הָרַבִּי הָרָשָׁ"בּ

שָׁלוֹם יְלָדִים!

בְּיוֹם שִׁשִּׁי הָאַחֲרוֹן, ב נִיסָן, חָל יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי הָרָשָׁ"בּ, רַבִּי שָׁלוֹם דּוֹב בֶּער, הָרַבִּי הַחֲמִישִׁי בַּחֲסִידוּת חַבָּ"ד. מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה 'הִסְתַּלְּקוּת' הִיא עֲלִיַּת הַנְּשָׁמָה כְּלַפֵּי מַעְלָה, לְגִנְזֵי מְרוֹמִים, וּמִמֵּילָא הַשִּׂמְחָה בְּיוֹם זֶה – וּכְמוֹ בְּכָל יוֹם הִלּוּלָא שֶׁל צַדִּיק – הִיא עַל עֲלִיָּה נוֹסֶפֶת. הָרַבִּי הָרָשָׁ"בּ לֹא זָכָה לַאֲרִיכוּת יָמִים מֻפְלֶגֶת, הוּא הִסְתַּלֵּק בְּגִיל שִׁשִּׁים, וְלָכֵן הֶחָלָל שֶׁהוֹתִיר עָשָׂה רֹשֶׁם חָזָק. מִשּׁוּם כָּךְ הָיָה חָשׁוּב לוֹ לְהַדְגִּישׁ לִפְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּאָזְנֵי הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ: "אֲנִי עוֹלֶה לְמַעְלָה, אֲבָל מַשְׁאִיר לָכֶם אֶת הַכְּתָבִים שֶׁכָּתַבְתִּי".

וְאָכֵן, כִּתְבֵי הַחֲסִידוּת הָרַבִּים שֶׁהִשְׁאִיר הָרַבִּי אַחֲרָיו הֵם מֵהָעֲמֻקִּים בְּיוֹתֵר, אֲבָל יַחַד עִם זֹאת מִצְטַיְּנִים בִּבְהִירוּת שֶׁל הַסְבָּרָה, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַכִּנּוּי שֶׁדָּבַק בּוֹ הוּא 'הָרַמְבָּ"ם שֶׁל הַחֲסִידוּת'. אֶת הַמָּדוֹר הַשָּׁבוּעַ נַקְדִּישׁ לַסִּפּוּרִים אוֹדוֹת דְּמוּתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת.

גָּדוֹל שֶׁיָּאִיר בְּיִשְׂרָאֵל

נַתְחִיל עִם סִפּוּר לֵדָתוֹ. אִמּוֹ שֶׁל הָרַבִּי וְאֵשֶׁת הָרַבִּי מָהָרָ"שׁ, הָרַבָּנִית רִבְקָה, הָיְתָה גַּם הִיא אִשָּׁה גְּדוֹלָה וּמְיֻחֶדֶת. הִיא עַצְמָהּ הָיְתָה נֶכְדָּתוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי, כָּךְ שֶׁסִּפּוּרִים רַבִּים עַל תּוֹלְדוֹת הַחֲסִידוּת שֶׁעָבְרוּ בַּמִּשְׁפָּחָה הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ דַּרְכָּהּ. לַיְלָה אֶחָד מוֹפִיעִים בַּחֲלוֹמָהּ שְׁתֵּי דְּמוּיוֹת מֵעוֹלָם הָאֱמֶת – אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי (סַבָּא שֶׁלָּהּ) וּבִתּוֹ (שֶׁהִיא אִמָּא שֶׁלָּהּ) – וְכָךְ צִוּוּ עָלֶיהָ: "עָלַיִךְ וְעַל בַּעֲלֵךְ לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה". לְצִוּוּי זֶה הָרַבִּי הוֹסִיף בְּרָכָה: "יִוָּלֵד לָךְ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה בֵּן שֶׁיָּאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר הַתּוֹרָה".

אֶת הַחֲלוֹם הַזֶּה שָׁמְרָה הָרַבָּנִית בְּלִבָּהּ, אֲבָל כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת שׁוּב חָזְרוּ שְׁתֵּי הַדְּמוּיוֹת וְהוֹפִיעוּ בַּחֲלוֹם, אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הִתְלַוְּתָה אֲלֵיהֶם דְּמוּת נוֹסֶפֶת שֶׁלֹּא הָיְתָה מֻכֶּרֶת לָהּ, אִישׁ זָקֵן וּנְשׂוּא פָּנִים. תּוֹךְ כְּדֵי הַחֲלוֹם הֵבִינָה הָרַבָּנִית שֶׁמְּדֻבָּר בְּאָבִיו שֶׁל סָבָהּ, אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן. שׁוּב חָזְרוּ הַשְּׁנַיִם עַל הַבַּקָּשָׁה: "עָלַיִךְ וְעַל בַּעֲלֵךְ לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה", וְשׁוּב בֵּרֵךְ אוֹתָהּ סָבָהּ, אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי, אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הוֹסִיפָה הָאֵם וּבִקְּשָׁה מֵאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן שֶׁיְּבָרֵךְ גַּם הוּא אֶת הַיֶּלֶד שֶׁיִּוָּלֵד, וְכָךְ הָיָה.

בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה שִׁתְּפָה הָרַבָּנִית אֶת בַּעֲלָהּ, הָרַבִּי מָהָרָ"שׁ, בִּדְבַר הַחֲלוֹם וּבַהוֹרָאָה שֶׁקִּבְּלָה בּוֹ. הָרַבִּי הִתְיַחֵס בִּרְצִינוּת רַבָּה לַחֲלוֹם וְאַף שִׁתֵּף בּוֹ אֶת אָבִיו, הָרַבִּי הַצֶּמַח צֶדֶק. הָרַבִּי הוֹרָה לָהֶם לְקַיֵּם אֶת הַדְּבָרִים, אֶלָּא שֶׁבִּקֵּשׁ שֶׁהַדָּבָר יֵעָשֶׂה בְּצִנְעָה, בְּחֵיק הַמִּשְׁפָּחָה וּלְלֹא כָּל פִּרְסוּם, כָּךְ שֶׁאַף אֶחָד לֹא יֵדַע מִכָּךְ – "דְּבָרִים שֶׁבָּאִים מִמָּקוֹם מְאֹד גָּבוֹהַּ צְרִיכִים זְהִירוּת יְתֵרָה, כָּךְ שֶׁיֵּרְדוּ לָעוֹלָם בְּצוּרָה מְתֻקֶּנֶת". כַּעֲבֹר שָׁנָה, עִם סִיּוּם כְּתִיבַת הַסֵּפֶר, נוֹלַד הָרַבִּי הָרָשָׁ"בּ.

פֹּה שׁוֹפְכִים חֲסִידוּת

אַחַד הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁיָּזַם הָרַבִּי הוּא אֶת הֲקָמַת יְשִׁיבַת "תּוֹמְכֵי תְּמִימִים". עַד לְיָמָיו לָמְדוּ בַּיְּשִׁיבוֹת הַיְּחִידוֹת שֶׁהָיוּ קַיָּמוֹת אֶת תּוֹרַת הַנִּגְלֶה – גְּמָרָא וַהֲלָכָה, שָׁ"ס וּפוֹסְקִים. הָרַבִּי קָבַע בַּיְּשִׁיבָה סֵדֶר יוֹם חֲסִידִי הַכּוֹלֵל לִמּוּד חֲסִידוּת וּתְפִלָּה בַּאֲרִיכוּת עִם הֲכָנָה רְאוּיָה. אֶת בְּנוֹ, הָרַבִּי הָרָיָי"צ, מִנָּה הָרַבִּי לִמְנַהֵל חִנּוּכִי וּתְשׂוּמֶת הַלֵּב שֶׁלָּהֶם עַל כָּל תַּלְמִיד הָיְתָה מְמֻקֶּדֶת, מִלְּבַד הַהִתְקַדְּמוּת בְּלִמּוּד, עַל הַהִתְקַדְּמוּת הַפְּנִימִית בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּבְאַהֲבַת ה'.

אֵרַע שֶׁבִּקֵּשׁ בָּחוּר לְהִתְקַבֵּל לַלִּמּוּד בַּיְּשִׁיבָה, אֲבָל הָרַבִּי הִבְחִין וְזִהָה שֶׁמִּדּוֹתָיו לוֹקוֹת בְּגַסּוּת, וּכְדֵי לִלְמֹד "דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים" (חֲסִידוּת) בָּאֹפֶן הָרָאוּי עָלָיו לְהִתְעַדֵּן קֹדֶם לָכֵן. הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי נִיסָן הָעֲמוּסִים הֲכָנוֹת לִקְרַאת חַג הַפֶּסַח. הָרַבִּי פָּנָה לִבְנוֹ וְהוֹרָה לוֹ: "הַעֲסֵק אוֹתוֹ בִּטְחִינַת הַחִטִּים לַאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת. דְּאַג שֶׁיִּתְאַמֵּץ כַּהֹגֶן, שֶׁזֵּעָה שֶׁל קְדֻשָּׁה תֵּצֵא מִמֶּנּוּ". כַּעֲבֹר שְׁבוּעַיִם, בְּחַג הַפֶּסַח, קָרָא הָרַבִּי לִבְנוֹ, תּוֹךְ שֶׁהוּא מַצְבִּיעַ עַל אוֹתוֹ תַּלְמִיד, וְאָמַר לוֹ בְּקֹרַת רוּחַ: "רְאֵה יוֹסֵף יִצְחָק מָה נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ. הוּא הִשְׁתַּנָּה לְגַמְרֵי…".

