הָעֵינַיִם שֶׁל ה'

הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ עֲטוּרַת שְׁבָחִים עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – שִׁבְעַת הַמִּינִים הַגְּדֵלִים בָּהּ, הַמַּעְיָנוֹת הַיּוֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר, הַבַּרְזֶל וְהַנְּחֹשֶׁת שֶׁנִּתָּן לַחֲצֹב מֵאֲבָנֶיהָ. אֶת הַשֶּׁפַע הַגַּשְׁמִי שֶׁה' מַעֲנִיק לָנוּ דַּרְכָּהּ מְסַכֶּמֶת הַבְּרָכָה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה".

אֲבָל בְּהֶמְשֵׁךְ אוֹתָהּ פָּרָשָׁה מַגִּיעַ תֵּאוּר מְעַנְיֵן. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁבַּחַת דַּוְקָא בִּגְלַל… מָה שֶׁאֵין בָּהּ! אֵין בָּהּ שֶׁפַע תְּמִידִי שֶׁל מֵי הַשְׁקָיָה לְגִדּוּלֵי הַקַּרְקַע. בְּמִצְרַיִם הִתְרַגַּלְנוּ לְחַיִּים קַלִּים: מֵי הַנִּילוּס הָיוּ זְמִינִים לָנוּ בְּשֶׁפַע בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה, הָיָה עָלֵינוּ רַק לִמְשֹׁךְ צִנּוֹר אֶל הַשָּׂדֶה – וְהַמַּיִם אֶצְלֵנוּ לְלֹא הַגְבָּלָה. לְעֻמָּתָהּ, הַהַשְׁקָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתְבַּסֶּסֶת עַל מֵי הַגְּשָׁמִים – "אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מַיִם". אִם יָרַד הַשָּׁנָה מַסְפִּיק גֶּשֶׁם – יֵשׁ לְךָ, לֹא יָרַד – אֵין לְךָ. אֵיזֶה סוּג שֶׁבַח הוּא לָאָרֶץ?!

הַטַּבַּעַת שֶׁל הַטֶּבַע

מָה אַתֶּם אוֹמְרִים עַל הַמַּחֲזֶה הַבָּא: "רָזִי, תַּתְחִיל לְהִתְאַרְגֵּן לְשֵׁנָה. מָחָר לִמּוּדִים, הַהַסָּעָה לֹא תְּחַכֶּה. מַעֲרֶכֶת כְּבָר הֵכַנְתָּ?". כָּל יוֹם זֶה כָּךְ. אֲנִי שָׁקוּעַ לִי בָּעִנְיָנִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁלִּי, וְאִמָּא כְּבָר חוֹשֶׁבֶת עַל מָחָר. וּמָה קוֹרֶה בַּבֹּקֶר? "רָזִי, הַתִּיק מוּכָן? אַל תִּתְעַכֵּב אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים. אַתָּה צָרִיךְ לְהַסְפִּיק שִׁעוּרֵי בַּיִת, חוּג וְלִלְמֹד עִם אַבָּא. וְאַל תִּשְׁכַּח, צָרִיךְ פֹּה גַּם קְצָת עֶזְרָה". אִמָּא כְּבָר עֲרוּכָה לַהֶמְשֵׁךְ. וּמָה בַּהֶמְשֵׁךְ? שׁוּב חוֹזֵר הַגַּלְגַּל.

אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁתָּמִיד זֶה כָּךְ. יֵשׁ גַּם הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁשּׁוֹבְרִים אֶצְלֵנוּ אֶת הַשִּׁגְרָה. סָבְתָא מַגִּיעָה לִפְעָמִים בְּהַפְתָּעָה לְבִקּוּר אוֹ שֶׁנּוֹסְעִים לַחֲתֻנָּה שֶׁל בֶּן דּוֹד, אֲבָל הַשִּׁגְרָה הִיא שִׁגְרָה, וּכְשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל כָּךְ זֶה עוֹשֶׂה לִי טוֹב וְלֹא-טוֹב. טוֹב, כִּי כְּדַאי שֶׁיִּהְיֶה לִי סֵדֶר יוֹם קָבוּעַ, שֶׁאֶמְצָא אֶת הַבְּגָדִים בַּבֹּקֶר וְאֶת הַפִּיגָ'מָה בָּעֶרֶב… אֲבָל גַּם לִפְעָמִים הַסֵּדֶר הַקָּבוּעַ נַעֲשֶׂה קְצָת מֵעִיק. דָּבָר רוֹדֵף דָּבָר וְהַכֹּל מְשַׁעֲמֵם וְחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ.

כָּךְ מִתְגַּלְגֵּל הַטֶּבַע אֶצְלִי בַּבַּיִת, אֲבָל גַּם בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל שֶׁסְּבִיבֵנוּ פּוֹעֶלֶת אוֹתָהּ מַחְרֹזֶת בִּלְתִּי-מִסְתַּיֶּמֶת. נִקַּח לְדֻגְמָה אֶת מַחְזוֹר הַמַּיִם בָּעוֹלָם. הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, נִגַּר וְזוֹרֵם דֶּרֶךְ צִנּוֹרוֹת הַנִּקּוּז וַעֲרוּצֵי הַנְּחָלִים אֶל הַנְּהָרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁנִּשְׁפָּכִים לַיָּם. חֹם הַשֶּׁמֶשׁ מְאַדֶּה אֶת מֵי הַיָּם וּמַעֲלֶה אֶת חֶלְקִיקֵי הַמַּיִם הַזְּעִירִים לַשָּׁמַיִם, שָׁם הֵם מִתְעַבִּים וְהוֹפְכִים לַעֲנָנִים עֲמוּסֵי מַיִם. הָעֲנָנִים מִתְקַדְּמִים עִם הָרוּחַ לְכִוּוּן הֶהָרִים, שֶׁהַקֹּר שֶׁבָּהֶם גּוֹרֵם לְאוֹתָם עֲנָנִים לְשַׁחְרֵר אֶת הַמַּיִם – וְשׁוּב יוֹרֵד הַגֶּשֶׁם. הִנֵּה לָנוּ טַבַּעַת מֻשְׁלֶמֶת: גֶּשֶׁם-נְחָלִים-נְהָרוֹת-יָם-עֲנָנִים-גֶּשֶׁם.

הַמִּלָּה טֶבַע מַזְכִּירָה לִי אֶת הַטַּבַּעַת וְאֶת צוּרָתָהּ הַמְּעֻגֶּלֶת. תְּתָאֲרוּ לָכֶם מַסְלוּל רִיצָה עַל טַבַּעַת – אֵין לוֹ הַתְחָלָה וְאֵין לוֹ סוֹף, אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַמְשִׁיךְ וְכָל פַּעַם לַחְזֹר לְאוֹתָהּ נְקֻדָּה. כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל הַטַּבַּעַת אֲנִי נִזְכָּר בְּעוֹד מִלָּה – טְבִיעָה. כֵּן, בַּטֶּבַע אֶפְשָׁר לִטְבֹּעַ. אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ מִחוּץ לַטַּבַּעַת – לָעוֹלָם יֵשׁ בַּעַל הַבַּיִת, ה' יִתְבָּרַךְ, מִי שֶׁיָּצַר וּבָרָא אֶת אוֹתוֹ טֶבַע.

אֲבָל יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁשּׁוֹבֵר אֶת הַטַּבַּעַת הַזּוֹ – הַנֵּס. מַהוּ נֵס? בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ מֵהַטֶּבַע. ה' בּוֹחֵר 'לְהִתְעָרֵב' בַּהִתְנַהֲלוּת הַקְּבוּעָה שֶׁל הַטֶּבַע, לַעֲצֹר אוֹתוֹ וּלְשַׁנּוֹתוֹ לְפִי רְצוֹנוֹ.

לְהָרִים נֵס

נֵס בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ פֵּרוּשׁוֹ עַמּוּד גָּבוֹהַּ. הַנֵּס הַזָּקוּף שִׁמֵּשׁ אֶת חַיָּלֵי הַצָּבָא בִּתְקוּפוֹת קְדוּמוֹת. הַיּוֹם אָנוּ מְשֻׁפָּעִים בְּמַכְשִׁירִים מְשֻׁכְלָלִים לִיצִירַת קֶשֶׁר – טֵלֵפוֹנִים, מַחְשְׁבִים, מַכְשִׁירֵי קֶשֶׁר – וּכְשֶׁחַיָּלִים צוֹעֲדִים בַּשֶּׁטַח לִקְרַאת יַעַד מְסֻיָּם הֵם עוֹשִׂים בָּהֶם שִׁמּוּשׁ רַב. מָה קוֹרֶה כַּאֲשֶׁר קְבוּצָה שֶׁל 50 חַיָּלִים מִסְתַּעֶרֶת וְהַקְּרָב נִמְשָׁךְ? הֵם עֲלוּלִים לְאַבֵּד אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי וְאוּלַי אַף לְהִתְעָרֵב עִם חַיָּלֵי הָאוֹיֵב. אִם יַחְלִיט הַמְּפַקֵּד לְשַׁנּוֹת אֶת כִּוּוּן הַהַתְקָפָה, כֵּיצַד יוֹדִיעַ זֹאת לְחַיָּלָיו? הַדֶּרֶךְ לִשְׁמֹר עַל רִכּוּז הַכֹּחוֹת וְהַעֲבָרַת הַמֵּידָע בְּאוֹתָם זְמַנִּים הָיְתָה בְּאֶמְצָעוּת הֲרָמַת הַנֵּס. בְּתוֹךְ כָּל קְבוּצַת חַיָּלִים נִבְחַר לוֹחֵם אֶחָד לַתַּפְקִיד – עָלָיו לָשֵׂאת אֶת הַנֵּס בְּמַהֲלַךְ הַלְּחִימָה וְלַהֲרִימוֹ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ. זֶהוּ הָאוֹת הַקּוֹרֵא לְכָל הַחַיָּלִים לָשׁוּב וּלְהִתְרַכֵּז סְבִיבוֹ.

אָז מָה הַקֶּשֶׁר בֵּינוֹ לַנִּסִּים שֶׁה' מְחוֹלֵל?

כִּי מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַנֵּס לַחַיָּל בַּקְּרָב קוֹרֶה גַּם לִי כַּאֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹמֵעַ עַל נֵס שֶׁקָּרָה. אוּלַי לֹא רָאִיתִי אַף פַּעַם אֶת הַיָּם נִקְרַע לִשְׁנַיִם אוֹ אֶת אַבְנֵי הַבָּרָד נִתָּחִים מִשָּׁמַיִם, אֲבָל, פֹּה וָשָׁם אֲנִי שׁוֹמֵעַ עַל מוֹפְתִים שֶׁמִּתְגַּלְגְּלִים עַל יְדֵי צַדִּיקִים. כַּאֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹמֵעַ סִפּוּר שֶׁל נֵס אֲנִי מֻפְתָּע. הַנֵּס הוֹפֵךְ לִי אֶת הַמַּחְשָׁבָה. הִתְרַגַּלְתִּי שֶׁקּוֹרֶה מַשֶּׁהוּ אֶחָד וּפִתְאוֹם מַגִּיעַ סִפּוּר שׁוֹנֶה, כְּנֶגֶד כָּל הַכְּלָלִים. סִפּוּרֵי מוֹפְתִים דּוֹמִים לְמִישֶׁהוּ שֶׁהוֹלֵךְ בַּחֹשֶׁךְ, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, וּפִתְאוֹם מַבְהִיקָה לִשְׁנִיָּה קְצָרָה אֲלֻמַּת אוֹר מִלְּמַעְלָה, שֶׁמְּאִירָה אֶת הַמֶּרְחָב שֶׁסְּבִיבוֹ.

הָאֱמֶת הִיא שֶׁגַּם אָנוּ, יִשְׂרָאֵל הַפְּזוּרִים בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת תֵּבֵל, מְצַפִּים לְנֵס שֶׁל הֲרָמַת נֵס מֵאֵת הַמְּפַקֵּד שֶׁלָּנוּ. הֲרֵי כָךְ אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ בְּכָל יוֹם: "וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלוּיוֹתֵינוּ".

הַנֵּס וְהַטֶּבַע

יוֹצֵא לָנוּ שֶׁהַטֶּבַע וְהַנֵּס דּוֹמִים לְעִגּוּל וּלְקָו. הַטֶּבַע הֶעָגֹל חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ, כְּמוֹ תָּכְנִית שֶׁקְּבוּעָה מֵרֹאשׁ, וְאִלּוּ הַקַּו יוֹרֵד מִשָּׁמַיִם בְּצוּרָה יְשָׁרָה וְנֶחֱרֶצֶת וּפוֹעֵל בְּחָפְשִׁיּוּת. הַטֶּבַע עָלוּל לְהַעֲלִים מִמֶּנִּי אֶת נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל ה' וְאִלּוּ הַנֵּס מְגַלֶּה לִי אוֹתוֹ בְּבַת-אַחַת, וְלָכֵן נִרְאֶה שֶׁמִּבֵּין הַשְּׁנַיִם הַהֲפוּכִים – הַנֵּס הוּא הַמֻּבְחָר בֵּינֵיהֶם.

אֲבָל הָאֱמֶת שֶׁהַנֵּס וְהַטֶּבַע לֹא מַמָּשׁ הֲפוּכִים. מַדּוּעַ? כִּי גַּם הַטֶּבַע הוּא נֵס אֶחָד גָּדוֹל! כַּאֲשֶׁר ה' מִתְחַבֵּא מֵעֵינֵינוּ וְגוֹרֵם לָנוּ לַחֲשֹׁב שֶׁהָעוֹלָם מִתְנַהֵל לְבַדּוֹ, מֵעַצְמוֹ, עִם תָּכְנִית חֻקִּים קְבוּעָה מֵרֹאשׁ – זֶה עַצְמוֹ נֵס! הֲרֵי ה' בּוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם בְּכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ, אָז וַדַּאי שֶׁכָּל חֻקֵּי הַטֶּבַע פּוֹעֲלִים בִּרְצוֹנוֹ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ הַיְּשִׁירָה!

אֶלָּא מָה? ה' מַעֲמִיד אוֹתָנוּ בְּנִסָּיוֹן. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁבְּנֵי אָדָם עֲלוּלִים לְהַעֲדִיף לִרְאוֹת רַק אֶת הַחֻקִּים וְלִשְׁכֹּחַ מִמֶּנּוּ, אֲבָל הוּא מַאֲמִין בָּנוּ. לְשֵׁם כָּךְ הוּא גַּם נוֹתֵן לָנוּ מַתָּנָה מְיֻחֶדֶת – אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ אֶת בֶּרֶז הַהַשְׁקָיָה וְלִשְׁכֹּחַ אֶת ה'. חַיָּבִים לְהָרִים תָּמִיד עֵינַיִם לַשָּׁמַיִם, לְיַחֵל אֵלָיו וּלְהִתְפַּלֵּל. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַטֶּבַע הוּא נֵס כִּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַנֵּס הוּא בְּעֶצֶם… הַטֶּבַע!

וּמָה מְגַלִּים? שֶׁה' לֹא מַפְסִיק אַף פַּעַם לְהִתְבּוֹנֵן בָּנוּ וּלְהַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה! "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".

שֶׁנִּזְכֶּה לִחְיוֹת תָּמִיד תַּחַת עֵינָיו הַפְּקוּחוֹת שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי