מכון גל עיני
נכתב עלידי
שָׁלוֹם יְלָדִים!
בְּיוֹם שְׁלִישִׁי הַקָּרוֹב, יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת, אָנוּ עוֹמְדִים לְהִכָּנֵס לְ'סֶגֶר' שֶׁהוֹלֵךְ לְהִמָּשֵׁךְ שָׁבוּעַ שָׁלֵם! אַתֶּם מְנַחֲשִׁים לְמָה אֲנִי מִתְכַּוֵּן? נָכוֹן, לַכְּנִיסָה שֶׁלָּנוּ אֶל תּוֹךְ הַסֻּכָּה!
לָמָּה אֲנִי קוֹרֵא לַכְּנִיסָה לַסֻּכָּה בְּשֵׁם סֶגֶר? כִּי אַרְבַּע הַדְּפָנוֹת וְהַסְּכָךְ סוֹגְרִים אוֹתָנוּ בְּמָקוֹם טוֹב, מָקוֹם שָׁמוּר. בְּסִפְרֵי הַחֲסִידוּת מֻסְבָּר, שֶׁדָּפְנוֹת הַסֻּכָּה דּוֹמוֹת לְחִבּוּק חַם וְאוֹהֵב שֶׁל ה', שֶׁעוֹטֵף אוֹתָנוּ מִכָּל כִּוּוּן וְשֶׁאָנוּ מִשְׁתּוֹקְקִים מְאוֹד לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכוֹ. "נַפְשִׁי חָמְדָה [לִהְיוֹת] בְּצֵל יָדֶיךָ".
עוֹבְרִים מִיִּרְאָה לְשִׂמְחָה
בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים נַעֲשֵׂית עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּנוּ מִתּוֹךְ תְּחוּשָׁה שֶׁל יִרְאָה וּפַחַד. אֲנִי לֹא מְדַבֵּר עַל פַּחַד מִמִּישֶׁהוּ שֶׁרוֹצֶה לְהָרֵעַ לָנוּ. חָלִילָה, ה' "טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים", וְגַם כַּאֲשֶׁר הוּא מַעֲנִישׁ הַדָּבָר נַעֲשָׂה לְצֹרֶךְ הַתִּקּוּן שֶׁלָּנוּ. וּבְכָל זֹאת, ה' מֶלֶךְ גָּדוֹל וְאָנוּ קְטַנִּים, וְלִפְעָמִים גַּם מִתְנַהֲגִים שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, וְהַהִתְנַהֲגוּת הַזּוֹ גּוֹרֶמֶת לָנוּ בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם כִּפּוּר לְהִתְבַּיֵּשׁ מִפָּנָיו. עַל כָּךְ נֶאֱמַר הַפָּסוּק: "שְׂמֹאלוֹ [שֶׁל ה'] תַּחַת לְרֹאשִׁי".
אֲבָל בְּחַג הַסֻּכּוֹת ה' מְשַׁנֶּה אֶת הַתַּפְאוּרָה. דַּי לִבְכּוֹת! הֵבַנְתִּי, חֲזַרְתֶּם בִּתְשׁוּבָה וַאֲנִי סָלַחְתִּי. כָּעֵת הַזְּמַן לִשְׂמֹחַ יַחַד. בּוֹאוּ, הִכָּנְסוּ אֶל זְרוֹעוֹתַי וְקַבְּלוּ חִבּוּק אָרֹךְ וְחַם. עַל יְמֵי שִׂמְחָה אֵלּוּ נֶאֱמַר "וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי". שְׁלוֹשׁ דָּפְנוֹת הַסֻּכָּה דּוֹמוֹת לִשְׁלֹשֶׁת פִּרְקֵי הַיָּד – הַזְּרוֹעַ, שֶׁמֵּהַכָּתֵף וְעַד הַמַּרְפֵּק, הָאַמָּה, שֶׁמֵּהַמַּרְפֵּק וְעַד מִפְרַק כַּף הַיָּד וְכַף הַיָּד עַצְמָהּ. הַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה שֶׁלָּנוּ בְּיָמִים אֵלּוּ הִיא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה עַל הַקִּרְבָה לַה'!
מַהוּ סוֹד הַחִבּוּק?
לֶאֱחֹז מֵהָאָחוֹר
כַּאֲשֶׁר אֲנִי וְחַיִימְקֶ׳ה מְשַׂחֲקִים יַחַד – כֵּיף לָנוּ, לַמְרוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ דֵּי שׁוֹנִים בַּתְּכוּנוֹת שֶׁלָּנוּ. אֲנִי נוֹתֵן לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאוֹפַנַּיִם שֶׁלִּי, הוּא נוֹתֵן לִי בַּסְּקֵיְטְבּוֹרְד שֶׁלּוֹ וְשָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. הַאִם זוֹ חָכְמָה גְּדוֹלָה? לֹא בָּטוּחַ, כִּי קַל לִי לֶאֱהֹב אוֹתוֹ. אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשּׁוֹבְבוּת שֶׁלּוֹ וְהוּא אֶת הָרְצִינוּת שֶׁלִּי. אַהֲבָה כָּזוֹ נִקְרֵאת אַהֲבָה שֶׁל 'פָּנִים' – חַיִּימְקֶ׳ה מַרְאֶה לִי אֶת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ, וַאֲנִי מַרְאֶה לוֹ אֶת הַפָּנִים שֶׁלִּי.
אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁלְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ גַּם תְּכוּנוֹת פָּחוֹת 'נֶחְמָדוֹת'. אֲנִי לְדֻגְמָה דֵּי קַמְצָן בָּאֹפִי שֶׁלִּי, וַאֲנִי מִשְׁתַּדֵּל מְאוֹד שֶׁחַיִּימְקֶ׳ה לֹא יַבְחִין בְּכָךְ. אֶת הַתְּכוּנָה הַזּוֹ אֲנִי 'דּוֹחֵף' לְאָחוֹר, כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַבְחִין בָּהּ, בֶּטַח לֹא חַיִּימְקֶ׳ה… אַגַּב, יָדוּעַ לִי גַּם עַל כַּמָּה תְּכוּנוֹת שֶׁחַיִּימְקֶ׳ה מִשְׁתַּדֵּל לְהַסְתִּיר מִמֶּנִּי, אֲבָל זֶה בְּסֵדֶר, אֲנִי מְשַׁתֵּף אִתּוֹ פְּעֻלָּה וּמַעֲלִים עַיִן. אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל אֲנַחְנוּ מִסְתַּדְּרִים טוֹב.
אֲבָל מָה יִקְרֶה אִם פִּתְאוֹם אַחַת הַתְּכוּנוֹת הָאֵלּוּ שֶׁמִּסְתַּתְּרוֹת לָהֶן מֵאָחוֹר יָצוּצוּ לָהֶן וְיַעַבְרוּ לַקִּדְמָה? הַאִם גַּם אָז נַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת חֲבֵרִים וְלֶאֱהֹב? אֵיךְ אַרְגִּישׁ אִם חַיִּימְקֶ׳ה יִשְׁכַּח לָבוֹא לְהִתְוַעֲדוּת יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי לַמְרוֹת שֶׁהִזְמַנְתִּי אוֹתוֹ וְהִזְכַּרְתִּי לוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? נָכוֹן, זֶה לֹא בְּכַוָּנָה, אֲבָל יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא שׁוֹכְחִים. אוֹתִי, לְדֻגְמָה…
בְּדִיּוּק בִּשְׁבִיל רְגָעִים כָּאֵלּוּ נוֹעַד הַחִבּוּק. בִּשְׁעַת הַחִבּוּק אֲנִי כּוֹרֵך אֶת הַיָּד שֶׁלִּי, בְּדֶרֶךְ כְּלָל קֹדֶם אֶת הַיְּמָנִית, סְבִיב גּוּפוֹ שֶׁל הֶחָבֵר וּמְקָרֵב אוֹתוֹ אֶל גּוּפִי. הַיָּד הַחוֹבֶקֶת סוֹבֶבֶת וּמַקִּיפָה גַּם אֶת גַּבּוֹ! מָה זֶה אוֹמֵר לִי? שֶׁאֲנִי רוֹצֶה אֶת הֶחָבֵר כֻּלּוֹ, גַּם אֶת הַחֵלֶק הָאֲחוֹרִי שֶׁלּוֹ, זֶה עִם הַתְּכוּנוֹת שֶׁפָּחוֹת נְעִימוֹת לִי. אֲנִי אוֹמֵר לוֹ: 'אָח יָקָר, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, אֶת כֻּלְּךָ. אַתָּה יָקָר לִי כְּפִי שֶׁאַתָּה!'.
כַּאֲשֶׁר אָנוּ נִכְנָסִים אֶל הַסֻּכָּה בַּחַג אָנוּ נִכְנָסִים אֶל הַחִבּוּק הָעוֹטֵף שֶׁל ה', הַחִבּוּק שֶׁאוֹסֵף אוֹתָנוּ כְּפִי שֶׁאֲנַחְנוּ.
לִשְׁאֹב אֶת הַחִבּוּק
טוֹב, נִכְנַסְנוּ אֶל הַסֻּכָּה, וְאָנוּ יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים בְּתוֹכָהּ, לוֹמְדִים וּשְׂמֵחִים וּמַרְגִּישִׁים בַּבַּיִת. מָה עוֹד אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בַּסֻּכָּה? כַּמּוּבָן, מְקַיְּמִים אֶת מִצְוַת נְטִילַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים!
אֶת הַלּוּלָב וּמִינָיו אָנוּ מְנַעְנְעִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם – יָמִין וּשְׂמֹאל, פָּנִים וְאָחוֹר – לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. בְּכָל נִעְנוּעַ אָנוּ מְשַׁגְּרִים אֶת הַמִּינִים, כְּמוֹ יְרִיַּת חֵץ, אֶל אֶחָד מִשֵּׁשֶׁת הַכִּוּוּנִים וּמִיָּד מַחֲזִירִים אֶת הַמִּינִים אֵלֵינוּ, אֶל הַלֵּב שֶׁלָּנוּ. הַמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר הִיא לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַנִּעְנוּעַ דַּוְקָא בַּסֻּכָּה.
מָה בְּעֶצֶם אָנוּ עוֹשִׂים? הַחִבּוּק שֶׁל ה' אוֹתָנוּ בֵּין דָּפְנוֹת הַסֻּכָּה וְתַחַת צֵל הַסְּכָךְ עוֹטֵף אוֹתָנוּ מִסָּבִיב, אֲבָל גַּם קְצָת מִמֶּרְחָק. אֲנַחְנוּ רוֹצִים אוֹתוֹ קָרוֹב יוֹתֵר, שֶׁהַחִבּוּק מַמָּשׁ יַחְדֹּר וְיִכָּנֵס אֶל תּוֹכֵנוּ, אֶל תּוֹךְ הַלֵּב שֶׁלָּנוּ. לְשֵׁם כָּךְ אָנוּ מְנַעְנְעִים בַּלּוּלָב. אַרְבַּעַת הַמִּינִים מַזְכִּירִים לִי סוּג שֶׁל שׁוֹאֵב אָבָק. בְּכָל נִעְנוּעַ אָנוּ 'שׁוֹאֲבִים' מַשֶּׁהוּ מֵהַחִבּוּק שֶׁל ה' שֶׁמַּקִּיף אוֹתָנוּ, וְאָנוּ עוֹשִׂים זֹאת שֵׁשׁ פְּעָמִים, לְכָל כִּוּוּן אֶפְשָׁרִי. מִכָּל אֶחָד מֵהַכִּוּוּנִים אָנוּ 'לוֹקְחִים' אֵלֵינוּ מַשֶּׁהוּ יִחוּדִי.
רוֹצִים לָדַעַת מָה? עִבְרוּ לָעַמּוּד הַבָּא ובּוֹאוּ וְהִצְטָרְפוּ אֵלַי לְמַסָּע נִעְנוּעִים קְצַרְצַר… בֵּינְתַיִם אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִתְרַוֵּחַ בַּסֻּכָּה וְלֵהָנוֹת מֵהַחִבּוּק הָאָרֹךְ…
שֶׁנִּזְכֶּה לָשֶׁבֶת בְּצֵל הָאֱמוּנָה!
חַג שָׂמֵחַ!
רָזִי
