אֲנִי לְדוֹדִי

שָׁלוֹם יְלָדִים!

חֹדֶשׁ אֱלוּל מַגִּיעַ, חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת. מוּזָר, דַּוְקָא בַּחֹרֶף הַצְּמָחִים וּבַעֲלֵי הַחַיִּים רְדוּמִים וּבָאָבִיב הֵם מִתְעוֹרְרִים שׁוּב לְחַיִּים, אֲבָל אֶצְלֵנוּ זֶה קְצָת שׁוֹנֶה: אֱלוּל, הַחֹדֶשׁ בּוֹ אָנוּ מִתְעוֹרְרִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, מַגִּיעַ דַּוְקָא אַחֲרֵי חָדְשֵׁי הַקַּיִץ הַפְּעִילִים. תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר הָחֵל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל מְעוֹרֶרֶת אוֹתָנוּ מִשְּׁנַת הַשִּׁגְרָה לְהִזָּכֵר בַּה'.

אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁאֶת הָרֶמֶז הַמְּפֻרְסָם בְּרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת אֱלוּל כֻּלָּם מַכִּירִים – "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". הַפָּסוּק מִמְּגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים מְתָאֵר אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ עִם ה' כְּמוֹ שֶׁל חָתָן וְכַלָּה, וְכָאן מְסַפֶּרֶת הַכַּלָּה עַל הַיַּחַס וְהַקֶּשֶׁר בֵּינָהּ לְבֵין הֶחָתָן. לְפִי הַסֵּדֶר בַּפָּסוּק, הַכַּלָּה הִיא הָרִאשׁוֹנָה מִבְּנֵי הַזּוּג שֶׁפּוֹנָה אֶל בֶּן זוּגָהּ וְאוֹמֶרֶת "אֲנִי לְדוֹדִי" – אֲנִי רוֹצָה אוֹתְךָ! בְּעִקְבוֹת זֹאת פּוֹנֶה אֵלֶיהָ בֶּן הַזּוּג וּמַחֲזִיר לָהּ יַחַס דּוֹמֶה, "וְדוֹדִי לִי".

מָה מְיֻחָד בַּסֵּדֶר הַזֶּה?

יַחַס גּוֹרֵר יַחַס

הַרְבֵּה פְּעָמִים בַּהַפְסָקוֹת אֲנִי רוֹאֶה יְלָדִים שֶׁנִּגָּשִׁים לָרַב הַתּוֹרָן בֶּחָצֵר וְשׁוֹמֵעַ מֵהֶם אֶת הַדּוּ-שִׂיחַ הַבָּא: "הָרַב, הוּא הִרְבִּיץ לִי". הָרַב מְתַחְקֵר אֶת הָאֵרוּעַ: "זֶה נָכוֹן?", הוּא שׁוֹאֵל אֶת הַיֶּלֶד הַנֶּאֱשָׁם. וְאָז בָּאָה הַתְּשׁוּבָה הַנִּצְחִית: "זֶה הוּא הִתְחִיל…". הָרַב מַמְשִׁיךְ בַּתַּחְקִיר: "זֶה נָכוֹן?", וְהַיֶּלֶד הַטּוֹעֵן, שֶׁבֵּינְתַיִם הָפַךְ לְנֶאֱשָׁם בְּעַצְמוֹ, עוֹנֶה גַּם הוּא: "לֹא, הוּא זֶה שֶׁהִתְחִיל".

נָכוֹן, יֵשׁ פְּעָמִים שֶׁבֶּאֱמֶת רַק צַד אֶחָד אָשֵׁם, אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל יְגַלֶּה הָרַב מַהֵר מְאֹד שֶׁאַף אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אֵינוֹ צַדִּיק תָּמִים. אֶחָד רַק עָשָׂה פַּרְצוּף, הַשֵּׁנִי רַק עִקֵּם לוֹ אֶת הָאַף בַּחֲזָרָה, הָרִאשׁוֹן כְּבָר הֶחֱזִיר בְּמִלָּה פּוֹגַעַת, הַשֵּׁנִי דָּחַף לְכִוּוּנוֹ אֶת הַכִּסֵּא, שֶׁבְּטָעוּת גַּם הִגִּיעַ רָחוֹק מִדַּי, וּמִכָּאן וְעַד לַמְּרִיבָה הַמְּלֵאָה הַדֶּרֶךְ קְצָרָה.

מָה הָיָה כָּאן? פָּשׁוּט: יַחַס גּוֹרֵר יַחַס. אֵיךְ אוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּחָכְמָתוֹ? "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם". אֲבָל אֶת אוֹתוֹ עִקָּרוֹן נִתָּן לְיַשֵּׂם גַּם בְּדֶרֶךְ חִיּוּבִית. אַדְּרַבָּה, "מְרֻבָּה מִדָּה טוֹבָה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת". אִם מֵעִקּוּם שֶׁל הָאַף אֶפְשָׁר לְהַצִּית מִלְחֶמֶת עוֹלָם, קַל וָחֹמֶר שֶׁאֶפְשָׁר בְּעֶזְרַת מִלָּה טוֹבָה אוֹ אֲפִלּוּ הַבָּעַת פָּנִים מְאִירָה לְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה אֶת הַיַּחַס מִקָּצֶה אֶל קָצֶה.

בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: בִּמְקוֹם שֶׁהַיְּלָדִים יִתְנַצְּחוּ בֵּינֵיהֶם בְּלַהַט מִי הִתְחִיל בַּמְּרִיבָה, נִרְאֶה מִי מֵהֶם יוּכַל לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁיַּתְחִיל לְסַיֵּם אוֹתָהּ…

אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְדִלְתַּתָּא

אֲנַחְנוּ וַה' יִתְבָּרַךְ אָמְנָם לֹא יְלָדִים שֶׁרָבִים בֵּינֵיהֶם, אֲבָל אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד הַרְבֵּה מֵהָעִקָּרוֹן שֶׁל "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים". כַּאֲשֶׁר אָנוּ עוֹזְבִים כָּל מִינֵי עֲסָקִים חֲשׁוּבִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ וּפוֹנִים לַה' מִתּוֹךְ רָצוֹן לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, הוּא מַחֲזִיר לָנוּ אַהֲבָה גְּלוּיָה, בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ מַטְבֵּעַ. לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר אָנוּ פּוֹנִים עֹרֶף וּמַעֲדִיפִים כָּל מִינֵי דְּבָרִים 'חֲשׁוּבִים' עַל פָּנָיו – מִתְרַחֵק גַּם הוּא מֵאִתָּנוּ (לְפָחוֹת כָּךְ נִדְמֶה לָנוּ). לַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁמַּתְחִילָה מִצִּדֵּנוּ קוֹרְאִים בִּלְשׁוֹן הַחֲסִידוּת "אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא", הִתְעוֹרְרוּת הַבָּאָה מִלְּמַטָּה, מֵאִתָּנוּ.

אֲבָל לִפְעָמִים הַסֵּדֶר מִשְׁתַּנֶּה. יֶשְׁנָם מַצָּבִים בָּהֶם אָנוּ אָמְנָם עֲסוּקִים בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּנוּ וְלֹא כָּל כָּךְ עֵרִים לַנּוֹכְחוּת שֶׁל ה', אֲפִלּוּ קְצָת שׁוֹכְחִים אוֹתוֹ, אֲבָל ה' מַחְלִיט 'לְהַפְתִּיעַ' אוֹתָנוּ – הוּא הַמַּתְחִיל! ה' פּוֹנֶה אֵלֵינוּ וּמְעוֹרֵר אוֹתָנוּ מִלְּמַעְלָה בְּכָל מִינֵי דְּרָכִים. לִפְעָמִים זֶה מַגִּיעַ בְּצוּרָה שֶׁל נִסִּים גְּלוּיִים, כְּמוֹ בְּמִצְרַיִם, כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ שְׁקוּעִים בְּ-מ״ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה. לִפְעָמִים בּוֹחֵר ה' לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ דַּוְקָא עַל יְדֵי מִקְרִים קָשִׁים, שֶׁנִּדְמִים לָנוּ כְּצָרוֹת. כָּךְ אוֹ כָּךְ – כָּאן ה' הוּא הַמַּתְחִיל וְאִם אָנוּ זוֹכִים לִקְלֹט אֶת הַסִּימָן – אֲנַחְנוּ נַעֲנִים וּפוֹנִים בַּחֲזָרָה אֵלָיו. לַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁמַּתְחִילָה מֵאֵת ה' קוֹרְאִים בַּחֲסִידוּת "אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא", הִתְעוֹרְרוּת הַבָּאָה מִלְּמַעְלָה.

מָה יוֹתֵר טוֹב?

מִי הַמַּתְחִיל?

הָאֱמֶת הִיא שֶׁיֶּשְׁנָהּ מַעֲלָה בְּכָל אַחַת מֵהַדְּרָכִים. כַּאֲשֶׁר ה' הוּא זֶה שֶׁמַּתְחִיל אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁהוּא רְצִינִי, שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּהִתְלַהֲבוּת חוֹלֶפֶת, כְּמוֹ שֶׁזֶּה אֶצְלִי. אֶצְלִי, אֲנִי יָכוֹל לְהִתְלַהֵב וּלְהַחֲלִיט שֶׁמֵּהַיּוֹם אֲנִי קָם מִיָּד בָּרֶגַע שֶׁמְּעִירִים אוֹתִי בַּבֹּקֶר וְרָץ יָשָׁר לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל אַחֲרֵי שָׁבוּעַ אֲנִי עָלוּל לְגַלּוֹת שֶׁהַהַחְלָטָה שֶׁלִּי הֶחֱזִיקָה מַעֲמָד בְּדִיּוּק יוֹמַיִם… לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר הָרַב מוֹטִי מַכְרִיז עַל מִבְצַע 'מַשְׁכִּימִים' לַחֹדֶשׁ הַקָּרוֹב – הָעֵסֶק כְּבָר נִרְאֶה רְצִינִי יוֹתֵר וַאֲנִי נוֹתֵן לַהַצְלָחָה שֶׁלִּי יוֹתֵר סִכּוּי.

לַמְרוֹת זֹאת, לַה' יֵשׁ נַחַת רוּחַ עֲצוּמָה כַּאֲשֶׁר הַדָּבָר בָּא מִמֶּנִּי. ה' מְעֻנְיָן לִרְאוֹת שֶׁלֹּא רַק הוּא זֶה שֶׁרוֹצֶה אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ, אֶלָּא שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ לוֹקְחִים בּוֹ חֵלֶק פָּעִיל. כַּאֲשֶׁר מַתְחִילָה 'אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא' מִצִּדֵּנוּ – מֵגִיב ה' לְכָךְ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם. הַ'אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא' שֶׁתָּבוֹא מִצִּדּוֹ בְּעִקְבוֹתֶיהָ תִּהְיֶה עָצְמָתִית, פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מִכָּל מָה שֶׁיָּכֹלְנוּ לְשַׁעֵר כַּאֲשֶׁר הִתְחַלְנוּ אֲנַחְנוּ לְהִתְעוֹרֵר אֵלָיו.

אִתְעָרוּתָא שֶׁלִּפְנֵי הַכֹּל

אֲבָל מָה הַבְּעָיָה? שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹצֶה לְהַתְחִיל לַעֲבֹד אֶת ה' וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּ'אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא', מִתּוֹךְ הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלִּי, אֲנִי מַרְגִּישׁ לִפְעָמִים תָּקוּעַ. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַתְחִיל. אוּלַי אֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָבַרְתִּי, וְאוּלַי סְתָם הַשִּׁגְרָה הַמְּשַׁעֲמֶמֶת שֶׁאֲנִי חַי בָּהּ. מֵאֵיפֹה אֲקַבֵּל חֵשֶׁק לְהַתְחִיל לָנוּעַ? אֲנִי חַיָּב אֵיזֶה 'טִיפּ' קָטָן כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

לִפְעָמִים הַמּוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן מְחַלֵּק פְּרָס קָטָן לְמִי שֶׁעָבַד יָפֶה, הִתְאַמֵּץ וְגַם פָּתַר אֶת הַתַּרְגִּיל נָכוֹן. אֲבָל לִפְעָמִים, בִּמְיֻחָד בְּיָמִים לוֹהֲטִים כְּשֶׁלְּאַף אֶחָד אֵין כֹּחַ לְתַרְגִּילִים, הוּא הוֹפֵךְ אֶת הַסֵּדֶר וּמְחַלֵּק אֶת הַפְּרָס מֵרֹאשׁ. לָמָּה? לֹא כִּי מַגִּיעַ לָנוּ. הֲרֵי בִּכְלָל עוֹד לֹא הִתְחַלְנוּ. הוּא מְחַלֵּק אֶת הַפְּרָס כְּמִקְדָּמָה, כְּדֵי לָתֵת לָנוּ חֵשֶׁק לְהַתְחִיל…

גַּם ה' לִפְעָמִים בּוֹחֵר לְחַלֵּק לָנוּ פְּרָסֵי מִקְדָּמָה. הַאִם הָיְתָה פֹּה 'אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא'? לֹא מַמָּשׁ, וַה' עֲדַיִן מְעֻנְיָן שֶׁאֲנַחְנוּ נִתְגַּיֵּס מִצִּדֵּנוּ וְנִפְנֶה אֵלָיו. אֲבָל כְּמוֹ אוֹתָהּ סֻכָּרִיָּה קְטַנָּה, הוּא מַשְׁרֶה עָלֵינוּ מַשַּׁב רוּחַ קַל שֶׁל חֵשֶׁק וְהִתְעוֹרְרוּת. הַמִּקְדָּמָה הַזּוֹ הִיא חֹדֶשׁ אֱלוּל.

הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה

חֹדֶשׁ אֱלוּל פּוֹתֵחַ אֶת מַסַּע הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּנוּ אֶל ה' בְּ'אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא'. לִפְנֵי הַכֹּל, לִפְנֵי שֶׁנִּגַּשׁ לַעֲבוֹדַת הַהַכְתָּרָה שֶׁל ה' בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, לִפְנֵי שֶׁנַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה בַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים, לִפְנֵי שֶׁנַּעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק מְפֹרָט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – לִפְנֵי כָּל אֵלּוּ מְחַכֶּה לָנוּ חֹדֶשׁ אֱלוּל. בְּיָמִים אֵלּוּ מֵצִיץ ה' אֵלֵינוּ וּמַזְכִּיר לָנוּ שֶׁהוּא מְחַכֶּה לָנוּ עִם י״ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים.

מַכִּירִים אֶת הַמָּשָׁל שֶׁל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן? הַמֶּלֶךְ בְּדַרְכּוֹ לָאַרְמוֹן יוֹצֵא לַשָּׂדֶה, לַמָּקוֹם בּוֹ אָנוּ שְׁקוּעִים, וּמְאַפְשֵׁר לָנוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו וְלִרְאוֹתוֹ. מָה אָנוּ רוֹאִים? אֶת הַ"פָּנִים הַשּׂוֹחֲקוֹת" שֶׁלּוֹ! רוֹאִים עַד כַּמָּה ה' שָׂמֵחַ בָּנוּ!

זוֹ הַסֻּכָּרִיָּה שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל. כָּעֵת אָנוּ מְצֻיָּדִים בְּחֵשֶׁק לְהַתְחִיל וְלַעֲבֹד בְּכֹחוֹת עַצְמֵנוּ, בְּ'אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא', וּבְעֶזְרַת ה' נִזְכֶּה בִּתְגוּבָה בְּכֶפֶל-כִּפְלַיִם שֶׁל 'אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא' מֵאִתּוֹ.

שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי