹת הַחֲסִידוּת שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ וְכָךְ הָפַךְ לְחָסִיד נִלְהָב שֶׁלּוֹ. וּבְכָל זֹאת, הָיוּ כַּמָּה הַנְהָגוֹת שֶׁל הָרַבִּי, הַקְּשׁוּרוֹת בְּדַרְכּוֹ בְּהַנְהָגַת הַצִּבּוּר, שֶׁהִתְקַשָּׁה לְקַבְּלָן. אֶת הַקֹּשִׁי פָּרַס אוֹתוֹ חָסִיד בִּפְנֵי מִי שֶׁהָיָה רַבּוֹ קֹדֶם לָכֵן, לִפְנֵי שֶׁהִתְקָרֵב לָרַבִּי הָרָייָ”צ. “רַבִּי”, פָּנָה אוֹתוֹ חָסִיד לְרַבּוֹ לְשֶׁעָבַר, “כֵּיצַד אוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי וּלְקַבֵּל אֶת דַּרְכּוֹ שֶׁל מוֹרִי וְרַבִּי?”. אוֹתוֹ אַדְמוֹ”ר הִרְצִין אֶת פָּנָיו וְעָנָה לַחֲסִיד: “אֲנִי וְיֶתֶר חֲבֵרַי הָאֲדְמוֹ”רִים שַׁיָּכִים לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר. נִתָּן לִלְמֹד מֵאִתָּנוּ דַּרְכֵי קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, אַהֲבַת ה’, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וָעוֹד. אֲבָל הוּא – הָרַבִּי הָרָייָ”צ – מִשְׁתַּיֵּךְ לְסוּג אַחֵר שֶׁל צַדִּיקִים, הוּא מִמַּנְהִיגֵי הַדּוֹר“.
מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק רָגִיל לְצַדִּיק שֶׁהוּא גַּם מַנְהִיג? צַדִּיק הוּא מִי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ עֲבוּרֵנוּ בְּהַנְהָגָתוֹ סֵמֶל וּמוֹפֵת לְחִקּוּי. אֲבָל מַנְהִיג הוּא מִי שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. הוּא רוֹאֶה אֶת תַּפְקִידוֹ כְּאַחְרַאי עַל כָּל הָעָם וְדוֹאֵג לְהוֹבִיל אוֹתוֹ לְיַעֲדוֹ. בְּכֹחַ פְּקֻדָּתוֹ הוּא מוֹרֶה לְכָל אֶחָד אֶת תַּפְקִידוֹ וְאֶת שְׁלִיחוּתוֹ.
כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר עַל הַנְהָגָה שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ מִתְעַצֵּם הֶבְדֵּל זֶה שִׁבְעָתַיִם. צַדִּיק רָגִיל הוּא מִי שֶׁיִּמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת גַּם אִם יַעֲלֶה לוֹ הַדָּבָר בִּמְחִיר חַיָּיו. “וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים”, וְאָכֵן בְּכָל יְהוּדִי קַיָּם הַכֹּחַ לִמְסֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּאִם יִצְטָרֵךְ לְכָךְ. אֲבָל מַנְהִיג שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ הוּא שֶׁיּוֹדֵעַ וּמְסֻגָּל לִתְבֹּעַ זֹאת מְפֹרָשׁוֹת גַּם מֵאֲחֵרִים.
מָה לְדַעְתְּכֶם יוֹתֵר קַל – לְקַבֵּל אֶת הַהַחְלָטָה לְגַבֵּי הַחַיִּים שֶׁלִּי אוֹ לְהָעֵז לִתְבֹּעַ זֹאת מִמִּישֶׁהוּ אַחֵר?
שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁאֹב מִמְּסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָרַבִּי!
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי