אַךְ בְּגוֹרָל יְחַלֵּק

רָזִי יַסְבִּיר לָנוּ לָמָּה הָאָרֶץ מִתְחַלֶּקֶת בְּשָׁלוֹשׁ דְּרָכִים - עַל פִּי שֵׂכֶל, דְּבַר ה' וְגוֹרַל

עַם יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ, לְהִלָּחֵם בָּעַמִּים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ וְלָרֶשֶׁת אוֹתָהּ לְנַחֲלָה. מִי שֶׁכְּבָר לָמַד אֶת סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ יוֹדֵעַ, שֶׁמִּלְחָמוֹת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ מִידֵי עַמֵּי כְּנַעַן אָרְכוּ שֶׁבַע שָׁנִים וַחֲלֻקָּתָהּ לִשְׁבָטִים עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים נוֹסָפוֹת. עוֹד לִפְנֵי שֶׁהַכֹּל מַתְחִיל, כְּבָר בַּמִּדְבָּר, אָנוּ מְקַבְּלִים אֶת הַהַנְחָיוֹת כֵּיצַד עָלֵינוּ לְבַצֵּעַ בְּבוֹא הָעֵת אֶת חֲלֻקַּת הָאָרֶץ לִשְׁבָטִים.

הֲטָלַת גּוֹרָל, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֵׂכֶל יָשָׁר

עַל פִּי הַהַנְחָיוֹת הַמּוּבָאוֹת בַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ מִתְבַּצַּעַת הַחֲלֻקָּה בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים שׁוֹנוֹת:

הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנָה לַחֲלֻקָּה הִיא עַל פִּי הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר – “לָרַב תַּרְבֶּה אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ”. הַהִגָּיוֹן אוֹמֵר, שֶׁשֵּׁבֶט גָּדוֹל יְקַבֵּל בָּאָרֶץ נַחֲלָה גְּדוֹלָה וְאִלּוּ שֵׁבֶט שֶׁמִּסְפַּר אֲנָשָׁיו קָטָן יְקַבֵּל נַחֲלָה קְטַנָּה בְּהֶתְאֵם לְמִסְפַּר הָאֲנָשִׁים. אֲבָל בַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ כְּתוּבוֹת עוֹד שְׁתֵּי דְּרָכִים נוֹסָפוֹת.

הַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה לַעֲרִיכַת הַחֲלֻקָּה הִיא “עַל פִּי ה’“. כֵּיצַד יוֹדְעִים? פָּשׁוּט שׁוֹאֲלִים בָּאוּרִים וְתֻמִּים וּמְקַבְּלִים אֶת תְּשׁוּבָתוֹ הַיְּשִׁירָה שֶׁל ה’. כַּמּוּבָן, לֹא כָּל אֶחָד יָכוֹל לָדַעַת אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל ה’ בָּעִנְיָן. הַדָּבָר מָסוּר לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט נָתוּן עַל לִבּוֹ, וְהַהֶאָרָה שֶׁהוּא מְקַבֵּל דֶּרֶךְ אוֹתִיּוֹת אַבְנֵי הַחֹשֶׁן הִיא שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 

הַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִישִׁית, וְהַפִּלְאִית בְּיוֹתֵר, הִיא הֲטָלַת גּוֹרָל – “אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ”. כְּמוֹ בְּהַגְרָלוֹת שֶׁאָנוּ מַכִּירִים, מוֹצִיא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּכָל פַּעַם שְׁנֵי פְּתָקִים מִתּוֹךְ שְׁתֵּי עֲרֵמוֹת שׁוֹנוֹת, עֲרֵמָה אַחַת עִם שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים וְהַשְּׁנִיָּה עִם תֵּאוּר אֵזוֹר מְסֻיָּם בָּאָרֶץ, וּמַתְאִימִים בֵּין הַפְּתָקִים שֶׁעָלוּ. מֵהַמִּלִּים “עַל פִּי הַגּוֹרָל” לוֹמְדִים חָזָ”ל עַל נֵס מְיֻחָד שֶׁהָיָה בַּהַגְרָלָה – הַגּוֹרָל עַצְמוֹ הָיָה צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר “אֲנִי הַגּוֹרָל עָלִיתִי לְשֵׁבֶט פְּלוֹנִי”.

הַדְּרָכִים הַשּׁוֹנוֹת

לְשֵׁם מָה יֵשׁ צֹרֶךְ בְּמִגְוַן דַּרְכֵי חֲלֻקָּה? הַאִם אֵין כָּאן כְּפִילוּת מְיֻתֶּרֶת?

נָשִׁים לֵב לַהֶבְדֵּל בֵּין שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הָרִאשׁוֹנוֹת: הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנָה מְבֻסֶּסֶת עַל הַהִגָּיוֹן וְהַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר, וְגַם לְלֹא הַצִּוּוּי הָיִיתִי חוֹשֵׁב עַל דֶּרֶךְ חֲלֻקָּה כָּזוֹ. לְעֻמַּת זֹאת, בַּדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה אֲנִי פּוֹנֶה לִשְׁאֹל אֶת ה’ וְהוּא זֶה שֶׁמַּכְתִּיב לִי אֶת הַתְּשׁוּבָה. כְּלָל לֹא בָּטוּחַ שֶׁבְּעַצְמִי הָיִיתִי מַגִּיעַ לְאוֹתָהּ תּוֹצָאָה. תִּקְשׁוּר בְּאֶמְצָעוּת אוֹתִיּוֹת אַבְנֵי הַחֹשֶׁן בְּהֶחְלֵט אֵינוֹ מְבֻסָּס עַל הַהִגָּיוֹן שֶׁלִּי. וּבְכָל זֹאת, גַּם לַכֹּהֵן יֵשׁ חֵלֶק בְּקַבָּלַת הַתְּשׁוּבָה. הַתְּשׁוּבָה מַגִּיעָה אֵלָיו בְּהַשְׁרָאַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְזוֹ קְשׁוּרָה עִם הָאִישִׁיּוּת הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁלּוֹ. הַתְּשׁוּבָה מִתְיַשֶּׁבֶת עַל לִבּוֹ.

מָה הַכַּוָּנָה? רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כָּזוֹ שֶׁשּׁוֹרָה עַל הַכֹּהֵן הַשּׁוֹאֵל בָּאוּרִים וְתֻמִּים, אֵינָהּ זֵהָה עִם הַנְּבוּאָה שֶׁרוֹאֶה הַנָּבִיא. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הִיא הַשְׁרָאָה שֶׁל מְסָרִים רוּחָנִיִּים שֶׁבָּאִים מִלְּמַעְלָה, אֲבָל הֵם נִקְלָטִים בְּחוּשָׁיו שֶׁל מִי שֶׁזָּכָה לָהּ. בִּלְשׁוֹן יָמֵינוּ קוֹרְאִים לְכָךְ ‘הַפְנָמָה’ – הַדְּבָרִים חוֹדְרִים וְנִכְנָסִים לְתוֹכוֹ פְּנִימָה. לְדֻגְמָא: כַּאֲשֶׁר מְשַׁסֵּעַ שִׁמְשׁוֹן אֶת הָאַרְיֵה וְקוֹרְעוֹ כִּגְדִי נֶאֱמַר עָלָיו “וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה'”. כְּלוֹמַר, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ הִתְבַּטְּאָה בְּרוּחַ גְּבוּרָה פִּלְאִית שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו.

לְעֻמַּת שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הָרִאשׁוֹנוֹת, חֲלֻקַּת הָאָרֶץ עַל פִּי גּוֹרָל הִיא כְּבָר מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי. זוֹ חֲלֻקָּה שֶׁאֵינָהּ נִתְפֶּסֶת כְּלָל בַּהִגָּיוֹן. ‘הַפָּלַת גּוֹרָל’ פֵּרוּשָׁהּ שֶׁתּוֹצְאוֹת הַהַגְרָלָה נִדְמוֹת כְּאִלּוּ נָפְלוּ עָלַי מִלְּמַעְלָה, בְּלִי שׁוּם הִגָּיוֹן, לְמַעְלָה מִטַּעַם וְדַעַת. אֲנִי עָלוּל לְדַמּוֹת כְּאִלּוּ תּוֹצְאוֹת הַגּוֹרָל הֵן יַד הַמִּקְרֶה בִּלְבַד. כַּמּוּבָן שֶׁאֵין בָּעוֹלָם שׁוּם מִקְרֶה, וְלָכֵן קַבָּלַת הַתּוֹצָאוֹת מְעוֹרֶרֶת בִּי אֶת הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה בַּה’, לְמַעְלָה מִכָּל הִגָּיוֹן. אֲנִי הוֹלֵךְ אַחֲרָיו ‘עַל עִוֵּר’.

לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

הַכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹךְ הַמִּדְבָּר אֵינָהּ סִפּוּר מֵהֶעָבָר בִּלְבַד. הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מְלַמֵּד אוֹתָנוּ כִּי הַתּוֹרָה נִצְחִית, וְכֹל מָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ נָכוֹן בְּכָל זְמַן וְאֵצֶל כָּל יְהוּדִי. הַכְּנִיסָה לָאָרֶץ הִיא בְּעֶצֶם הַכְּנִיסָה שֶׁל יְהוּדִי לַעֲבוֹדַת ה’. אֶרֶץ מַזְכִּירָה לִי אֶת הָרָצוֹן, שֶׁבְּעִקְּבוֹתָיו אֲנִי עוֹשֶׂה כָּל דָּבָר. כְּנִיסָה לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ הִיא הַכְּנִיסָה אֶל הָרְצוֹנוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלִּי.

כְּדֵי לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ עָלַי לְהִלָּחֵם תְּחִלָּה בַּמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁנִּמְצָאוֹת אֶצְלִי וּלְגָרְשָׁן מִמֶּנִּי. שִׁבְעַת עַמֵּי כְּנַעַן הַקְּדוּמִים הֵם שִׁבְעָה סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל תְּכוּנוֹת רָעוֹת שֶׁעָלַי לְבַעֵר מִקִּרְבִּי. לְדֻגְמָא: הָעָם הַחִתִּי מַזְכִּיר לִי מִישֶׁהוּ חָזָק שֶׁמַּפִּיל אֶת חִתָּתוֹ עַל הַחַלָּשִׁים שֶׁסְּבִיבוֹ, וְזוֹ מִדָּה אַכְזָרִית וְרָעָה שֶׁעָלַי לְהַכְנִיעַ. לְאַחַר שֶׁמַּגִּיעַ הַיְּהוּדִי אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה מַגִּיעַ שְׁלַב הַחֲלֻקָּה לְנַחֲלוֹת. כְּפִי שֶׁמְּקַבֵּל כָּל שֵׁבֶט אֶת חֶלְקוֹ הַמְּיֻחָד לוֹ בָּאָרֶץ כָּךְ מְקַבֵּל יְהוּדִי אֶת שְׁלִיחוּתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת בָּעוֹלָם בְּהֶתְאֵם לִתְכוּנוֹתָיו וּלְכִשְׁרוֹנוֹתָיו.

עֲבוֹדַת ה’ שֶׁל יְהוּדִי מִתְחַלֶּקֶת גַּם הִיא לְשָׁלֹשׁ דְּרָכִים, הַבְּנוּיוֹת אַחַת עַל גַּבֵּי הַשְּׁנִיָּה: הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה בַּה’, ‘עַל עִוֵּר’, וְהַהִתְקַשְּׁרוּת אֵלָיו לְמַעְלָה מִכָּל הִגָּיוֹן. לָמָּה? כָּכָה! “אַךְ בְּגוֹרָל יְחַלֵּק” הִיא הַבָּסִיס לַעֲבוֹדַת ה’; בַּשָּׁלָב הַבָּא, הַיְּהוּדִי מְפַתֵּחַ תְּחוּשַׁת קִרְבָה וְהִזְדַּהוּת עִם ה’. תְּחוּשָׁה זוֹ מַקְבִּילָה לַחֲלֻקַּת הָאָרֶץ “עַל פִּי ה'”, . אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת הַקִּרְבָה אֵלָיו, מַפְנִים אוֹתָהּ וְהַדָּבָר פּוֹעֵל עָלַי לְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתַי; הַשָּׁלָב הַסּוֹפִי הוּא הֲבָאַת הַדְּבָרִים לִידֵי מַעֲשֶׂה, בְּפֹעַל מַמָּשׁ. כָּאן נִדְרָשׁ הָאָדָם לְתַכְנֵן אֶת מַעֲשָׂיו וְלָכֵן שָׁלָב זֶה מַקְבִּיל לַחֲלֻקַּת הָאָרֶץ עַל פִּי הֶגְיוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר – ” לָרַב תַּרְבֶּה… וְלַמְּעַט תַּמְעִיט…”.

שֶׁנִּזְכֶּה לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת!

שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי

דילוג לתוכן