מכון גל עיני
נכתב עלידי
רוב עם ישראל אינו יודע לאיזה שבט הוא משתייך. מלבד כהנים ולויים, ועוד כמה משפחות מיוחסות לשבט יהודה, בקושי נשארו לנו מסורות על השבטים. נראה שכולנו עַם אחד, בלי מחיצות ובלי הבדלים…
האמנם? הרי במקום שנים-עשר שבטים נראה שיש היום מאה-ועשרים! כל כך הרבה עדות וגוונים, נוסחים ומנהגים. נכון שיש המון חיבורים, לא קשה למצוא מישהו שהוא רבע-אשכנזי רבע-תימני רבע-מרוקאי ורבע-פרסי, חגיגה של קיבוץ גלויות. ובכל זאת, כל ‘מגזר’ והאופי שלו, צורת חשיבה והתנהגות, קהילות וחבורות. הנה למשל: השבט הליטאי, השבט החסידי, השבט הדתי-לאומי, השבט הברסלבי והשבט הבלתי מזדהה… ולא תמיד השלום שורר ביניהם.
אחדות ולא אחידות
איך מגיעים לאחדות בין השבטים? האם אנו רוצים למחוק את המיוחד ולהפוך את כולם ל’נוסח אחיד’, שבט אחד ויחיד?
בהחלט לא. בימות המשיח, כך אומר הרמב”ם, יתגלה מחדש הייחוס של השבטים! אם כך, “אני מאמין בביאת המשיח” אומר שאנו צועדים לקראת מצב שלא כולם נראים אותו הדבר. דווקא עושר של גוונים, שנים עשר שבטים שונים, שכולם עם אחד.
כדי למצוא את הגורם המאחד בין השבטים, נתבונן במלה שֵבֶט, הקרובה לשם החודש שלנו שבָט. שֵבֶט פירושו ענף של עץ – מתאים לראש השנה לאילנות בחודש שבט. מצד אחד, השבטים הם ענפים הפונים לכיוונים שונים. אך מצד שני, יש להם מקור משותף, שורשים וגזע. ככל שאנחנו מכירים ומתחברים למקור האחד המשותף – האמונה, התורה, האבות – כך יש אחדות בין כל השבטים המתפצלים.
אדרבה, ככל שמחוברים יותר לשורשים כך שמחים בריבוי הגוונים. אחדות שמבוססת על סממנים חיצוניים מפחדת מנוסחים שונים ומנהגים שונים. אבל אחדות הנובעת מהממד הפנימי-העיקרי אינה חוששת ממניפה רחבה וצבעונית, כולם שבטים-ענפים בעץ הגדול של עם ישראל.
המלך המאחד
והנה משמעות נוספת למלה שֵבֶט: “לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה”, “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל” – כאן שבט הוא המלך-המושל (המחזיק בידו שבט-שרביט). השבט האחד של המלך הוא המאחד בין כל השבטים!
למה דוקא מלך ולא מערכת שלטון דמוקרטית שאנו מכירים? כי מערכת שלטון יוצרת אחדות חיצונית בלבד, ‘מסדרת’ את כולם שלא יאכלו אחד את השני… זה חשוב, אבל זה לא העיקר. כאשר מצביעים על מלך, איש בשר-ודם כמוני וכמוך, שנבחר לעמוד בראש העם, הרי הדמות הזו מאחדת את כולם, כי כל אחד רואה במלך את דמותו שלו. לא מערכת קרה ומנוכרת, אלא איש שהלב שלו מייצג את הלבבות של כולם. “אִישׁ עַל הָעֵדָה”, איש פרטי-כללי, מייצג את כלל הציבור ומאחד את כל השבטים הפרטיים. בחודש שבט נחשוב על כל השבטים ועל המלך-השבט האחד שיעמוד בראש.
