אבולוציה וכוח הבחירה

פרשת ויצא מספרת איך בעזרת פצלות במקלות שהציב לפני הצאן הצליח יעקב אבינו לכוון את התכונות החיצוניות של הדור הבא. כפי המתבקש, מדען יהודי-אמריקאי הקשה בפני הרבי מליובאוויטש הכיצד הצליח יעקב לפעול בצורה שאינה מוכרת כלל למדע המודרני. תשובתו של הרבי כללה שני ענינים. ראשית, הוא אמר, לא ראינו אינה ראיה, ובמיוחד בכל הקשור לידיעות מדעיות; המדע אינו יכול לומר באופן מוחלט שדבר לא קיים, הוא רק יכול לתעד את מה שמצא. ושנית, קשה מאד להסיק מהמעבדה על הטבע בפראותו הקמאית, שכן במעבדה עורכים ניסויים מבוקרים הבודקים משתנה אחד או שנים, בעוד שאר הסביבה נשארת קבועה; לשון אחר, הדבר האחרון שמותר להכניס למעבדה הוא הטבע עצמו, שכן אם יכנס במלוא כוחו, המצב יהיה מורכב עד אין סוף ולא ניתן יהיה להסיק שום מסקנה. על כן, מסיים הרבי, ישנן פעולות שאת תוצאותן אפשר למדוד רק בתנאים אמיתיים של הטבע מחוץ למעבדה. 

האבולוציה והמוטציות

על אותו משקל אפשר לומר שגם כאשר חוקרים את הטבע במצבו הפראי והקמאי, ישנו ענין אחד שאסור להכניס, שכן הוא הורס את המסקנות והוא הקב”ה כבעל הבית של הטבע. דוגמא מאלפת לכך אפשר לראות בתיאורית האבולוציה ובדרך ההתיחסות של התורה בכלל ותורת החסידות אליה. לאחר תצפיות רבות דוקא בטבע הקמאי, לא בטבע המסורס כפי שהוא כפות בתנאי המעבדה, דרווין הגיע למסקנה שמיני החיים משתנים ומתפתחים זה מזה בתהליך טבעי. עיקרי התהליך הם א) לידת פרט שבתכונותיו שינוי משמעותי – מוטציה – משאר בני מינו. ב) העדפת הסביבה את התכונה החדשה והצלחת הפרט הנושא אותה על ידי כך שנקל לו להתרבות.

לדרווין בזמנו לא היה הסבר לחלק הראשון ולשאלה: מדוע נולדים פרטים בעלי מוטציות? במשך השנים התגלתה הגנטיקה והמדענים סבורים כיום שהמוטציות מתרחשות בעיקר באופן אקראי כתוצאה מטעויות העתקה בתאי המין של ההורים של הפרט הנושא את המוטציה. בהסבר המדעי של המוטציות אין מקום לקב”ה. 

השתלשלות התלבשות והשראה

אולם הראיה התורנית על הסיבות למוטציות מורכבת יותר. כדי להציג אותה נכונה עלינו להכיר שלשה מושגים מכוננים: השתלשלות, התלבשות והשראה – שבשנים הראשונים נעסוק מעט הפעם. השתלשלות מורה על קשר סיבתי, מה שנקרא סיבה ומסובב (cause and effect): לכל תוצאה יש סיבה. התלבשות מורה על יחס מהסוג שיש בין הנשמה לגוף – קשר שאינו מיכניסטי. הנשמה המתלבשת בגוף אינה מפעילה אותו, אלא משנה את התנהגותו. גוף שמתלבשת בו נשמה מתפקד כאורגניזם חי, בעוד גוף שאין מתלבשת בו נשמה נמצא במצב של מות. תופעות רבות של התלבשות ניכרות בכל הקשור לחשמל ולמגנטיזם.

ההסבר ההשתלשלותי למוטציה

ההסבר הגנטי למוטציות הנו למעשה מכניסטי והוא מתבסס על אקראיות. הסבר זה מתאים להשקפת ההשתלשלות. אך כדי להיות תורני, עלינו להוסיף שהאקראיות אינה אלא יד ההשגחה העליונה המכוונת כל פרט בבריאה ובעצם כל מוטציה היא שלב חדש בתכנית האלקית. גישה מעין זו נקראת כיום intelligent design, או בעברית, תכנון תבוני. 

מוטציות כסימן לכח הבחירה

לעומת זאת, על פי ההסבר ההתלבשותי המוטציה הנה תוצאה של תחושת צורך פנימי וקיומי של נפש או נשמת הפרט המבקש להשתנות. למשל, יצור ללא שיניים מבקש ללעוס דברים קשים (כי אין יותר בנמצא עלים) ולשם כך משתוקק קיומית לשיניים. ההסבר ההתלבשותי נסמך על כך שהקב”ה נתן לברואיו כח בחירה, כח שהוא כביכול מעבר ל”תבונה” של “הכל צפוי”, שכן בסופו של דבר ישנה “רשות נתונה” מאת הבורא לשנות את מה שהיה צפוי שיהיה (על פי כללים של סיבתיות—השתלשלות).

בתחילת הבריאה כח הבחירה היה נתון אצל הדומם (כדברי התניא, שאפילו לאבן הדוממת יש נפש), ולאחר מכן עבר אל הצומח, ומשם לחי, ולבסוף למין המדבר, לאדם. בכל שלב, כח הבחירה עובר לחוד החנית של ההתפתחות. בתוך מין המדבר קיבל אברהם אבינו את עיקר כח הבחירה כשהתעקש להאמין בה’, וכתוצאה מכך זכה לציווי “התהלך לפני והיה תמים” – כאומר, מעתה בחירתו של אברהם ובחירתם של צאצאיו הם שיובילו קדימה את תהליכי ההתפתחות בעולם. אם אין מקרא כתוב, אי אפשר היה לאומרו, אבל הכח המיוחד ללכת לפני ה’ (ולא רק “את [עם] ה'” כפי שעשו חנוך ונח לפני אברהם) מכוון את המוטציות לפי הרצון לתקן עולם במלכות ש-די כפי שביקש אברהם אבינו.