וַיֶּעְתַּר יִצְחָק

שָׁלוֹם יְלָדִים!

הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ נִפְתַּחַת בְּמַעֲמָד תְּפִלָּה מְאֹד מְרַגֵּשׁ. יִצְחָק וְרִבְקָה נֶעֱמָדִים זֶה מוּל זוֹ וְנוֹשְׂאִים תְּפִלָּה לַה'. כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה עָבְרוּ מֵאָז שֶׁנִּשְּׂאוּ וְטֶרֶם זָכוּ לִפְרִי בֶּטֶן. הַתְּפִלָּה הַזּוֹ מְתֹאֶרֶת בַּתּוֹרָה בְּמִלָּה מְאֹד יִחוּדִית – "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה'". עֲתִירָה הִיא אַחַת מֵעֶשֶׂר לְשׁוֹנוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁיֶּשְׁנָן בַּתּוֹרָה, שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ הַפְּשׁוּטָה הִיא הַפְצָרָה.

מָה הַכַּוָּנָה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַפְצִיר?

רוֹצֶה אוֹ שֶׁלֹּא?

שָׁמַעְתִּי פַּעַם בְּדִיחָה שֶׁאֲנִי חַיָּב לְשַׁתֵּף אֶתְכֶם בָּהּ. פַּעַם נִכְנַס הַמּוֹרֶה לַכִּתָּה וְהִכְרִיז: "יְלָדִים, יֵשׁ לִי חִידָה". שֶׁקֶט הִשְׂתָּרֵר בַּכִּתָּה וּמִיָּד הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה: "מִי יָכוֹל לוֹמַר לִי מָה נוֹתֶנֶת לָנוּ הַפָּרָה?". אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת מִיָּד הוּרְמוּ. "חָלָב, כַּמּוּבָן", עָנָה מוֹטִי. "וּמֵהֶחָלָב אֶפְשָׁר לְהָפִיק גַּם גְּבִינוֹת, שַׁמֶּנֶת וְיוֹגוּרְט", הוֹסִיף דָּנִי. "וּמָה עִם בָּשָׂר? לַפָּרָה יֵשׁ הַרְבֵּה מָה לָתֵת", הֵעִיר חַיִּים. "בִּכְלָל, מֵהָעוֹר שֶׁלָּהּ אֶפְשָׁר לְהָכִין עוֹד הֲמוֹן דְּבָרִים. נַעֲלַיִם, חֲגוֹרוֹת וַאֲפִלּוּ תְּפִלִּין", חָתַם אַרְיֵה.

"לֹא, יְלָדִים, תִּתְפַּלְּאוּ לִשְׁמֹעַ", הִכְרִיז הַמּוֹרֶה בְּנִימָה שֶׁל נִצָּחוֹן, "הַפָּרָה נוֹתֶנֶת רַק דָּבָר אֶחָד – בְּעִיטָה! אֶת כָּל הַשְּׁאָר לוֹקְחִים מִמֶּנָּה בְּכֹחַ…".

הַבְּדִיחָה הַזּוֹ בֶּאֱמֶת מַצְחִיקָה בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן, אֲבָל כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ שׁוּב שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהִיא לֹא הֲכִי מְדֻיֶּקֶת. אָמְנָם אֶת הֶחָלָב אָנוּ לוֹקְחִים מִמֶּנָּה בְּלִי לִשְׁאֹל אוֹתָהּ, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי אִם לֹא יַחְלְבוּ אוֹתוֹ מִמֶּנָּה תִּצְטַבֵּר בָּעֲטִינִים שֶׁלָּהּ כַּמּוּת חָלָב שֶׁתִּגְרֹם לָהּ כְּאֵב וְסֵבֶל, כָּךְ שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּהֶחְלֵט הֲנָאָה לֹא קְטַנָּה מִפְּעֻלַּת הַחֲלִיבָה. יוֹתֵר מִכָּךְ, כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בַּעֵגֶל שֶׁלָּהּ שֶׁיּוֹנֵק מִמֶּנָּה וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֲנָאָה מִכָּךְ. בְּמִקְרֶה זֶה הִיא נוֹתֶנֶת אֶת הֶחָלָב בְּרָצוֹן רַב. אֵיךְ אוֹמְרִים? "יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָעֵגֶל רוֹצֶה לִינֹק רוֹצָה הַפָּרָה לְהָנִיק".

לְהַצִּיעַ אוֹ לְאַלֵּץ?

אֵיךְ קְשׁוּרָה הַפָּרָה וּפְעֻלַּת הַהֲנָקָה לַנּוֹשֵׂא שֶׁלָּנוּ? כַּאֲשֶׁר אָנוּ בָּאִים לְבַקֵּשׁ מִמִּישֶׁהוּ דָּבָר שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ אָנוּ דּוֹמִים לָעֵגֶל הָרוֹצֶה לִינֹק, וְאָז עוֹמְדוֹת בְּפָנֵינוּ שְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיוֹת.

הָרִאשׁוֹנָה הִיא לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ בְּצוּרָה מְנֻמֶּסֶת וּמְאֻפֶּקֶת. לְדֻגְמָה: מָה יִקְרֶה אִם אֶגַּשׁ לַמּוֹרֶה שֶׁלִּי בִּתְחִלַּת הַשִּׁעוּר וְאֹמַר לוֹ: "הָרַב, אוּלַי תִּתֵּן לָנוּ שִׁעוּר חָפְשִׁי?", אֲנִי יָכוֹל לְנַחֵשׁ שֶׁהַתְּגוּבָה שֶׁלּוֹ תִּהְיֶה סֵרוּב, מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ "לִכְבוֹד מָה?". זֶה לֹא שֶׁמּוֹרִים אַף פַּעַם לֹא עוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלּוּ. דַּוְקָא הָיוּ לָנוּ כַּמָּה מִקְרִים כָּאֵלּוּ בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה, אֲבָל מַשֶּׁהוּ בְּצוּרַת הַבַּקָּשָׁה שֶׁלִּי לֹא נִשְׁמַע מְשַׁכְנֵעַ. בָּרוּר, כָּל תַּלְמִיד מַעֲדִיף שִׁעוּר חָפְשִׁי, אָז בֶּאֱמֶת, לִכְבוֹד מָה? בִּשְׁבִיל שֶׁהַמּוֹרֶה יִשְׁתַּכְנֵעַ עָלָיו לְהַרְגִּישׁ שֶׁהַדָּבָר אוֹתוֹ בִּקַּשְׁתָּ בֶּאֱמֶת נִצְרָךְ, שֶׁאַתָּה מַמָּשׁ צָרִיךְ אוֹתוֹ.

אוֹקֵי, אִם כָּךְ בּוֹאוּ נֵלֵךְ עַל הַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה. הַיַּעַד שֶׁלָּנוּ הוּא לְהַרְאוֹת לַמּוֹרֶה עַד כַּמָּה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים אֶת הַהַפְסָקָה הַזּוֹ. אָז מָה אַתֶּם אוֹמְרִים עַל הָרַעֲיוֹן הַבָּא: נְמַלֵּא אֶת קִירוֹת הַכִּתָּה בִּשְׁלָטִים בָּהֶם יִהְיֶה כָּתוּב "חַיָּבִים קְצָת הַפְסָקָה", אוֹ "רוֹצִים שִׁעוּר חָפְשִׁי", וּבָרֶגַע שֶׁהַמּוֹרֶה יִכָּנֵס לַכִּתָּה נִפְצַח כֻּלָּנוּ יַחַד בִּקְרִיאָה קְצוּבָה "שִׁ-י-ע-וּ-ר  חָ-פְ-שִׁ-י!!".

מָה לְדַעְתְּכֶם יִקְרֶה? הַפַּעַם הַמּוֹרֶה יִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁהַבַּקָּשָׁה מֻצְדֶּקֶת? אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁגַּם הַפַּעַם תִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה שְׁלִילִית. בָּרוּר, הֲרֵי בְּכָל הַהַפְגָּנָה הַזּוֹ רַק הִבְהַרְנוּ מָה אֲנַחְנוּ רוֹצִים, תּוֹךְ נִסָּיוֹן לִלְחֹץ עַל הַמּוֹרֶה וּלְאַלֵּץ אוֹתוֹ לְקַיֵּם אֶת הָרָצוֹן הַזֶּה. בִּכְלָל לֹא נִסִּינוּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁהַדָּבָר נָכוֹן. אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁהָאֵרוּעַ הַזֶּה יִגְרֹם אֶת הַהֶפֶךְ. הַמּוֹרֶה יַעֲנִישׁ אֶת מְאַרְגְּנֵי הַהַפְגָּנָה, וְעַל שִׁעוּר חָפְשִׁי יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אִתּוֹ רַק בְּעוֹד חָדְשַׁיִם לְפָחוֹת.

לְשַׁכְנֵעַ!

כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה נְנַסֶּה לְהִכָּנֵס רֶגַע לַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁל הַמּוֹרֶה. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הוּא לֹא רָאָה שֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לָנוּ. אָמְנָם בִּקַּשְׁתֶּם, אֲבָל לֹא נִרְאֶה שֶׁהַדָּבָר הָיָה כָּל כָּךְ חָשׁוּב וְהֶכְרֵחִי לָכֶם, כָּךְ שֶׁלֹּא יִקְרֶה כְּלוּם אִם אֲסָרֵב. אַתֶּם בְּהֶחְלֵט יְכוֹלִים לְהִסְתַּדֵּר בִּלְעָדָיו. בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה 'הִצְבַּעְנוּ בָּרַגְלַיִם', וְלָכֵן הוּא בְּהֶחְלֵט הִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁאֲנַחְנוּ מַמָּשׁ רוֹצִים אֶת מְנַת הַחֹפֶשׁ הַזּוֹ, אֲבָל הוּא מַמָּשׁ לֹא הֵבִין אֵיךְ הַדָּבָר תּוֹרֵם לָעִנְיָן שֶׁלִּשְׁמוֹ הוּא נִמְצָא בַּכִּתָּה. הֲרֵי תַּפְקִידִי הוּא לְחַנֵּךְ וּלְלַמֵּד אֶתְכֶם, אָז אֵיךְ כָּל זֶה קָשׁוּר לַשִּׁעוּר הַחָפְשִׁי שֶׁאַתֶּם רוֹצִים?

כָּאן אֲנִי רוֹצֶה לְהַצִּיעַ דֶּרֶךְ שְׁלִישִׁית. תִּרְאוּ, הַמַּצָּב הַחֶבְרָתִי בַּכִּתָּה לֹא טוֹב. יֵשׁ הַרְבֵּה מְרִיבוֹת בֵּין שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת גְּדוֹלוֹת וְהַדָּבָר נִכָּר לְאֹרֶךְ הַיּוֹם כֻּלּוֹ, בַּשִּׁעוּרִים וּבַהַפְסָקוֹת. בַּמַּצָּב שֶׁלָּנוּ דַּוְקָא שִׁעוּר חָפְשִׁי יָכוֹל לָתֵת מַעֲנֶה טוֹב. הַהַצָּעָה שֶׁלִּי הִיא לָגֶשֶׁת אֶל הָרַב לִפְנֵי הַשִּׁעוּר, לֹא בַּשְּׁנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְהַתְחִיל לְלַמֵּד, וּלְהַצִּיעַ לוֹ אֶת הַהַצָּעָה. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יֵשׁ לוֹ עִנְיָן רַב בַּמַּצָּב הַחֶבְרָתִי שֶׁל הַכִּתָּה. אֵיךְ אוֹמְרִים בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה? "בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד". כְּשֶׁיֵּשׁ אֲוִירָה טוֹבָה בַּכִּתָּה גַּם הַלִּמּוּד נִרְאֶה שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי. אָז הַבַּקָּשָׁה שֶׁלָּנוּ בֶּאֱמֶת נִצְרֶכֶת לָנוּ, וַאֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים הַרְבֵּה זְמַן חֲנוּקִים וְרוֹצִים חֹפֶשׁ, אֲבָל זֶה לֹא הָעִקָּר. הָעִקָּר הוּא שֶׁהַדָּבָר נָכוֹן, וְרַק הָרַב יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בַּנִּדּוֹן. זֶה בַּיָּדַיִם שֶׁלּוֹ וְלָכֵן אָנוּ פּוֹנִים אֵלָיו, וְרַק אֵלָיו.

צָרִיךְ, אֲבָל בִּשְׁבִילְךָ!

יִצְחָק אָבִינוּ עוֹתֵר לַה' בִּתְפִלָּתוֹ וּמַפְצִיר בּוֹ שֶׁיְּמַלֵּא אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. לְהַפְצִיר בְּמִישֶׁהוּ פֵּרוּשׁוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שׁוּב וָשׁוּב וְלֹא לְהַרְפּוֹת עַד שֶׁהַבַּקָּשָׁה נַעֲנֵית. מִשּׁוּם כָּךְ, כַּאֲשֶׁר אֲנִי פּוֹנֶה לַה' בִּתְפִלָּה, עָלַי לָשִׂים לֵב לִשְׁנֵי הַדְּבָרִים: הָרִאשׁוֹן הוּא לַצֹּרֶךְ שֶׁלִּי. לְלֹא לֵב נִשְׁבָּר, לְלֹא שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ מְאוֹד חָסֵר לִי וְשֶׁאֲנִי חַיָּב אוֹתוֹ, סָפֵק אִם הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל. תְּפִלָּה בָּאָה תָּמִיד מֵעֹמֶק הַלֵּב. לֹא לְחִנָּם עָשָׂה ה' אֶת הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת שֶׁלָּנוּ עֲקָרִים. ה' מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְלָכֵן הוּא שׁוֹלֵחַ לָהֶם סִבּוֹת טוֹבוֹת לַעֲשׂוֹת זֹאת.

הַדָּבָר הַשֵּׁנִי שֶׁעָלַי לִזְכֹּר חָשׁוּב לֹא פָּחוֹת. יַחַד עִם הַבַּקָּשָׁה וְהַבָּעַת הַצֹּרֶךְ שֶׁלִּי בַּדָּבָר אוֹתוֹ אֲנִי מְבַקֵּשׁ עָלַי לָשִׂים לֵב: הַאִם גַּם ה' מְעֻנְיָן בַּדָּבָר? הַאִם זוֹ בַּקָּשָׁה שֶׁנּוֹגַעַת רַק אֵלַי? מַמָּשׁ לֹא! הֲרֵי ה' וַדַּאי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לִי טוֹב. הוּא רוֹצֶה זֹאת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶּנִּי, הוּא רוֹצֶה לְהַעֲנִיק וּלְהָנִיק יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָרָצוֹן שֶׁלִּי לִינֹק!

שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעְתִּיר בִּתְפִלָּה מִכָּל הַלֵּב!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי