גִּלּוּי הַבְּרָכוֹת הַנֶּעֱלָמוֹת

שָׁלוֹם יְלָדִים!

הַמִּסְפָּר עֶשֶׂר חָשׁוּב מְאֹד בַּתּוֹרָה. אֵיךְ אֲנִי יוֹדֵעַ? כִּי אֲנַחְנוּ פּוֹגְשִׁים אוֹתוֹ שׁוּב וָשׁוּב. אֶת הָעוֹלָם בּוֹרֵא ה' יִתְבָּרַךְ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, אֶת הַמִּצְרִים הוּא מַכֶּה בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת וְאֶת הַתּוֹרָה אָנוּ מְקַבְּלִים בְּהַר סִינַי עִם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וְאֵיךְ כָּל זֶה קָשׁוּר גַּם לַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ? כִּי כְּשֶׁיִּצְחָק מְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב, הוּא מַעֲנִיק לוֹ לֹא פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר בְּרָכוֹת – "מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ. יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲוֻ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ".

וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן

לָמָּה אֲנִי אוֹמֵר 'לֹא פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר'? כִּי בְּעֶצֶם יִצְחָק נוֹתֵן לוֹ הַרְבֵּה-הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, הוּא נוֹתֵן לוֹ פִּי אֵין-סוֹף! אֵיךְ אֲנִי יוֹדֵעַ? לְפִי הַפָּתִיחַ. הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁמּוֹצִיא יִצְחָק מִפִּיו, עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא מַתְחִיל לִמְנֹת אֶת הַבְּרָכוֹת, הִיא "וְיִתֵּן". לֹא סְתָם שֶׁה' יִתֵּן לְךָ שֶׁפַע, אֶלָּא "וְיִתֵּן". מִמָּתַי מִשְׁפָּט מַתְחִיל בְּאוֹת ו הַחִבּוּר? הַסִּפּוּר הַבָּא קְצָת יַמְחִישׁ לָנוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה.

הַשָּׁבוּעַ נִכְנַסְנוּ לְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְהָרֵיחַ שֶׁל חֲנֻכָּה כְּבָר מֻרְגָּשׁ בָּאֲוִיר. אֵין אֶחָד שֶׁלֹּא אוֹהֵב אֶת חַג הַחֲנֻכָּה, אֲבָל אֲנִי הֲכִי אוֹהֵב אֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ סַבָּא וְסַבְתָּא מַגִּיעִים אֵלֵינוּ לְהַדְלָקַת נֵרוֹת, בִּמְיֻחָד אֶת הָרֶגַע שֶׁאַחֲרֵי הַהַדְלָקָה וְהַשִּׁירִים. זֶה הָרֶגַע שֶׁכָּל יֶלֶד מְחַכֶּה לוֹ. סַבָּא מַכְנִיס אֶת יָדוֹ לַכִּיס, שׁוֹלֵף מִמֶּנּוּ אֶת הָאַרְנָק וּמְחַלֵּק בְּאֹפֶן אִישִׁי לְכָל אֶחָד מֵהַנְּכָדִים דְּמֵי חֲנֻכָּה – "יוֹסִי, הִנֵּה לְךָ 20 שְׁקָלִים". "רָזִי, אַתָּה כְּבָר גָּדוֹל, מַגִּיעַ לְךָ יוֹתֵר. קַח 50 שְׁקָלִים". מִי שֶׁכְּבָר מָלְאוּ לוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מְקַבֵּל 100 שְׁקָלִים.

אֲבָל אֵיךְ אַרְגִּישׁ אִם סַבָּא יִפְנֶה אֵלַי לִפְנֵי כֻּלָּם וְיֹאמַר לִי: "רָזִי, וְקַח לְךָ 50 שְׁקָלִים"? רֶגַע, פִסְפַסְתִּי מַשֶּׁהוּ? זֶה נִשְׁמַע כְּאִלּוּ סַבָּא כְּבָר חִלֵּק לְכֻלָּם כֶּסֶף אוֹ מַתָּנָה אַחֶרֶת כְּשֶׁלֹּא הָיִיתִי, לִי הִשְׁאִיר בַּצַּד אֶת שֶׁלִּי, וְכָעֵת הֶחְלִיט לָצֵאת לְסִבּוּב חֲלֻקָּה נוֹסָף. כַּמּוּבָן, לֹא אֶתְנַגֵּד לְקַבֵּל מִסַּבָּא מָנָה כְּפוּלָה, אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל זֶה לֹא קוֹרֶה.

כַּאֲשֶׁר יִצְחָק מַעֲנִיק לְיַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת, הוּא רוֹמֵז לוֹ: רַק הִתְחַלְנוּ. בְּעֶצֶם אֲפִלּוּ לֹא הִתְחַלְנוּ… מַה שֶּׁאֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ כָּעֵת אֵינוֹ הַכֹּל. אַתָּה עוֹמֵד לְקַבֵּל עוֹד וָעוֹד. ה' יִתֵּן לְךָ וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן לְךָ, כָּךְ שֶׁתָּמִיד תִּשָּׁאֵר עִם טַעַם שֶׁל עוֹד.

בְּרָכָה – הַמְשָׁכָה מֵהֶעְלֵם

מַהִי בִּכְלָל בְּרָכָה? בְּרָכָה הִיא הַמְשָׁכָה וְהַעֲבָרָה שֶׁל דָּבָר מִמָּקוֹם נִסְתָּר לְמָקוֹם גָּלוּי. לְדֻגְמָה: אֲנִי אוֹהֵב אֶת מוֹטִי וְלָכֵן אֲנִי מְאַחֵל לוֹ הַצְלָחָה בַּמִּבְחָן הַקָּרוֹב בִּגְמָרָא. כָּרֶגַע הַמִּבְחָן עוֹד לֹא הִתְקַיֵּם וּמוֹטִי בִּכְלָל עוֹד לֹא גָּמַר לַחֲזֹר עַל כָּל הַחֹמֶר, אֲבָל אֲנִי כְּבָר מְדַמְיֵן לְעַצְמִי מִבְחָן שֶׁצִּיּוּן 100% מִתְנוֹסֵס בְּרֹאשׁוֹ וְאֶת מוֹטִי אוֹחֵז בּוֹ בַּהֲנָאָה רַבָּה. אֶת תְּמוּנַת הַדִּמְיוֹן הַזּוֹ אֲנִי מוֹצִיא מִפִּי בְּצוּרָה שֶׁל בְּרָכָה. כָּרֶגַע הַהַצְלָחָה שֶׁל מוֹטִי אֵינָהּ קַיֶּמֶת בְּפֹעַל, הִיא מְצוּיָה רַק בְּכֹחַ, הוּא רַק מְסֻגָּל לְהַצְלִיחַ בַּמִּבְחָן. בְּרָכָה שֶׁל צַדִּיק (לֹא שֶׁלִּי, אֲנִי רַק מְאַחֵל לוֹ…) מְסֻגֶּלֶת לְהוֹצִיא אֶת הַהַצְלָחָה וּלְהַעֲבִיר אוֹתָהּ מִמַּצָּב שֶׁל 'כֹּחַ' לְמַצָּב שֶׁבּוֹ הִיא תִּתְגַּשֵּׁם בְּפֹעַל.

בַּחֲסִידוּת מֻסְבָּר שֶׁיֶּשְׁנָם שְׁנֵי סוּגֵי בְּרָכוֹת: יֵשׁ בְּרָכוֹת שֶׁאָכֵן גּוֹרְמוֹת לַשֶּׁפַע לָרֶדֶת מֵהַמָּקוֹם הַנִּסְתָּר וּלְהִתְגַּלּוֹת בְּפָנֵינוּ, אֲבָל מְדֻבָּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מַמָּשׁ נִסְתָּר. לְדֻגְמָה: לֹא מַמָּשׁ יַפְתִּיעַ אוֹתִי אִם מוֹטִי יַצְלִיחַ בַּמִּבְחָן וִיקַבֵּל אֶת הַצִּיּוּן שֶׁאִחַלְתִּי לוֹ. סַךְ הַכֹּל הוּא יֶלֶד נָבוֹן וּבְרֹב הַשִּׁעוּרִים הוּא מַקְשִׁיב וּמִשְׁתַּתֵּף. אָז נָכוֹן, הַחֹמֶר לַמִּבְחָן לֹא הֲכִי קַל, וְלָכֵן נִדְרֶשֶׁת גַּם מִמֶּנּוּ הַשְׁקָעָה בַּחֲזָרָה לִקְרַאת הַמִּבְחָן, אֲבָל יַחֲסִית לֹא נִדְרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ הַשְׁקָעָה מְיֻחֶדֶת. נִרְאֶה לִי שֶׁתּוֹךְ שְׁעָתַיִם הוּא מִשְׁתַּלֵּט יָפֶה עַל הָאֵרוּעַ.

כָּךְ פּוֹעֶלֶת בְּרָכָה רְגִילָה, אֲבָל יֶשְׁנָן בְּרָכוֹת מְיֻחָדוֹת, וְהֵן שְׁמוּרוֹת לְמִקְרִים שֶׁבָּהֶם הַשֶּׁפַע שֶׁרוֹצִים לְגַלּוֹת טָמוּן הֵיטֵב וּמַמָּשׁ אֵינוֹ נִכָּר – הוּא שֶׁפַע אֵין סוֹפִי.

לְדֻגְמָה: אִם שִׁימִי הַקָּטָן מִכִּתָּה א' יַצְלִיחַ בַּמִּבְחָן. שִׁימִי לֹא יֶלֶד טִפֵּשׁ בִּכְלָל, אֲבָל עֲדַיִן, גְּמָרָא הוּא בִּכְלָל לֹא הִתְחִיל לִלְמֹד, אָז לֹא כָּל כָּךְ מְצִיאוּתִי שֶׁיַּצְלִיחַ בְּמִבְחָן שֶׁל גְּדוֹלִים. הַכִּשָּׁרוֹן שֶׁל שִׁימִי נִמְצָא בְּמָקוֹם נִסְתָּר מְאֹד-מְאֹד. יִקַּח לָנוּ כַּמָּה שָׁנִים טוֹבוֹת לְגַלּוֹת וְלִרְאוֹת אוֹתוֹ. הֲבָנַת סֻגְיָה בַּגְּמָרָא עֲבוּרוֹ הִיא מַשֶּׁהוּ כִּמְעַט אֵין סוֹפִי.

הַהֶעְלֵם מֵהַסּוּג הָרִאשׁוֹן נִקְרָא הֶעְלֵם שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּמְצִיאוּת. הוּא אָמְנָם נִסְתָּר וְנֶעֱלָם, אֲבָל הוּא בְּהֶחְלֵט קַיָּם. הַהֶעְלֵם מֵהַסּוּג הַשֵּׁנִי נִקְרָא הֶעְלֵם שֶׁאֵינוֹ בִּמְצִיאוּת – הוּא כְּבָר מַמָּשׁ נֶעֱלָם.

בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק

הַבְּרָכוֹת הַמְּיֻחָדוֹת שֶׁמְּקַבֵּל יַעֲקֹב מֵאָבִיו מַגִּיעוֹת אֵלָיו בְּצוּרָה קְצָת מְשֻׁנָּה. יִצְחָק לֹא קוֹרֵא לוֹ וּמְבָרֵךְ אוֹתוֹ. יִצְחָק בִּכְלָל מְתַכְנֵן לָתֵת אוֹתָן לְעֵשָׂו, הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַעֲנִיק לוֹ כֹּחוֹת גְּדוֹלִים וּמְיֻחָדִים שֶׁיְּאַפְשְׁרוּ לוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. רַק בְּדֶרֶךְ שֶׁל תַּרְמִית וּבְעִדּוּדָהּ וּדְחִיפָתָהּ שֶׁל רִבְקָה אִמֵּנוּ הֵן מַגִּיעוֹת בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְיַעֲקֹב.

לָמָּה בְּרָכוֹת כָּל כָּךְ חֲשׁוּבוֹת צְרִיכוֹת לְהַגִּיעַ בְּדֶרֶךְ מְשֻׁנָּה כָּזוֹ? מִשּׁוּם שֶׁהֵן בָּאוֹת מֵאוֹתוֹ מָקוֹם עָמֹק וְנִסְתָּר, מֵהֶעְלֵם שֶׁאֵינוֹ בִּמְצִיאוּת. יִצְחָק חוֹשֵׁב שֶׁהוּא מְבָרֵךְ אֶת עֵשָׂו, אֲבָל לְמַעֲשֶׂה הוּא מְבָרֵךְ בְּאוֹתָם רְגָעִים אֶת יַעֲקֹב, וְזֶה אוֹמֵר לִי שֶׁאוֹתָן בְּרָכוֹת בֶּאֱמֶת מַגִּיעוֹת מִמָּקוֹם סָתוּם וְנֶעֱלָם, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁמַּעֲבִיר אוֹתָן לֹא יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת לְמִי הוּא מוֹסֵר אוֹתָן. כָּךְ מִתְבָּרֵר בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁאוֹתָן בְּרָכוֹת מְיֻעָדוֹת בֶּאֱמֶת לְיַעֲקֹב!

שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְבָּרֵךְ מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי

רָזִי רְמַזִי:

מַהוּ הַפֶּלֶא שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵי פְּסוּקֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁקִּבֵּל יַעֲקֹב מִיִּצְחָק?

[פִּתְרוֹן הַחִידָה מֵהַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר: אַחֲרוֹנָה בָּרְשִׁימָה – הָאוֹת ת (=400), סְכוּם עִסְקַת רְכִישַׁת הַמְּעָרָה בִּשְׁקָלִים, מֵאֵת עֶפְרֹן (=400) "רַע עַיִן" (=400) לְאַבְרָהָם "טְהוֹר עֵינַיִם" (=400)]