פַּעַם הִגִּיעַ לְבִקּוּר בַּיְּשִׁיבָה יְהוּדִי שֶׁלֹּא הִסְתִּיר אֶת הִתְפַּעֲלוּתוֹ בְּאָזְנֵי הָרַבִּי הָרָשָׁ"בּ: "אֵיזוֹ יִחוּדִיּוּת! יְשִׁיבָה שֶׁמְּלַמְּדִים בָּהּ גַּם חֲסִידוּת!". הָרַבִּי הָרָשָׁ"בּ הֵגִיב לִדְבָרָיו: "כָּאן לֹא מְלַמְּדִים חֲסִידוּת, כָּאן שׁוֹפְכִים חֲסִידוּת!".

כָּךְ לוֹמְדִים אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

פַּעַם אַחַת נִכְנַס בְּנוֹ, הָרַבִּי הָרָיָ"צ, לְבַקֵּר אֶת סָבָתוֹ, הָרַבָּנִית רִבְקָה, בְּחַדְרָהּ. הַסָּבְתָא כִּבְּדָה אֶת הַיֶּלֶד, שֶׁהָיָה אָז בֶּן שְׁמוֹנֶה, בַּאֲבַטִּיחַ טָרִי וּמָתוֹק. הַיֶּלֶד יָצָא בְּשִׂמְחָה מֵהַחֶדֶר עִם הַמָּנָה הַטְּעִימָה וְהִצְטָרֵף לַחֲבֵרָיו שֶׁשִּׂחֲקוּ בְּאוֹתָהּ עֵת בֶּחָצֵר, תּוֹךְ שֶׁהוּא חוֹלֵק עִמָּם אֶת מְנַת הָאֲבַטִּיחַ. בַּחַלּוֹן עָמַד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָרַבִּי הָרָשָׁ"בּ וְהִתְבּוֹנֵן בִּתְשׂוּמֶת לֵב בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל בְּנוֹ יְחִדּוֹ. לִכְאוֹרָה הָיָה עָלָיו לִשְׂמֹחַ, שֶׁכֵּן הַיֶּלֶד לֹא שָׁמַר אֶת הָאֲבַטִּיחַ לְעַצְמוֹ, אֶלָּא חִלֵּק מִמֶּנּוּ לַחֲבֵרָיו, אֲבָל הָרַבִּי הִתְבּוֹנֵן פְּנִימָה, בָּעֹמֶק. הוּא זִהָה שֶׁהַיֶּלֶד עוֹשֶׂה זֹאת, אֲבָל לֹא בְּלֵב שָׁלֵם, אֶלָּא יוֹתֵר מִתּוֹךְ חֹסֶר בְּרֵרָה.

מְאֻחָר יוֹתֵר, כְּשֶׁחָזַר הַיֶּלֶד לַבַּיִת, קָרָא לוֹ אָבִיו לְחַדְרוֹ. "יוֹסֵף יִצְחָק, לֹא כָּךְ יֵשׁ לִנְהֹג. רָאִיתִי עַל הַפָּנִים שֶׁלְּךָ… מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁכָּל מָה שֶׁהוּא מְקַבֵּל בָּא מִלְּמַעְלָה – נוֹתֵן וּמְחַלֵּק בְּלִי חֶשְׁבּוֹן. לַחֲבֵרִים יֵשׁ לְחַלֵּק מִתּוֹךְ עַיִן טוֹבָה, וַחֲלֻקָּה שֶׁלֹּא מִכָּל הַלֵּב הִיא עַיִן רָעָה…". הַדְּבָרִים הַתַּקִּיפִים, שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל יְדֵי הָרַבִּי בִּנְעִימוּת וּבְטוּב טַעַם, גָּרְמוּ לַיֶּלֶד לְהִתְרַגֵּשׁ, לִפְרֹץ בִּבְכִי וּלְהָקִיא אֶת כָּל מָה שֶׁאָכַל…

אִמּוֹ, הָרַבָּנִית שְׁטֶערְנָא שָׂרָה, אֵשֶׁת הָרַבִּי, שֶׁשָּׁמְעָה אֶת בְּכִי בְּנָהּ הִגִּיעָה לַמָּקוֹם וּמִיָּד הֵבִינָה. "מָה אַתָּה רוֹצֶה מֵהַיֶּלֶד?", שָׁאֲלָה אֶת הָרַבִּי, "הוּא בְּסַךְ הַכֹּל יֶלֶד". "כָּךְ יִלְמַד הַיֶּלֶד מַהִי עַיִן טוֹבָה, מַהִי עַיִן רָעָה וְיֵדַע לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶן", עָנָה הָרַבִּי. לְיָמִים, כְּשֶׁגָּדַל הַיֶּלֶד וְנַעֲשָׂה רַבִּי, אָמַר: "זֶהוּ חִנּוּךְ אֲמִתִּי, כָּךְ מְחַנְּכִים יֶלֶד לְלֵב טוֹב, לְעַיִן טוֹבָה וּלְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל אֲמִתִּית"!

שֶׁנִּזְכֶּה לָלֶכֶת לְאוֹרוֹ וּבִדְרָכָיו!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי